"מהלכי השבוע האחרון גרמו לאנשים להבין שעכשיו הזמן להתערב". ההפגנה אתמול | צילום: חדשות 2 עשרים אלף מפגינים קראו אתמול בתל אביב לשוויון בנטל. הלחץ עשה את שלו וראש הממשלה נתניהו סיכם עם שאול מופז על הקמת צוות לגיבוש הצעת חוק גיוס לכולם. ביום שאחרי, מנסים המארגנים לעכל את גודל ההצלחה. "בחלומותיי הרטובים לא צפיתי שיגיעו יותר מ-10,000 אנשים", אומר איתי בן חורין, ראש המטה לשיוויון בנטל. לפני כ-12 שנים, עם היוולדו של חוק טל, שבת רעב יחד עם בועז נול. היום, כשהם עומדים בראש המאבק, הם כבר מאמינים שסיכוייהם להצליח גדולים הרבה יותר. "אני זוקף את ההצלחה הגדולה לכך שזה נושא שנורא מכעיס אנשים", אומר נול, "זה נושא שתמיד היה לגביו קונצנזוס אדיר, אבל אנשים אף פעם לא האמינו שאפשר לשנות משהו. לגייס את החרדים נשמע אוטופי כמו לומר שיהיה שלום עם הפלסטינים. אבל נדמה לי שמהלכי השבוע האחרון גרמו לאנשים להבין שעכשיו זה הזמן להתערב כדי לשנות את המצב. הרבה אנשים הגיעו אתמול מתוך כעס על כך שגם נושא חשוב ורגיש, ציפור הנפש של החברה הישראלית, הפך על ידי הפוליטיקאים לנושא ציני. זאת לא מחאת הקוטג'. אם יגייסו את החרדים לא ישתנה שום דבר בחיים האישים של האנשים שיצאו להפגין. אלה אנשים שאכפת להם מאיך שהחברה הישראלית תראה".
"הסברנו באופן מעמיק לעיתונאים ולעורכים את חשיבות המאבק"
נדמה שגם התקשורת התגייסה למאבק והיא מחבקת את המחאה באופן המזכיר במקצת את תחילתה של מחאת הקיץ הקודם. ההפגנה קיבלה סיקור נרחב במהדורות הטלויזיוניות של סוף השבוע כשפרשן "חדשות 2" רוני דניאל אפילו קרא לציבור לקחת בה חלק. כותרות העיתונים הגדולים הבוקר אוהדות (ידיעות אחרונות: "אנחנו לא פראיירים", ישראל היום: "מה שהיה לא יהיה"), וגם מאמרי הדעות מבהירים שהנושא הפך להיות קונצנזוס ישראלי. "ביצענו מהלך הדרגתי ומתוכנן של שמונה חודשים", מסביר בן חורין, שותף במשרד יחסי הציבור בן-חורין אלכסנדרוביץ', שגייס את כישוריו כאיש תקשורת למערכה. "לא יצאנו בשבוע הראשון לרחובות אלא התחלנו עם פרסום עצומות של אלופים, של מילואימניקים ושל שמיניסטים, אחר-כך הקמנו את 'מאהל הפרייארים' ורק אתמול יצאנו להפגין ברחובות. הסברנו באופן מעמיק לכל העורכים והכתבים הבכירים בתקשורת וניסנו להעביר להם למה זה חשוב כל-כך דווקא עכשיו ובעצם נתנו לנושא לחלחל באיטיות". בן חורין מסביר כי אופן הפנייה לציבור תוכנן היטב: "המילה פראייר מדברת על הבטן, אל התחושה האישית של כל אחד שפשוט נמאס לו מהמצב, נמאס לו לשאת את הנטל לבדו. המסרים שפונים לראש מסבירים את המספרים של המתגייסים והמשתמטים".
