"הגעתי לזירות של עשרות פיגועים, אבל רק בפיגוע ברחוב דיזינגוף, כשראיתי 22 חתיכות על הרצפה, התחלתי להבין שמשהו אצלי לא כשורה", מתאר יום טוב נפתלי נהג אמבולנס לשעבר בן 41, את שגרת החיים הקשה של שנות ה-90 שהותירה בנפשו צלקת עמוקה. מאז אותו פיגוע בתל אביב ב-1994 הוא מוגדר כפוסט טראומתי.
"כפיתי על עצמי בידוד במשך תקופות ארוכות". צילום אילוסטרציה | צילום:
Christopher Furlong, GettyImages IL
הוא מתגורר בבית אימו בחולון, בדירה ישנה ללא טלוויזיה או מים חמים ומתקשה להירדם בלילות, למרות כדורי השינה וכדורי ההרגעה. מראהו הבריא והשזוף של יום טוב אינו מסגיר את התחושות והזיכרונות הקשים שמציפים אותו מדי פעם, אך קמטים קטנים בצידיי עיניו מרמזים על ניסיון חייו, את חלק ממנו וודאי היה רוצה לשכוח.
"כפיתי על עצמי בידוד"
"היית צריכה לראות אותי לפני שלוש שנים. הייתי זומבי שבקושי מתקשר עם הסביבה. כפיתי על עצמי בידוד במשך תקופות ארוכות ", הוא מספר, ומסביר על ההידרדרות שב-1999 הפכה אותו לחסר בית.
רק בחלוף עשר שנים, לאחר גירושין מאם בנו, נפתלי שמע במקרה על הניסוי שנערך בבית החולים הפסיכיאטרי באר-יעקב. כשביקש לקבל גראס רפואי, סיפרו לו על הניסוי שמתקיים בישראל לטיפול בנפגעי פוסט טראומה באמצעות MDMA, שהוא סם האקסטזי ללא החומרים הממריצים.
ייצור לא משתלם כלכלית לחברות התרופות. כדורי MDMA | צילום:
maps.org
"למשך כמה שעות חזרתי להיות אותו אדם שהייתי פעם", הוא נזכר בהשפעת הסם, ומספר על תרומתו, "מאז שלקחתי את ה-MDMA, מצבי טוב ביחס למצב שבו הייתי לפני כן. בלעדי הניסוי הזה כנראה שלא הייתי נמצא פה בכלל כדי לדבר איתך היום".
הניסוי החל לפני 3 שנים - והופסק לשיפורים
הניסוי הראשוני ב-MDMA בישראל החל ב-2009 בראשות פרופ' משה קוטלר, מנהל ביה"ח, ומנהל מחלקת היום, ד"ר סרג'יו מרצ'בסקי, שעובד תחתיו, באישורו של משרד הבריאות, אך הופסק לצורך מקצה שיפורים. בחודש הקרוב המחקר עתיד להתחדש עם ניסוי שני בהשתתפותם של עשרה נבדקים חדשים.
"תוצאות הניסוי הראשון היו מצוינות. ארבעה מתוך חמשת המשתתפים שהוגדרו במצב של פוסט טראומה כרוני הראו שיפור דרמטי במצבם. רק המטופל החמישי לא הגיב לטיפול", מספר ד"ר מרצ'בסקי, ומסביר כי "הניסוי הופסק אחרי שהחלטנו לשפר את רמת הטיפול. מדובר בטיפול יוצא דופן שלבית החולים אין ניסיון בו, ולכן דאגנו להכשרה טובה יותר של המטפלים והבאנו מטפלים נוספים. אנחנו מקווים להתחיל בניסוי מחדש כבר החודש".
נסה זאת בעצמך
"ייצור הסם לא משתלם ולכן חברות התרופות לא מתעניינות". ד"ר ריק דבלין, נשיא האירגון הממן את המחקר | צילום:
maps.org
"תוך חצי שעה כבר הרגשתי את השפעת החומר. התחושה הייתה סופר ויזואלית, תחושה של העדר עכבות ואופוריה, תחושות של אושר ושיא עילאיות שאף פעם לא הרגשתי באופן טבעי. התחלתי לחבר אסוציאציות ומילים למוסיקה ולזמזם". הציטוט אינו לקוח מצעירה המספרת על חוויותיה מהטיול בהודו, אלא מעדות של הפסיכיאטרית ד"ר טלי נחשוני, המספרת על התנסותה ב-MDMA כחלק מתפקידה כנסיינית במחקר. ד"ר נחשוני, היא אחת מתוך שלושה נסיינים שנשלחו להתנסות בטיפול בסם בארצות-הברית בעצמם, כחלק מהכשרתם לתפקיד. עם חזרתה לארץ היא מספרת על חוויות הטיפול הייחודי שאותו היא עתידה לבצע בעצמה.
