"אם יפנו אותי מפה אני אלך לישון ברחוב, או שאתאבד"

עשרה דיירים נותרו ללא פיתרון. אילוסטרציה | צילום: רויטרס "אם יפנו אותי מפה אני אלך לישון ברחוב, או שאתאבד", אומר לנו היום בייאוש משה הרוש, בן 59, המתגורר ברחוב בלפור 2 בבת ים, שעתיד להיות מפונה היום, "אני גר בבניין 22 שנים, יש לי קוצר נשימה, אני לא יכול לעלות מדרגות, אני משלם 700 שקלים לחדר כמו צינוק כמו בבית סוהר. כשיש גשם, אני נרטב, אני גר בלי מים חמים בלי חשמל בלי כלום, אני לא יודע מה לעשות. ביום חמישי אמרתי שאם יפנו אותי אני אתאבד ואז לקחו אותי לאברבנל ורצו לאשפז אותי. ואם הייתי מאושפז, אז היום היו זורקים את כל הדברים שלי לרחוב?".

כמו רבים משכניו, הרוש סובל מאחוזי נכות גבוהים, אין באפשרותו לעבוד והוא מתקיים אך ורק מקצבת ביטוח הלאומי שהוא מקבל. שכד הדירה שהוא משלם כיום, בעבור חדר פצפון שתנאים שאינם ראויים למגורי אדם הם 700 שקלים בלבד. "אני נכה מאז אחוז, בנפש ובגוף. בשנת 1996 הוגדרתי כנכה בעקבות טראומה שעברתי במשפחה, אחותי נהרגה בתאונת דרכים, ואז כל השכל שלי התעוות. גם ההורים שלי נפטרו בגללה, לקחו ללב יותר מדי וגם אני לקחתי ללב יותר מדי. אני גם סובל מקוצר נשימה רציני ובאוגוסט הפסקתי לעשן. אני מקבל 2,000 שקלים מבטיח לאומי ומה אני חי. רוב הזמן אני אוכל בבתי תמחוי. בשנת 2009 קיבלתי אישור לדיור ציבורי, אבל זה רק על הנייר כי במשרד השיכון אומרים שאין בתים בשבילי. אני בקושי חי, מהיד לפה, לא יודע מה לעשות".

עד לפני חודשיים, למשה היו כמאה שכנים באותו בניין רעוע, שהוגדר על ידי בית המשפט כפצצה מתקתקת. "מדובר בבניין מאוד מוזנח, עם ידרות במצב שקשה לתאר ולכן הן הושכרו במחירים מאוד נמוכים", אומרת לנו רותי לביא, פעילה חברתית בדיור הציבורי, "בבניין התקבצו כל אלו שאינם מסוגלים לשלם שכר דירה ריאלי, קשישים, עולים מחבר העמים שלא מדברים עברית, ניצולי שואה ונכים. זאת התקבצות של מוחלשים שלא יכולים לדאוג לעצמם או לזכויות שלהם. היה צריך לטפל בהם מזמן, אבל איש לא ראה אותם, הם שקופים".

איפה הם ימצאו דירה ב-500 ש"ח לחודש?

בעקבות כתבה שהתפרסמה בחדשות 2, על מצב הדיור העגום של אותם דיירים, התקבלה החלטה לפנות את הבניין, שהוגדר כמסוכן למגורים. במאמץ משותף של ארגוני הסיוע, עריית בת ים, משרד הקליטה ומשרד השיכון נמצא פתרון לחלק ניכר מהדיירים. "לפחות חמישה מתוכם עברו לדיור מוגן סופסוף", אומרת לביא, "חלק אחר נמצאים בדיונים של ועדות, שצפויים להמשך עוד זמן רב ואולי לבסוף יוכרו כזכאים לדיור ציבורי, אבל המצב של הדירות האלו היום כזה שפשוט אין דירות פנויות עבורם. אחרים הוצאו בעזרת העירייה לדירות בשכירות בשוק החופשי, אבל חלקם פשוט לא יודעים איך לשלם את שכר הדירה שלהם, וחייבים לסייע להם".

