מלחמה פוליטית?

"מבצע מוצלח מחזק את מעמד הממשלה". כיפת ברזל | צילום: AP בעוד הלחימה בעזה בעיצומה ותושבי הדרום ספונים במקלטיהם, רשת האינטרנט גועשת ורבים מהגולשים מעלים השערות לגבי השפעתן של הבחירות הקרבות לכנסת בחודש ינואר, על בחירת התזמון של ממשלת ישראל למבצע "עמוד ענן".

פרופ' יוסי שיין, ראש התוכנית לדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב, מדגיש כי הטענות העולות ברשת הן שגויות. "בעייני לא נכון לומר שממשלות ישראל עושות מניפולציות של מלחמה לקראת בחירות. מדינת ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בה קולות המלחמה סובבים אותנו כל הזמן. וכדוגמא, רק לפני שבעה חודשים למשל חוסל מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית בעזה וחלה הסלמה, ואז לא היו שום בחירות באוויר".

אבל טבלה המציגה מבצעים שקדמו כמעט לכל מערכת בחירות בעשור האחרון זוכה כבר לכ-1,000 שיתופים מעלה שאלות לגבי סמיכותם של מבצעים צבאיים למערכות הבחירות. אז איך באמת משפיעים המבצעים הצבאיים הקודמים למערכות בחירות משפיעים עליהן? והאם הבחירות בכלל מהוות שיקול מבחינת הפוליטיקאים בשלטון?

אז מה הקשר בין המבצע לבחירות? מתוך: פייסבוק | צילום: Photo by Flash90, KateRiep_Godbye "מבצע מוצלח תמיד משפר את מעמדה של הממשלה בבחירות, בעיקר כשמדובר בממשלת ימין", מסביר הפרשן הפוליטי של רשת ב', חנן קריסטל. המבצע הראשון שעולה לראש כשמדברים על השפעת מבצעים צבאיים על מערכות הבחירות הוא "מבצע תמוז" -  השמדת הכור האטומי בעיראק בראשותו של מנחם בגין, שלושה שבועות בלבד לפני הבחירות לכנסת. "בגין הרי פיגר בסקרים לקראת הבחירות. המבצע אפשר לו את הניצחון והוא לקח בגדול", הוא מסביר.  

הבחירות: 10 בפברואר 2009

המבצע ברקע: עופרת יצוקה בהוראתו של רוה"מ אולמרט, סוף דצמבר 2008

יצא למבצע סמוך לבחירות אבל לא התמודד אפילו בבחירות. אהוד אולמרט | צילום: חדשות2 מבצע "עופרת יצוקה" לחיסול מטרות חמאס ברצועה גורם למרבית המפלגות להקפיא את קמפיין הבחירות שלהם. ב-17 בינואר, לאחר הפצרות מצד מועצת הביטחון של האו"ם, המבצע מסתיים. "המבצע נחשב למוצלח כי מספר ההרוגים בצד הישראלי נחשב נמוך יחסית. למרות זאת, החמאס נותר עדיין בשלטון ולכן נותרה תחושה שהמלאכה לא הסתיימה".

"אולמרט יצא למבצע בסמוך לבחירות, אך בכלל לא היה מועמד בהן", מסביר קריסטל, "מצבה של 'העבודה' היה בכי רע וברק, שניהל את המבצע לצד אולמרט הצליח לייצב קצת את מצבה אך לא להזניק אותה בבחירות. מי ש'נהנה' מהמצב היה דווקא נתניהו. קדימה התמוטטה והקולות האבודים עברו בעיקר לליכוד. הסיסמא של נתניהו הייתה: 'לסיים את המלאכה' – להגיע לשלטון בעזה ולחסל את החמאס ולפיכך רבים מהקולות של קדימה שתמכו במבצע עברו אליו".

התוצאה: נתניהו נבחר לראשות הממשלה.

הבחירות: סוף מרץ 2006

המבצע ברקע: סדרת חיסולים בעזה

בפברואר 2006, כחודש לפני הבחירות אכן התקיים מבצע צבאי של תקיפות אוויריות ממוקדות בעזה ("מכת ברק") שכללו חיסולם של תשעה מחבלים, אך ההשפעה העיקרית על תוצאות הבחירות הייתה תוכנית ההתנתקות שיצאה לפועל בקיץ 2005, על-ידי רוה"מ דאז אריאל שרון.

