הפחתה בכמויות הצפייה יכולה להוביל להפחתת התנהגות אנטי חברתית | צילום: חדשות 2 ילדים שצופים בטלוויזיה במינונים גבוהים עלולים, בחייהם הבוגרים, להיות מועדים יותר להרשעות פליליות ולהפגין תכונות אופי אגרסיביות. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בניו זילנד ופורסם השבוע בכתב העת האמריקאי "Pediatrics". המחקר, שנעשה באוניברסיטת אוטגו, עקב אחר הרגלי הצפייה של כאלף ילדים שנולדו בשנות ה-70 המוקדמות, מאז שהיו בני חמש ועד הגעתם לגיל 15. צוות המחקר שב לעקוב אחריהם כשהיו בני 26 על מנת להעריך את ההשפעות האפשריות של הרגלי הצפייה בילדות על חייהם הבוגרים.
במחקר נמצא קשר הדוק בין חשיפה בילדות לטלוויזיה לבין התנהגות אנטי חברתית בקרב אנשים צעירים. נתגלה שהסיכון להרשעה פלילית בתקופת הבגרות המוקדמת עלה בשיעור של כ-30 אחוזים עם כל שעה שהילדים בילו בצפייה בטלוויזיה במהלך שבוע ממוצע. המחקר גם גילה שצפייה מוגזמת בטלוויזיה נקשרת עם תכונות אופי אגרסיביות ונטייה מוגברת לחוות רגשות שליליים. ממצאים אלו נותרו בעינם גם כאשר פרמטרים כמו אינטליגנציה, מעמד חברתי ובקרת ההורים נלקחו בחשבון.
"המחקר אינו מעיד שטלוויזיה גורמת לכל ההתנהגויות האנטי חברתיות, אבל הממצאים שלו מראים כי הפחתה בכמויות הצפייה בטלוויזיה יכולה להוביל באופן מסויים להפחתת שיעורים של התנהגות אנטי חברתית", אמר מחבר המחקר בוב הנקוקס. לדבריו, המחקר מגלה שהילדים למדו התנהגות אנטי חברתית על ידי צפייה בטלוויזיה, שהובילה להורדת רמת הרגישות ולהתפתחות של התנהגות תוקפנית. הוא הוסיף וציין כי ממצאי המחקר תומכים בהמלצה של האקדמיה האמריקנית של רופאי ילדים שילדים לא צריכים לצפות למעלה משעה או שעתיים ביום בטלוויזיה.
מומלץ לא לחשוף ילדים מתחת לגיל שנתיים לטלוויזיה
"יש נתונים מגוונים על השפעה שלילית של צפייה מרובה בטלוויזיה, בעיקר בגיל הרך", אומרת עידית כצנלסון, פסיכולוגית ילדים. "למעשה, איגוד רופאי הילדים האמריקני ממליץ לא לחשוף כלל ילדים מתחת לגיל שנתיים לטלוויזיה".
שזה בלתי נמנע
"עד כמה זה ריאלי בימינו? זו שאלה אחרת, אבל ידוע היום שניסיונות של משווקים 'למכור' להורים קלטות או אפילו ערוצי טלוויזיה ייעודיים לתינוקות אינם מועילים, ועלולים להזיק להתפתחותם".
מה המינון "הנכון" לצפייה בטלוויזיה?
"מדברים על זמן מסך, כולל של סמארטפונים, של כשעה ביום. אם מדובר בצפייה משותפת, תוך כדי שיחה, הסבר והחלפת רשמים ממה שרואים, התועלות שבצפייה עולות בצורה משמעותית".
להשתדל שהמרקע לא יהיה דלוק סתם כרקע | צילום: איה סקאי, instagram מהמחקר שנערך בניו זילנד עולה, כי התכנים שבהם הילדים צפו לא היוו את הגורם היחיד להתנהגות אנטי חברתית ולתוקפנות, אלא גם הבידוד החברתי שנחווה על ידי מי שמבלה בצפייה ממושכת מול המסך. "מתקבל על הדעת שצפייה מוגזמת בטלוויזיה תורמת להתנהגות אנטי חברתית בדרכים שאינן קשורות לתכנים אלימים", אמר הנקוקס. "זה גם עשוי לכלול אינטראקציה חברתית מופחתת עם חברים והורים, הישגים לימודיים ירודים וסיכון מוגבר לאבטלה".
"כבר בשנות ה-70 הוכח שילדים מחקים התנהגויות תוקפניות", אומרת כצנלסון. "ובאופן כללי מפגינים יותר אלימות אחרי שנחשפו למודל אלים, אפילו דרך טלוויזיה. אם זמן הצפייה במסך הקטן הוא על חשבון פעילויות חברתיות או רכישת מיומנויות לימודיות, מוטוריות ועוד, הילד אינו רוכש את הכלים להתמודד עם לחצי העולם בדרכים שמקובלות חברתית. יש לו פחות כלים להבין איך הוא משפיע על אחרים, פחות ערוצים לבטא באמצעותם את אישיותו ואת כישוריו וזה עלול לעורר בו יותר מצוקה עם פחות דרכים להתמודד עמה".
לא יותר משתי תכניות ביום
המחקר התמקד בהרגלי הצפייה של ילדים בשנות ה-70 המאוחרות ובשנות ה-80 המוקדמות, לפני כניסתם של המחשבים האישיים. "אם אתה משחק במשחק מחשב שלא רק חושף אותך להרבה אלימות אלא למעשה מדמה ירייה באנשים, אז זה עלול להיות אפילו גרוע יותר, אבל אין לי נתונים לגבי זה", מודה הנקוקס.
היא מציעה להורים מספר טיפים לשיפור הרגלי הצפייה של הילדים: "לא לראות טלוויזיה, אלא לראות תכניות בטלוויזיה, להשתדל שהמרקע לא יהיה דלוק סתם כרקע, אלא לבחור תכניות מסוימות ולא יותר משתיים ביום. כמו כן, לשים לב שהילדים לא צופים איתכם בסצנות אלימות, ולא רק בתוכניות למבוגרים, אלא גם בפרומואים המשודרים".