ההורים משלמים כ-5,000 שקלים בשנה. ארכיון | צילום:
חדשות 2
מאות בתי ספר ייחודיים ברחבי הארץ נמצאים בסכנה לקראת שינוי אופיים כבר בשנת הלימודים הבאה. המשמעות היא שאלפי תלמידים המתחנכים בבתי הספר הללו יקבלו חינוך ממלכתי רגיל, למרות נכונות הוריהם לשלם את הסכומים הנדרשים בעבור חינוך מסוג זה. בתי הספר מקבלים לשורותיהם מאות תלמידים ורשימות ההמתנה ארוכות יותר ממה שתוכלו לדמיין. אז מה הבעיה? ובכן, ביורוקרטיה.
בישראל פועלים כ-1,200 בתי ספר מסוג זה: כלומר ניסויים, בתי ספר לאמנויות, בתי ספר דמוקרטיים, אנתרופוסופיים ועוד. כל מוסדות החינוך לתלמידי כיתות א'-ט' נמצאים בבעלות המדינה ובמימון עיקרי של משרד החינוך והרשויות המקומיות ואילו התיכוניים מוגדרים כבתי ספר פרטיים. לפני כשנתיים, בעקבות ביקורת של מבקר המדינה במספר בתי ספר בירושלים, נמתחה ביקורת חריפה על משרד החינוך על כך שאינו אוכף את הנחיות חוזר המנכ"ל הקובע שיש להגביל את סכום התשלום הנוסף של ההורים. בעקבות ההחלטה לחייב את בתי הספר לנהוג על פי החוזר כבר מהשנה הבאה ובאופן מדורג להפסיק את תשלומי ההורים הנוספים בתוך שלוש שנים, ההורים החליטו להקים צעקה.
כל בתי הספר המדוברים עומדים בתנאים שמציבה המדינה באשר ללימודי הליבה. אלא שברובם, לצד תנ"ך אנגלית וחשבון, ישנם שיעורים מגוונים בתחומי עניין רבים ובעיקר מסגרות קטנות ותומכות יותר. לא כל התלמידים מתאימים למוסדות הרגילים.
וזה גם המקום לגילוי נאות. אני התקשיתי להשתלב במסגרות החינוך הרגילות ולאחר קשיים לימודיים וחברתיים נזרקתי מהתיכון בו למדתי. אז הגעתי לתיכון הניסויי בירושלים, אחד מבתי הספר הנמצאים בסכנת סגירה כרגע. הימים הראשונים היו הלם תרבות, ראיתי שם תלמידים שונים ומשונים שבבית הספר הקודם שלי בוודאי היו מטרה נוחה ללעג, אבל שם הם פרחו. בבית הספר הזה למדתי לפני תושב"ע וספרות, שערכיו של אדם הם שמעידים על טיבו ולא המראה החיצוני או הציון שהוציא במחבן האחרון במתמטיקה. אמנם לא סיימתי את התיכון עם בגרות מלאה, אבל זו הייתה בחירה שלי, שכובדה על ידי המורים שלי, שהסכימו לתת לי מסגרת חינוכית וחברתית ולא זרקו אותי כדי שלא אפגע להם בממוצע הבגרויות הבית ספרי.
"הילדים אוהבים ללכת לביתה ספר וחוזרים מלאי סקרנות"
פרט לבית הספר הניסויי בירושלים, שכולל שני בתי ספר יסודיים ותיכון, גם בית הספר תל"י לתגבור לימודי יהדות, בית הספר הדו-לשוני לילדים ערבים ויהודים, בית הספר קשת המערב בין תלמידים חילוניים לדתיים ובית הספר האנתרופוסופי "אדם" - כל אלו נמצאים כעת תחת סכנת התמוטטות. בתי ספר בכל רחבי הארץ נמצאים מול האפשרות שייסגרו, לצד בתי ספר רבים אחרים ברחבי הארץ. אולם חמשת המוסדות הירושלמים חברו יחד למאבק על קיומם.
הפגנת ילדי בית הספר הניסויי בירושלים | צילום:
אבשלום נואמה
"אני נפעמתי לגלות בית ספר שהילדים אוהבים ללכת אליו וחוזרים מלאי סקרנות", מספר גיורא דבל יו"ר עמותת הורי בית הספר הניסויי בירושלים, וממובילי המאבק של בתי הספר היחודיים בארץ, אב לחמישה, כולם תלמידי הניסויי בעבר ובהווה: "זה בית ספר שבמבחינה חברתית רואה את הילדים ודואג לצרכיהם. מחנכים אותם לקבלת האחר, מקבלים כל אחד כפי שהוא, ומעריכים אותו בזכות יכולותיו וכשרונותיו ולא משווים אותו לאחרים".