"הפעילות הצבאי בעזה לא השפיעה. מה שהשפיע היה ההתנתקות וזה מה שגרם לקדימה לנצח בבחירות. ההתנתקות חיזקה את קדימה משמעותית וחיסלה את הליכוד שנותר עם 12 מנדטים", אומר קריסטל.

התוצאה: אולמרט נבחר.

הבחירות: ינואר 2003

המבצע ברקע: "חומת מגן" ומבצע "דרך נחושה"

הפיגוע במלון פארק הפך את חומת מגן לקונצנזוס. אריאל שרון | תמונת AVI: חדשות כשברקע האינתיפאדה השנייה, והטרור בשטחי הגדה המערבית פורח, יוצא רוה"מ שרון למבצע חומת מגן במרץ-מאי 2002. ביוני יצא צה"ל למבצע נוסף לחיסול מוקדי טרור בשטחים–  "דרך נחושה" ומעמדו של יו"ר הליכוד שרון מתחזק. "חומת מגן ומבצע ההמשך חיזקו את שרון", אומר קריסטל, "התחושה הייתה שהתאפקנו זמן רב עד הפיגוע במלון פארק, שעליו כבר לא היה ניתן לשתוק ולכן נוצר קונצנזוס לגבי המבצע". 

התוצאה: אריאל שרון זוכה בבחירות.

הבחירות: פברואר 2001

המבצע ברקע: אירועי אוקטובר 2000

את תמיכתם של ערביי ישראל איבד אהוד ברק תוך יום אחד בלבד, עם אירועי אוקטובר. כוחות המשטרה ומשמר הגבול שנשלחו להרגיע את התפרעויות ערביי ישראל במסגרת האינתיפאדה השנייה, הביאו למותם של 13 ערבים ישראלים.  

"צריך לזכור שכשיוצאים למבצע כלשהו הממשלה לא מבטיחה לעצמה הצלחה ואירועי אוקטובר הם דוגמא לכך", אומר פרופ' שיין.

התוצאה: אריאל שרון זוכה בבחירות.

הבחירות – מאי 1996

המבצע ברקע: ענבי זעם

המבצע שהנהיג פרס השתבש, נתניהו גבר. רוה"מ בינימין נתניהו | צילום: חדשות 2 החיזבאללה הפר הבנות עם מדינת ישראל ופצח במטח קטיושות אל עבר ישראל. שמעון פרס, מצדו, שכיהן כראש ממשלת ישראל לאחר רצח רבין, לא יכל לעמוד מנגד והורה על תחילתו של המבצע בדרום לבנון. אך המבצע שהיה עשוי להביא לתמיכה רבה במפלגת העבודה שפועלת כדי להביא לשקט בגבול הצפון הסתיים בהחרמתו של פרס בידי ערביי ישראל. "פרס היה חייב לפעול", אומר קריסטל, "אבל התקרית בכפר קאנא שהסתיימה במותם של כמאה ערבים ופציעתם גרמה לרבים מהמיעוט הערבי בישראל להחרים את הבחירות. פרס הפסיד את הבחירות על קוצם של 30 אלף קולות. אם היה זוכה לתמיכת ערביי ישראל המצב היה יכול להראות אחרת. אם הפגיעה לא הייתה קורית יכול להיות שפרס היה מרוויח גם את הציבור הערבי וגם את הציבור היהודי – כי לא היה נאלץ להפסיק את המבצע".

התוצאה: נתניהו זוכה בהפרש צמוד. 

הבחירות הקרבות מהוות שיקול במבצע?

"השיקול הפוליטי בהחלט מהווה שיקול מוביל בכל פעולה שנוקטים מנהיגים בישראל", אומר אלדד יניב, יו"ר מפלגת "ארץ חדשה" ויועץ פוליטי לשעבר, "מצב חירום עוצר את קמפיין הבחירות של כל שאר המפלגות ומותיר את כולם להצטופף סביב הממשלה בקונצנזוס. לא במקרה בית המשפט שצריך לנהוג ביתר זהירות בנקיטת פעולה צבאית כלשהי בתקופת בחירות. בתקופה כזאת הרצון העיקרי של כל פוליטיקאי הוא להיבחר בשנית ולכל אדם, גם פוליטיקאי, אין סיכוי לנקוט פעולה מנותקת מהרצון המרכזי בחייו".

"הממשלה הנוכחית החלה את המבצע רק אחרי ההסלמה בדרום, מה שהביא למעין הסכמה כללית לגבי המבצע", אומר קריסטל, "אבל עדיין מוקדם להסיק מכך על השפעת המצבע על הבחירות – זה כמובן תלוי בתוצאות המבצע".