הטיפול הלקוי באנה: מלחמת גרסאות בין בתי החולים

תל השומר: "אם נחכה לכל הבדיקות, זה יכול להוביל למצבים קשים ומסובכים" | צילום: אלי דסה, באדיבות מעריב תמונתה הבוקר בעיתון "מעריב" של אנה שיבוט בת ה-5, קירחת, רזה ומותשת מטיפולים כימותרפיים, עוררה רגשות רבים. אבל התפוצצות הסיפור בתקשורת הביאה גם למלחמת גירסאות בין שני בתי החולים. וולפסון – שבו נבדקה ואובחנה אנה, ושיבא תל השומר בו קיבלה את הטיפול הכימותרפי המיותר.

"הילדה אכן הייתה בבירור אצלנו", נמסר מ"וולפסון", "במהלכו עלה חשד סביר כי מדובר במחלה ממאירה. מאחר והוחלט להעבירה לבי"ח אחר  להמשך הבירור והטיפול, היא הופנתה בצרוף הבדיקות הפתולוגיות והמסמכים הרלוונטיים. בשלב זה האבחנה הייתה משוערת בלבד, והדבר צוין בבירור. כל זאת, על אף שקיימנו התייעצויות בנושא עם מומחים בתחום הפתולוגיה, גם מחוץ לביה"ח. ליבנו עם הסבל של הילדה ומשפחתה".

פרופ עמוס תורן, מנהל המחלקה להמטו-אונקולוגיה בבית החולים ספרא לילדים במרכז הרפואי תל השומר, שם קיבלה אנה את הטיפול, לא מתנער מאחריות, אבל מבהיר- הבעיה אינה אצלנו. "יש לי מכתב מהנהלת המכון הפתולוגי בוולפסון שבו כתוב בבירור שמדובר בסרטן מסוג לימפומה", הוא אומר, "אין שאלות. לא פנו אלינו ואמרו 'אולי', או 'יש סימני שאלה'. פתולוג רשאי להגיד: 'לא הצלחתי להגיע לאבחנה ואני רוצה עוד התייעצות'. כאן יש מסמך שמוכיח שזה נושא אבסולוטי".

מסמך שהועבר מוולפסון לתל השומר. תל השומר: "במכתב כתוב בבירור שמדובר בלימפומה" לידי mako הגיע המסמך הרפואי שנשלח מוולפסון לתל השומר ב-24.4. איננו יכולים לחשוף את הפרטים שבו בשל החיסיון הרפואי, אבל הוא אכן חד משמעי ולא מכיל סימני שאלה. למעשה הספק היחידי המופיע בו היא אחת הבדיקות שתוצאותיה עדיין לא התקבלו.   

"כשאנחנו מקבלים מטופלים מחו"ל, אנחנו פחות סומכים על הבדיקות, אבל במקרה הזה היא הגיעה ממוסד מוכר עם פתולוגיה מוכרת ועם הפתולוג מספר אחד במדינה בלימפומות. אנחנו תמיד בודקים עוד פעם, השאלה היא: 'האם עד שהתשובה מגיעה, אנחנו סומכים על הבדיקה שעימה הגיע החולה?'. אני לא זוכר אי פעם מקרה שאחרי הטיפול גילינו שלא היה בכלל סרטן".

"אפס טעויות זה מצב שלא קיים ברפואה"

יותר מכל מלמד אותנו המקרה על הדילמה הרפואית עימה מתמודדים מדי יום מנהלי מחלקות. כדי להמנע ממקרים כאלו, קבע משרד הבריאות נהלים ברורים המחייבים כל אבחנה בסרטן. "מאוד נדיר שיש טעות בתשובה פתולוגית", אומרת דר' נעה אפרת בן ברוך, מנהלת המכון האונוקולוגי במרכז הרפואי קפלן, "כל תשובה של ממאירות חייבת להיות חתומה על ידי שני פתולוגים או אחד בכיר. זה משהו נועד לצמצם טעויות מהסוג הזה, בגלל שמדובר באבחנה שיש לה משמעויות ברורות של של טיפול בעייתי ופעמים מסכן חיים. אלו הם הנהלים של משרד הבריאות".

על המסמך שעבר מוולפסון לתל השומר ושהגיע לידינו חתום רק פתולוג אחד, ד"ר ואקנין חנן, שנחשב פתולוג בכיר. פרופסור תורן: "ברור שצריך להפעיל שיקול דעת, אבל אם מגיעה אליי ילדה שיש לה מחלה שלפי הספרות היא מאד אגרסיבית - אי אפשר לחכות. ברגע אחד צריך להחליט אם מתחילים טיפול או לא. אם נחכה לכל הבדיקות, בוודאי כשמדובר בילד, זה יכול להוביל במהירות למצבים קשים ומסובכים. ההתמודדות עם כל ילד שהוא חולה בסרטן, שאתה מחליט אם לתת לו תרופות חזקות ורעילות, צריכה להתבסס על הרבה מחשבה ושיקול דעת. כשהתרופות ניתנות - אין דרך חזרה. הדחייה של התהליך לפעמים קלה ולפעמים מדובר בתהליכים מאוד מסובכים שמעורבים בהם גורמים רבים. להמנע מטעויות באופן טוטואלי - אני לא מאמין שאפשר ולא משנה באיזה בית חולים, אבל צריך להשתדל שיקרה כמה שפחות, להגיע למצב של חוסר טעויות זה משהו שלא יכול להיות קיים ברפואה".

למרות קרב הגירסאות, חשוב לזכור שבסופו של דבר מדובר בחדשות טובות יותר מאשר רעות. שהרי הילדה אינה חולה בסרטן ולא נשקפת סכנה לחייה. אבל מה לגבי השפעת הכימותרפיה? "בכמות כזאת של כימותרפיה סביר שלא יהיו נזקים. היא לא קיבלה כמות גדולה ובאופן כללי ילדים מתמודדים יפה עם הטיפול הזה", אומר פורפ' תורן, "הטיפול לצערנו לא לגמרי ממוקד רק לתאי הסרטן לכן גם התאים האחרים בגוף סופגים את הכימותרפיה. אנחנו נמשיך לעקוב ולבדוק את מצב הלב, הריאות, הכבד והכליות שלה וגם לראות מה מבחינה פסיכולוגית זה עשה לה ולמשפחה. צריך לזכור שטיפול ממוצע של ילדים אורך 8 עד 12 חודשים טיפול. הילדה המדוברת הגיע לשני טיפולים בלבד, לכן הסיכויים הטובים שזה לא יגרום לנזק לטווח רחוק. מניסיוננו זה יהיה בסדר גמור".