למרות המאמץ הזה, בבניין נותרו כעשרה דיירים ללא פתרון או תקווה. "בואו תכירו את השכנים של מר הרוש", אומר לנו אנדריי בר, ממארגני המחאה נגד פינוי הבניין, "יבגני הוא בן 61, סובל מ-65 אחוזי נכות, וגם חולה אפילפסיה. הוא עלה ארצה בשנת 2000, גרוש עם שני ילדים מבוגרים. לובה היא אלמנה בת 59, עלתה לארץ ב-1995, ויש לה 79 אחוזי נכות, וגם אסתמה קשה. אין לה משפחה בארץ, מלבד בנה שנפטר לפני כמה שבועות בגיל 36. היא קיבלה זכאות לדיור ציבורי, אבל עדיין ממתינה לדירה. אם היא תפונה היום, אין לה לאן ללכת.

לאוניד הוא בן 58 ועלה לישראל ב-1995 מאוזביקיסטן. הוא עובד ניקיון על עיריית בת ים, המועסק דרך חברת קבלן, אולם עוד לא קיבל שכר בעבור החודשים יולי-ספטמבר, וכיום הוא עדיין מחכה לסכום של 7,000 שקלים. לודמילה קצמן, בת 50, אם חד הורית שעלתה לישראל ממוסקווה ב-1992, ויש לה כיום 65 אחוזי נכות, היא עדיין ממתינה לאישור לדיור הציבורי. כל האנשים גרים פה בגלל השכירות הנמוכה, אף אחד מהם לא יימצא דירה אחרת בשכירות של 500-1,000 שקלים לחודש".

אמש התקבלה הודעה מעיריית בת ים, על כוונתה לפנות את הדיירים עוד היום, מה שגרר מחאה של פעילים חברתיים, שמאיישים את המקום עד שיימנע הפינוי. "אנחנו לא רוצים שהם ישארו לגור במקום שמוסכן להם", אומרת לביא, "אבל אנחנו מבקשים מהעיריה וממשרד השיכון ומשרד הקליטה, לתת להם סיוע חירום עד שימצא להם פיתרון קבע, אי אפשר להשאיר אותם ברחוב. מצד אחד שמענו היום ברדיו שעריית בת ים החליטה לא לפנות אותם היום, מצד שני אחד מבעלי הדירות אמר שהם מתכוונים להגיע בשש בערב, עם שוטרים ולשאוג שהבניין יהיה ריק עוד היום".

מעיריית בת ים נמסר בתגובה, "בית המשפט הכריז על המבנה ברחוב בלפור 2 כמבנה מסוכן המסכן חיי אדם. לכן קיימת חובה לפנות את המבנה מיושביו בטרם יקרה אסון. עיריית בת ים הקימה מטה פעולה מיוחד לטיפול דחוף בנושא, המטה נמצא בחזית הבניין. העירייה נמצאת במגע שוטף ויום יומי עם הדיירים במטרה למצוא לכולם פתרונות דיור חלופיים שישביעו את רצונם. בעזרת עיריית בת ים, נמצאו פתרונות דיור ל-94 דיירים. חשוב לציין כי טרם נקבע תאריך פינוי למבנה וכל הנוקב בתאריך כזה או אחר, עושה זאת על דעת עצמו בלבד. נדגיש כי למרות שהאחריות לנושא הינם בסמכותם של משרדי השיכון הקליטה והרווחה, עיריית בת ים היא היחידה שסייעה והתגייסה לטובת הדיירים בניגוד למשרדי הממשלה ולגורמים אחרים אשר הציגו עצמם לכאורה כבאים לסייע, אך לצערנו בפועל לא הועילו בדבר".

ממשרד השיכון נמסר, "70 אחוז מהדיירים בבניין הם עולים המטופלים על ידי משרד הקליטה. השאר הם אזרחים ותיקים שטופלו על ידינו מיידית תוך מעורבות אינטנסיבית של אגף אכלוס במשרד. כל הקשישים המתגוררים בבניין יאושרו לבתי דיור מוגן בבת ים או ביישוב אחר, ומי שעונה לכללים לכניסה לבתי דיור מוגן בישובים בהם ניתן לבצע הגמשת גיל - הוועדה מאשרת זאת. הממתינים לדיור מוגן יקבלו סיוע חודשי בשכר דירה הגבוה בכ-400 ש"ח מזכאותם האישית (בסך הכל כ-1,000 ש"ח לחודש). מחוז מרכז במשרד טיפל עד כה בכ-20 מקרים, כאשר כאמור 70% מהמקרים הינם בטיפול משרד הקליטה. יחד עם זאת הנחינו את החברות העוסקות בסיוע בדיור באזור לתת עדיפות בטיפול בבקשות לקבלת סיוע לשכר דירה/דיור ציבורי לדיירי הבניין".