"תחושות אדירות של חיבור לעצמי"
"שכבתי במיטה עם כיסוי עיניים וברקע הייתה מוסיקת ניו-איג' נעימה. באיזשהו שלב לא יכולתי יותר לשכב, קמתי והתחלתי לרקוד", היא מתארת ומתוודה שרק מלספר על החוויה העוצמתית, ידיה מתחילות לרעוד. "כשהמטפלים הגיעו לשמור עליי, רציתי שגם הם יחלקו איתי את התחושה הזאת והזמנתי אותם להצטרף אליי. אלה היו תחושות אדירות של חיבור גם אל עצמי וגם אל העולם".
ד"ר מרצ'בסקי סבור שתחושות אלה בדיוק אמורות להביא להצלחת הטיפול, להציף את נושא הטראומה אצל החולה, ולאפשר לו להתמודד עימה.
אחת המטופלות בניסוי שנערך בארצות-הברית מספרת על השפעתו:
כהכנה לניסוי, המטופל מתבקש להפסיק ליטול את התרופות הפסיכיאטריות ומהלילה שלפני נטילת הסם עצמו, הוא נדרש גם לצום. כאשר המטפל מגיש לו את כדור ה-MDMA, החולה צולל לתוך טיפול של כשמונה שעות. לא נאמר לו האם מדובר בסם האמיתי או בתרופת דמה (פלצבו).
"לאחר 45 דקות בערך החומר אמור להשפיע. אז האדם מתבקש לעצום את העיניים ו'להיות' עם עצמו במשך שעה. לאחר-מכן, מתחילה גם שיחה. לפעמיים גם מציירים או רוקדים. "המטרה היא לכוון לשיחה על הטראומה בזמן שהמטופל נמצא במצב פתוח" מסביר ד"ר מרצ'בסקי, "אבל חשוב שהוא יוביל את השיחה. המסר אליו הוא: 'רק אם תיתן לתרופה לעזור לך ולהוביל אותך, תוכל לעזור לעצמך'".
הנפילה ביום שאחרי הניסוי
אך כמו כל סם חזק, כשהאופוריה מתפוגגת, גם ל-MDMA, "סם האהבה", עלולות להתלוות תחושות של נפילה חדה במצב הרוח. "אם היו מציעים לי לעבור שוב את הטיפול, לא הייתי יכול", אומר יום טוב נפתלי ומסביר כי למרות השינוי שיצר הסם בחייו, מצב הרוח הירוד שמלווה אותו היה מגדיר אותו בקבוצת סיכון. "את הבוקר שאחרי הטיפול מלווה תחושה חזקה של 'דאון'. במצבי כיום, לא הייתי עומד בזה", הוא מסביר.
ואכן במקרים מסויימים, גם בית החולים אינו לוקח את הסיכון. הניסוי פוסל מראש טיפול באנשים בעלי נטייה לאובדנות וכאלה הסובלים מהפרעות אישיות שונות.
ישראל: מובילה בתחום הטראומה
"הצלחת הניסוי בישראל חשובה לנו", מסביר ד"ר ריק דבלין, נשיאה ומייסדה של MAPS, "ישראל בעלת מוניטין רב בטיפול בנפגעי פוסט טראומה, בעיקר בגלל הטראומות הרבות שישראלים נחשפים אליהן. הצלחה של הניסוי בישראל, עתידה להעלות את המודעות לטיפול גם במקומות אחרים בעולם".
במחקר נוסף שערך הארגון בארה"ב הראה רוב מובהק שיפור במצב ובשוויץ רק נבדק אחד פרש מהניסוי, בעוד הרוב נרפאו – למרות שחלקם חזרו במשך הזמן למצבם הראשוני.
סם מסוכן או טיפול מציל חיים שיאושר בעשור הבא?
