המהומות האלימות בספרד ביום כיפור. 40 פצועים
בזמן שמאות אלפי ישראלים התייסרנו בצום יום הכיפורים, או סתם מכך שאין מה לראות בטלוויזיה, באירופה לקחו רבבות צעירים את המחאה על מצבה הכלכלי המדרדר של היבשת לידיהם. במדריד נאספו בערב יום הכיפורים עשרות אלפים מפגינים והקיפו את הפרלמנט הספרדי בשרשרת אנושית. 22 עצורים וכ-40 פצועים גבה הערב הזה. ביוון, צעדו אלפים לעבר הפרלמנט באתונה, אירוע שגם הוא הסתיים עם פצועים.
קונטס: "אנו נמצאים על אותה סקאלה, רק בשלב אחר"
עם צאת החג, יצאו אתמול עשרות ישראלים לרחובות והתייצבו מול שגרירות יוון ושגרירות ספרד בתל-אביב במטרה להביע תמיכה במוחים שבמדריד ובאתונה. "מבחינתי ההפגנה בספרד וההפגנה בישראל היא בדיוק אותה הפגנה", מסביר רגב קונטס, ממנהיגי המחאה הישראלית היחידים שניתן היה למצוא בין הקהל, "בתקופה בה אנו חיים יש איזשהו שקר שעדיין נאחזים בו של מדינות ושל גושים, אבל בפועל הגלובליזציה הביאה לקשרים בין הבנקים הבינלאומיים. שלדון אדלסון למשל פועל בזירה אמריקאית והזירה הישראלית באותה צורה ולכן אנחנו מאמצים את הסיסמא העולמית 'אנחנו האחוז ה-1'. ההפגנה של ספרד היא גם ההפגנה שלנו. הקיצוצים של הממשלה הימנית שלהם תואמים את שלנו. אנחנו נמצאים על שלב אחר באותה הסקאלה, אבל בדרך לאותו מקום".
קונטס התייחס לכך שבעוד שאלפי ספרדים התעמתו עם הממסד ביום שלישי, נדמה שמחאה הישראלית קיימת רק בפייסבוק. "העובדה שתנועת המחאה בכלל קיימת בישראל, למרות שהאיומים הביטחוניים שכל הזמן מנסים להנחית עלינו, היא נס בעייני", הוא אומר, "על הספרדים לא מאיימים עליהם בפצצה גרעינית בכל פעם שהם מנסים להרים את הראש. אצלנו, למרות הכל, בקיץ לצערי הרב היו מעל 30 ניסיונות של הצתה עצמית והגענו גם לכדי עימותים עם שוטרים. זאת אומרת, לא ישבנו בשקט. החגים משרים אווירה של סלחנות אבל המחאה בקיץ שעבר הוצתה חודש וחצי לאחר המחאה בספרד. אני מקווה שגם הפעם נלך בעקבותיהם".
סאל אמרגי, כתב העיתון הספרדי אל מונדו בישראל, מסביר כי המצב בישראל שונה בתכלית מזה שבספרד. "ארגוני העובדים בספרד הרבה יותר חזקים ומסודרים ולכן יש להם הרבה יותר כוח להניע את המחאה. בנוסף, ישראל לא הגיעה למימדי האבטלה הקיימים שם. ספרד עברה שינוי דרמטי מאוד של מעבר מהיר ממדינת רווחה המציעה תנאים מצוינים בעיקר לעובדים במגזר הציבורי והממשלתי, למצב קטסטרופלי של יותר מחמישים אחוזי אבטלה בקרב הצעירים וקיצוצים נרחבים שנעשים בעיקר במרחב הציבורי. הצעירים כבר לא רואים את האופק".
חשבון הנפש של דפני ליף
בזמן שהמחאה באירופה הכתה גלים, ישבו מנהיגי המחאה הישראלים פה בארץ ומצאו את ההזדמנות לעשות את חשבון הנפש שלהם. ליף מסרבת 'לחלק ציונים' למחאה, ובכל זאת מספרת שניצלה את יום כיפור להבין איפה בכל זאת כשלה המחאה.
ליף: "באירופה הבעיה היא האבטלה, אצלנו עובדים 12 שעות ולא גומרים את החודש" | צילום:
חדשות 2
"הקדשתי הרבה מחשבה לחשבון הנפש והבנתי שנתתי ליותר מדי אנשים 'להתגלח' על המחאה הזאת. הלוואי והייתי יכולה לחזור אחורה עם האינפורמציה שיש לי עכשיו ולאחר תהליך ההתבגרות שעברתי ולהבין מבעוד מועד את תהליך הפוליטיזציה שיצרו אנשים כמו יאיר לפיד, שאול מופז, שלי יחימוביץ' ועוד על המחאה הזאת. ולמרות זאת, גם הבנתי שאני צריכה להיות יותר סלחנית כלפי עצמי כי אני באמת עושה כמיטב יכולתי כבר במשך שנה".
"אני חושב שהיינו מנומסים מדי", מוסיף קונטס לדבריה, "לא במובן של אלימות, אלא בכך שהיינו יותר מדי ממלכתיים. בכל פעם שאמרנו דברים קשים מדי לאוזניים הישראליות כמו להציב אולטימטומים לראש הממשלה, לבקש מטרכטנברג להתפטר, מצאנו את עצמנו מורידים את הראש או מתנצלים. לדעתי היינו צריכים להיות הרבה יותר קשוחים".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
