עוד אירוע של תקיפת זרים. ההצתה הבוקר בירושלים | צילום:
חדשות 2 / כבאות והצלה ירושלים
האלימות נגד זרים לא נפסקת. למעשה נדמה שהיא רק מחריפה. הלילה הוצתה בירושלים דירה ובה אריתראים וכתובות נאצה הקוראת לגירושם נמרחו על הקיר. האמירות של נבחרי הציבור רק מלבות את האש. מירי רגב קראה להם סרטן, חבר הכנסת אריה ביבי אמר בוועדת הכנסת ש"רובם חולים במחלות מדבקות". לא פלא שכך נשמעת הבוקר ר', תושבת שכונת התקווה שבנה בן ה-16 עצור מזה כשבועיים לאחר שהוא ו-11 מחבריו היכו בשרשראות ברזל ובקרשים עובדים זרים ואף שדדו חנות של אחד מהם. "גם אני הזדעזעתי ששמעתי על המקרה בירושלים", היא אומרת, "עד איפה אנשים לוקחים את החוק לידיים? לשרוף אותם חיים? לזה לא הייתי מסכימה. הייתי רוצה פשוט לשלוח אותם לאיפה שהם באו. לא נזיק להם והם לא יזיקו לנו. יש לנו יותר מדי אתיופים ורוסים פה, יש פה יותר מדי קיבוץ גלויות".
אבל זה מצדיק את מה שהבן שלך עשה?
"הם התחילו עם הבנות זוג של הבן שלי והחברים שלו ומשם באה הנקמה. הילדים שלנו, לא אקרא להם קורבן אבל הם משלמים מחיר יקר למה שקרה. הם היו אמורים להשתחרר מזמן. הם עוברים עינויים. הילד שלי היה ארבעה ימים בבידוד. עשו לו חקירות, השפילו אותו. מנסים להכפיש אותו. הם ילדים קטנים, לא עבריינים".
את חושבת שצריך לשחרר את הבן שלך למרות מה שהמשטרה טוענת שהוא עשה?
"אני ממש מצטערת בשביל כל הילדים שעצורים עכשיו. הם מבוהלים. הילד שלי כבר למעלה משבועיים באבו כביר. הוא רק בן 16, אין לו תנאים, הוא לא מקבל את הבגדים שאני מביאה לו ולא זוכה לבקר בקנטינה. ליבי כואב על כולם. היו שם ילדים בני 14 בחבורה של הבן שלי. זה ממש עברה ראשונה שלהם, תיק ראשון, כואב לי. למה הם צריכים לחוות את כל הדבר הזה להיות בתא אחד עם ערבים, להיות חשופים לכל הדבר הזה. ביקשנו שיוציאו אותם עם אזיקים הביתה, אבל כל הזמן מחזירים אותם לכלא. הם התחילו עם החברות שלהם וקרה מה שקרה. הסודנים לא רצויים פה. הם אונסים וגונבים ופורצים לבתים. הם לא אנשים קלים חבל שמישהו לא מתעורר. הם רק חושבים איך להחמיר את העונש של הבן שלי – תחמירו עם אלה שמעיזים להכניס אותם לגבול שלנו".
"גירוש דחוף, ואז יהיה שקט". הרכב שהותקף בהפגנה לפני שבועיים | צילום:
AP
הבוקר בתוכניתו של ניב רסקין בגלי צה"ל אמרת "המלחמה קרבה". למה התכוונת? "בתי כלא יהיו מלאים עד שהממשלה לא תעשה משהו עם הסודנים. תהיה פה מלחמה בין הצבעים. מישהו שיתקפו את הילדה שלו יקום ויעשה משהו. מילא שעלו לפה עולי אתיופיה כהי עור, הם אנשים עדיני נפש, אבל הסודנים והאריתראים אחרים".
אז מה צריך לעשות?
"גירוש דחוף. רק ככה יהיה פה שקט. אני יודעת שקשה לגרש אותם במכה אחת – אז נאגלה נאגלה, לאט לאט להוציא אותם. לפזר אותם בערים אחרות לא הייתי ממליצה. הם רוצים לעבוד ולהרוויח כסף, אבל אולי עדיף שילכו לארץ אחרת. אנחנו ארץ קטנה ומספיק מה שיש לנו גם ככה כל אחד פה אוכל את השני. אני כל הזמן שומעת שראש הממשלה אמר – לעשות גדר להוציא אותם – איפה? זה לא קורה. עוד יגרשו אותם והבן שלי וכל הנערים ימשיכו לשלם את המחיר. הבן שלי מתחנן על נפשו במשפט".
אבל את יודעת שחלק מהאנשים האלה חוו תנאים יותר קשים משל הבן שלך?
"הם לקחו את הסיכון שהם באו לפה. פה המצב עוד סביר עבורם, לפחות פה עוד נותנים להם לעבוד, לאכול ולשתות. שכן שלי השכיר להם דירה ואף אחד לא מדבר איתו בגלל זה. הוא רצה לעשות כסף, אבל כשמישהו יפגע במשפחה שלו הוא יבין".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