גם שמו הרע של ה-MDMA והגדרתו כסם מסוכן ובלתי חוקי על-פי פקודת הסמים, אינו מקל על החוקרים בתחום. "את הכדורים המשמשים במחקר ייבאנו מחברת תרופות בשוויץ, במחיר זול מאוד כ-10 סנט לכדור", מסביר ד"ר דבלין, "עם זאת, הבדיקות והאישורים הרבים של העברתם ובדיקתם מצריכים זמן רב וכסף".
אולם, למרות הקשיים השונים, ד"ר דבלין, בוגר אוניברסיטת הרווארד במדיניות ציבורית, מאמין כי הוא לא הקדיש את 25 השנים האחרונות לנושא לשווא. "כאוהב ישראל אני רואה כשליחות את הבאת הטיפול שיכול לשנות חיים גם לישראל", הוא אומר ומציג תחזית אופטימית לעתיד התחום, "אני מעריך שבעוד כעשר שנים, כשיסתיים המחקר המקיף הדרוש, הטיפול ב-MDMA יאושר ויוקמו מרפאות מורשות שיוכשרו לכך".
גם הרשות למלחמה בסמים תומכת במחקר
באופן מפתיע, מתוך הגורמים איתם הוא שיתף פעולה בישראל, ד"ר דבלין בוחר לציין לשבח דווקא את הרשות למלחמה בסמים. כחלק מתהליך אישור הניסוי נקרא ד"ר חיים מהל, ראש תחום טיפול ושיקום ברשות למלחמה בסמים, לדבר בפני ועדת הלסינקי לאישור ניסויים בבני-אדם, שם הביעה הרשות את תמיכתה במחקר. "הרשות אינה מתנגדת לשימוש בחומרים המוגדרים כסמים לצורכי רפואה ולכן תמכנו בניסוי, אבל צריך לזכור מדובר במחקר בלבד ולחכות עד שנראה הוכחות בפועל", אומר ד"ר מהל.
אולם, סמנכ"ל הרשות, עו"ד איתן גורני מבקש להוסיף ולהדגיש: "חשוב מאוד שיבינו שקיים הבדל תהומי ועצום בין מקרים בהם הסמים האלה נלקחים באופן עצמאי, במסיבות למשל, בהם כבר ידוע לנו שאנשים ניזוקו וגם מתו בעבר, ובין מקרים בהם משתמשים בהם תחת השגחה רפואית, כאשר ניתן מינון מדוד, החומרים מיוצרים באופן לגיטימי וניתן לדעת בדיוק מה יש בתוכם. חשוב גם לזכור שהנבדקים בניסוי נמצאים במצב קשה, ולכן במקרה הזה התועלת יכולה לעלות על הנזק".
ממשרד הבריאות נמסר בנושא המחקר כי: "מדובר בשלב מקדמי של המחקר ואין עדיין תוצאות חד משמעיות, אך המגמה משביעת רצון".
למרות הסם - מאבק יומיומי במחלה
סיפורו של נפתלי אינו הסיפור שהיינו רוצים לשמוע, עם הסוף הטוב מהאגדות. ברגעים של ייאוש הוא הספיק להסתבך באיומים על עיריית חולון, ובימים אלה מתנהל המשפט בנושא. הוא מרבה לדבר על המוות ומסביר כי עדיין לא הוגדר כ"נפגע פעולות איבה" כי פשוט אין לו "את הכוחות לעסוק בזה". "אני נאבק בעצמי בכל יום שלא לחזור להתגורר ברחובות, שם אני מסתדר מצוין ואין לי דאגות כמעט", הוא מתאר את מלחמתו היומיומית במבט מושפל.
שלושה מהמטפלים נשלחו לארה"ב לעבור את הטיפול באקסטזי בעצמם | צילום:
getty images
אך למרות רגעי השבירה, נפתלי ממשיך בתהליך השיקום ואף מצליח לשמור על מעט אופטימיות: "להערכתי, אם היה לי בסיס טוב יותר לחזור אליו אחרי הניסוי, מצבי היה נראה אחרת לגמרי", הוא אומר אך מוסיף כי בחודשים האחרונים בנו עבר לאחזקתו ונתן לו עוד סיבה מצוינת להשתפר ולחזור למסלול של חיים חדשים. "אני נמצא כרגע בתהליך שבסופו אעבור למגורים עצמאיים. אני מאמין שבעוד שלושה חודשים המצב יהיה שונה והכל כבר יראה טוב יותר", אומר נפתלי ומביע תקווה שאולי בקרוב, יוכל לקבל טיפול נוסף באחד ממרפאותיו של ד"ר דבלין.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