גיורא משלם כ-6,000 שקלים לשנה בעבור כל אחד מילדיו שלומד ב"ניסויי" במקום כ-1,700 שקלים שמשלמים הורים לילדים במוסדות ממלכתיים רגילים. סכום לא מבוטל עבור לא מעט הורים, אבל יש כאלה שמצליחים לעמוד בזה: "זה עניין של סדרי עדיפויות, ואני במקום לשדרג את הרכב או לצאת לחופשה מעדיף לדאוג לחינוך הילדים שלי".
"בתי הספר האלה נתמכים בתשלומי הורים, בנוסף לתשלומים הרגילים שמאשר משרד החינוך", מסביר דבל את השיטה שנהוגה כבר שנים, "הדבר נעשה בשיתוף מלא עם משרד החינוך, שמפקח על המורים הנוספים שמועסקים על ידי עמותות ההורים וגם בשיתוף מלא של העיריות. מה שמעצבן במיוחד הוא שההנחיה החדשה אינה כוללת את בתי הספר התורניים, הנתמכים מתשלומי הורים גבוהים - כלומר מי שבוחר לשלוח את ילדיו לחינוך תורני מותר לו לשלם אלפי שקלים מכיסו, אבל מי שבוחר לשלוח את ילדיו לחינוך אחר אסור לו לשלם כסף מכיסו".
"במקום להסדיר את העניין, משרד החינוך מבקש להרוג את העניין"
עכשיו, לקראת שנת הלימודים הבאה, בתי הספר האלו נדרשים לקיצוץ משמעותי בהוצאות במטרה להגיע בתוך שלוש שנים לאפס הוצאות נוספות, כדי להימנע לחלוטין מתשלומי הורים. אלא שמשמעות הדבר, כך טוענים ההורים ובתי הספר, היא ויתור משמעותי על ערכים ותוספים של בתי הספר היחודיים. "במקום להסדיר את העניין, משרד החינוך מבקש פשוט להרוג את העניין. בתחילת השנה הנוכחית הגיעו להסדר זמני לפיו המפקחות של משרד החינוך אישרו את העסקת המורים הנוספים. אבל בתי הספר נדרשו לחתום על מתווה המנכ"לית להפחתה הדרגתית של תשלומי ההורים. אנחנו לא מסכימים לזה ודורשים הסדרה של התשלומים האלה", אומר דבל בכעס.
הפגנת ילדי בית הספר הניסויי בירושלים | צילום:
אבשלום נואמה
"משמעות הדבר היא שבשנה הבאה צריך יהיה לפטר מאות מורים המועסקים על ידי עמותות הורים ברחבי הארץ. הרי תקציב החינוך שהממשלה מעבירה לרשויות הוא שקל-לשקל. כך שבעיר עשירה יותר כמו תל אביב משקיעה הרשות פי שלושה לתלמיד מאשר בירושלים, ולכן על כל שקל שהעירה נותנת גם המדינה נותנת. התלמידים בירושלים מקבלים פחות ממה שמקבלים התלמידים בתל אביב ואנחנו מנסים להשלים את החסר מכיסינו. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון התלמידים בשנה הבאה יקבלו פחות טיולים, יותר תלמידים בכל כיתה, ויתור על לימוד בחברותא וויתור על שיעורי בחירה כמו אסטרונומיה, פיסיקה, כימיה וכדורגל".