רימון: "הם הבהירו לציבור שמבחינת לוח זמנים זאת ההזדמנות ואין בילתה"
רוני רימון: "אורך החיים של הקמפיין הוא עד סוף הקריאה השלישית" | צילום: mako רוני רימון, יועץ אסטרטגי שותף במשרד רימון כהן שנקמן, מנתח את הסיבות להצלחה: "יש פה חיבור מוצלח של ניצול הזדמנות בעיתוי קלאסי. ההחלטה של בית המשפט עליון הכניסה תזזית למערכת הפוליטית וראשי המחאה זיהו שהנושא עומד להכרעה והפעילו לחץ. הם גרמו לעם וגם לתקשורת להבין שיש משמעות קריטית לעוצמה של הרחוב. פה מדובר על החלטה שהיא יחסית פשוטה עם מסרים קלים להבנה. לא עניני תקציבים או ועדות. והם הבהירו לציבור שמבחינת לוחות הזמנים זאת ההזדמנות ואין בילתה". רימון סבור שלכלי התקשורת המרכזיים היה חלק משמעותי בהצלחת ההפגנה אתמול: "השקפת העולם של רוב העיתונאים והעורכים היא שצריך להיות שינוי ושוויון. ולכן הם נתנו גיבוי מבחינה עיתונאית. מבחינה מקצועית מדובר בגיבוי לא אוביקטיבי ולא מאוזן בעליל. כשאתה קורא את הכותרות הראשיות ביום שישי ורואה בטולויזיה פרשן בכיר בחדשות 2 קורא לאנשים לבוא ויש כתבה במהדורה שרואים את ההתארגנות, זה מעודד אנשים לבוא. כל הרוח הגבית הזאת הביאה להצלחה. אני לא מפתע מהמספר, אמרתי כבר ביום שישי שיבואו המונים, הרגשתי באצבעות את הדחיפה העצומה של התקשורת לנושא הזה ועם ישראל כבר הוכיח בשנה שעברה שאין לו בעיה לבוא להפגנות".
היום הודיע איציק שמולי, הצלע השלישית במאבק, שהפגנת ענק נוספת מתוכננת בקרוב. רימון חושב שזה צעד נכון. "אם הם רוצים להצליח, אסור להם לנוח. זה כמו במשחק כדורסל שאתה שורק בוז לקלע עונשין. ברגע שהכדור עוזב את היד אפשר להפסיק, אבל לא לפני. אורך החיים של הקמפיין הזה הוא עד סוף הקריאה השלישית בכנסת, עד אז אפשר להשפיע. הם יטיבו לעשות וימקסמו את ההשפעה שלהם אם יפעילו לחץ ציבורי ותקשורתי וימשיכו להוציא את הקהל לרחובות כל עוד הפוליטיקאים עובדים על הניסוחים".
צור: "זה קמפיין חילוני נח. אני לא בטוח שכשישבו בקואליציה זה עדיין יבער להם"
לפיד אתמול. "יש כרגע הרבה פוליטיקאים שהנושא מתאים לעגלה הפוליטית שלהם ולכן הם מאמצים אותו". | צילום: חדשות 2 לא מעט פוליטיקאים בהווה, עבר ועתיד הגיעו אתמול להפגנה. יועץ התקשורת רונן צור מסביר כי לשנת הבחירות יש חלק משמעותי בהתעוררות. "זה קמפיין חילוני נוח. יש כרגע יותר פוליטיקאים שהנושא מתאים לעגלה הפוליטית שלהם ולכן הם מאמצים אותו. זאת בעיקר התלהמות של פוליטיקאים שמקבלים חיזוק מחלק מהציבור. אני לא בטוח שבעוד שנה, אם הם ישבו בקואליציה, זה עדיין יבער להם. ראה מקרה ציפי לבני שהיו לה אינספור הזדמנויות לחולל שינוי". על התגייסות התקשורת אומר צור: "למעט עיתון הארץ שתפס עמדה מאוד אמיצה ולא מקובלת, התקשורת מייצגת את הציבור החילוני וזה טבעי שהיא תאמץ אג'נדה חילונית. אבל מבחינה ציבורית לא נפלתי מגדרי. אם בוחנים את ההפגנות של 2011, הפגנה של 20 אלף איש נחשבת להפגנה קטנה ונתניהו מזהה את זה".