זירת הרצח של דוד חקק. הפליל 15 אנשי ארגון פשע | תמונת AVI: mako חיסולו הלילה של עד המדינה, דוד חקק בן 42, שהפליל 15 עבריינים שהיו חלק מרשת הימורים גדולה במרכז הארץ שם זרקור על מאות עדי מדינה וסוכנים סמויים שסיימו את עדותם בבית המשפט לפני כמה שנים. רבים מהם אינם נכללים בתכניות השונות של רשות להגנת עדים וכתוצאה מכך חייהם נמצאים בסכנה מתמדת. חלקם קיבלו איומים על חייהם מחיילים של אירגוני פשע, אבל גם מעבריינים יחסית קטנים שעדותם הביאה להפללתם.
לפני ארבע שנים הוקמה הרשות להקמת עדים. בראשה עומד כיום אבי בן חמו, ניצב לשעבר במשטרה. מטרתה להקנות לעד המדינה הגנה מירבית מאלו שהעיד נגדם. המסגרת די דומה לזו שקיימת שנים רבות בארצות הברית. עד המדינה חי מוגן בדירת מסתור עד עדותו בבית המשפט, כשלאחר מכן מוטס יחד עם משפחתו למדינת יעד בחו"ל לבחירתו, שם משנים את זהותו, נותים לו סכום כסף התחלתי גדול ודואגים לו לעבודה כדי שיוכל להתפרנס ולא ייאלץ לחזור לארץ. לעד ישנה גם אפשרות לעשות ניתוח פלסטי. ההסכמים בין העדים למדינה אינם זהים. הם תלויים ביכולת המיקוח של העד, עברו ובמידע שהוא מחזיק ואותו יהיה מוכן לספר בבית המשפט.
"הרשות להגנת עדים בארץ עדיין לא ברמה של ארצות הברית וגרמניה למשל, שם אפשר להעלים לחלוטין בנאדם. היא עדיין בחיתוליה. בראשית הקמתה היו גם חיכוכים בין האנשים, ומפקדים הוחלפו בגלל חילוקי דעות עם בכירים במשרד לבטחון פנים", מסביר בכיר במודיעין המשטרתי שנים רבות. סגן ניצב בדימוס יוסי קופל, קצין מודיעין ובילוש בימ"ר דרום מוסיף: "אני לא יודע אם המתכונת הנוכחית של הרשות להגנת עדים מספיקה להגן על חייהם של עדי מדינה. זה עדיין לא מקצועי כמו בארצות הברית".
העדים מונחים לשמור על קשר עם קציני המודיעין, אבל חלקם בוחרים להתנתק | צילום: דניאל נחמיה, חדשות 2 מאז הקמתה של הרשות נכנסו לא מעט עדים לתכניות השונות, אבל מי שפעלו כעדי מדינה וסוכנים סמויים טרם הקמתה, נמצאים בסכנה ממשית משום שתנאיהם גרועים משמעותית מאלו שזוכים להם העדים הנוכחיים. לפני הקמת הרשות להגנת עדים, ההסכמים בין הצדדים היו אישיים. מקובל היה לאבטח את העד לכל אורך המשפט וכחצי שנה עד שנה אחריו. בנוסף ניתן לעד סכום כסף גדול וכרטיסי טיסה פתוחים למדינות שונות. העדים שנשארו בארץ הונחו לשמור על קשר עם קציני המודיעין, אבל חלקם בחרו להתנתק ולוותר על זכות זו. חלקם אף חזרו לחיי הפשע. מעבר לכך, לא היה מעקב מסודר אחרי העדים. דוד חקק, שנרצח אתמול, הוא דוגמא לעד מהתקופה שלפני הרשות להגנת עדים. חקק הפליל 15 מאנשי ארגון הפשע של אבי רוחן ואתמול חוסל ביריות ביפו. מקרה זכור נוסף הוא של אייל סלהוב שפעל כסוכן סמוי בארגונו של אותו רוחן והוצא להורג יחד עם סוכן נוסף ב-2006. את המקרה חקר מבקר המדינה, מיכה לינדשטראוס, שפירסם לפני כשנה דו"ח ביקורת חריף על התנהלות קציני מודיעין במשטרה שלא דאגו לאבטחת השנים למרות מידע על כוונה לפגוע בהם.
עד מדינה: "אני מרגיש כמו חיה נרדפת"
"עדי מדינה וסוכנים סמויים שנשארים בארץ ופעלו לפני הקמת הרשות וההסכמים המסודרים עימה נמצאים בבעיה גדולה מאוד", טוען סגן ניצב בדימוס ישראל אריאלי, שהיה קצין מודיעין של משטרת המחוז הדרומי, "חייהם וחיי בני משפחותיהם בסכנה גדולה, במיוחד אם הפלילו אירגוני פשיעה גדולים. עבריינים כבדים לא שוכחים מי שלח אותם לכלא ומחכים לסגור חשבון עם מי שהפליל אותם ולא משנה כמה שנים יעברו. הם לעולם לא יסלחו ולא ישכחו. עד מדינה או סוכן סמוי שהחליט לוותר על הטיסה לחו"ל ולהישאר בארץ גוזר על עצמו גזר דין מוות. למשטרה אין יכולת וכלים לשמור עליו כל חייו או לפקח על כל צעד וצעד שהוא עושה. בתקופה שלי, אם היה מגיע מידע שעומדים לפגוע בעד או סוכן הייתי מזהיר אותו ואפילו מעיף אותו מהאיזור כדי לשמור על חייו, אבל לא כל המקרים מגיעים למודיעין המשטרתי".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "אנחנו לא מתייחסים לנהלי אבטחה של עדי מדינה בכלי התקשורת".