"זה הרבה כסף, אבל אני רוצה לתת לילדים שלי חינוך כזה"
דווקא בירושלים, עיר שמשלבת אוכלוסיה חרדית, חילונית וערבית, הכי טבע ישיפעל מוסד כמו בית הספר הדו לשוני, "יד ביד". כ-500 תלמידים ערבים ויהודים לומדים יחד, בעברית וערבית, בעלות של כ-5,000 שקלים לשנה בעבור כל תלמיד. "זה בית ספר מיוחד שנותן חינוך יהודי וערבי בו זמנית, מלמד שני נרטיבים", מספר לנו חאתם מטר – יו"ר שותף בוועד ההורים של בית הספר ששני ילדיו לומדים שם, "הם לומדים להעריך את אחד את השני, זה מדהים לראות איך בתוך זמן קצר קשה להבדיל מי מהילדים יהודי ומי ערבי, הם מדברים בשתי השפות ומשחקים יחד. גם מבחינת ימי חופש, בבית הספר נותנים להם את האופציה לקחת חופש בכל החגים, לפי בחירה. מה שמקצר חופשות ארוכות למשל, כמו חנוכה או פסח. אנחנו מסבירים שיש ימים כמו יום העצמאות שחשוב לעם הישראלי, יום הזיכרון, יום הנכבה, כל אחד מספר את הנרטיב שלו. אפשר לחלוק ולא הסכים אבל מדברים על הכל, לא מטאטים מתחת לשטיח ".
ולא רק בירושלים, בישראל שנחשבת למובילה בעולם בתחום החינוך הדמוקרטי. בישראל פועלים עשרות מוסדות חינוך מסוג זה, שמציעים שיטה אחרת ששמה את הילד במרכז. ההורים, התלמידים והמורים רואים את עצמם כקהילה שמקבלת החלטות ביחד.
המורים מודאגים: לא יודעים עדיין אם תהיה לנו עבודה
מורה חונך לכל ילד. אילוסטרציה | צילום:
אילוסטרציה
בבית הספר הדמוקרטי במודיעין, ההורים משלמים כ-10,000 שקלים בשנה. בבית הספר לומדים 420 תלמידים ורשימת ההמתנה ארוכה מאוד. הסכום הוא בהחלט גבוה, אבל צריך לקחת בחשבון שהוא כולל את כל ההוצאות על ספרי הלימוד, מחברות, עפרונות וכל הציוד לו זקוקים התלמידים במהלך השנה. "בעיני חינוך זה משהו שצריך כל הזמן להתפתח ולרשות ממשלתית יש גבול לכמה דרכי חינוך חדשות היא יכולה ליזום", מסביר סער פלדמן מורה בבית הספר הדמוקרטי במודיעין, "זו שיטת חינוך שהולכת וגדלה ומתרחבת לעוד ועוד מקומות בארץ והיא שיטה מאוד ידועה ומוערכת בעולם. בבית הספר רגיל למשל, יש מחנך אחד לכיתה שלמה אצלנו יש מורה חונך לכל ילד, המסגרת קטנה יותר, הלמידה יותר מגוונת ואנחנו שמים דגש על איתור החוזקות של הילד והנקודות אותן הוא צריך לשפר".
אכיפת חוזר המנכ"ל, שעשויה לצאת לפועל כבר בשנת הלימודים הקרובה, משמעותה קיצוץ נרחב בהיקף הפעילות שמציע החינוך הדמוקרטי והרחבת המסגרת האינטימית עד כדי פגיעה של ממש בשיטה. "אם למשל היום ילד פוגש את החונך שלו פעם בשבוע, לעבודה אחד על אחד, בשנה הבאה הילד יפגוש את החונך אחת לשבועיים", פלדמן מסביר, "גם מקצועות הרחבה של שיעורים מחוץ לליבה, יעמדו בסכנה וכמובן הגדלת הכיתות. אם לחונך כיום יש 16 תלמידים, בשנה הבאה הוא יעבוד עם יותר תלמידים, מה שמטבע הדברים יפגע ביכולת שלו לתת תשומת לב מרבית לכל תלמיד".
בינתיים הורי המוסדות היחודיים הירושלמים יוצאים למאבק, ומחכים לדיון בעתירה שהגישו לבג"ץ שנקבע לאמצע חודש יולי: "הדיון נדחה ל-11 ביולי, ותגובת משרד החינוך תוגש רק באחד ביולי, מועדים שמאוחרים מדי על מנת להיערך כמו שצריך לשנה הבאה. מה שאומר שכבר היום אנחנו צריכים לפטר את אותם מורים שנאסרה העסקתם. אין לנו התנגדות שהעניין יוסדר על פי חוק או בחוזר מנכ"ל, אבל בצורה שלא תחסל אותו".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בהליכים משפטיים, והמשרד ייתן את התייחסות שלו במסגרת הזאת. ככלל המשרד מחייב בתי ספר אשר מעוניינים לקיים מסגרת ייחודית להסדיר את המעמד באמצעות גף ניסויים שמשרד החינוך".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
