
המהפכה התחוללה כשבשנת 2009, בעקבות המלצותיה של ועדת לרון, התווסף תיקון לחוק הביטוח הלאומי הקובע כי קצבתם של נכים לא תפגע אם ייצאו לעבוד. "לפני החוק, נכה שהיה מרוויח יותר מ-1,800 שקלים לחודש היה מסתכן באובדן הקצבה שלו לחלוטין", מסביר צחי אדרי, בן 32 מטירת הכרמל, הסובל מניוון שרירים. אותו תיקון חקיקה נועד לעודד שילוב של בעלי מוגבלויות בשוק העבודה ואכן כך היה.
"הרעיון הוא שנכים יוכלו לעבוד, מבלי שהקצבה שלהם תפגע באופן מוחלט, אלא באופן יחסי. מה שאומר שעדיין משתלם לעבוד וזה בהחלט חוק הוגן. בנוסף, נכה שעובד לא יאבד את ההטבות הנלוות כמו עזרה בשכר הדירה, פטור מארנונה ועוד. כשהחוק הזה נכנס לתוקפו, המוסד לביטוח לאומי הסכים לא לזמן לוועדה הרפואית נכים שעובדים, עד שמשרד הרווחה יקבע תקנות חדשות. אבל לאחרונה, משיטוט בפורומים של נכים אני מגלה שבכוונת המוסד לביטוח לאומי לזמן נכים להערכה מחודשת".
אדרי סובל מניוון שרירים מסוג S.M.A 2 , מחלה שפוגעת בתפקוד המוטורי של השרירים וכן בעמוד השדרה, וגורמת לשיתוק הדרגתי בכל הגוף. עם זאת, הוא אינו מוגדר כמחלה סופנית כמו ALS. מאז אובחנה אצלו המחלה בגיל שנה וחצי, הוא סובל משיתוק שהולך ומחמיר עם השנים. "למעשה, מעולם לא הלכתי לבד", הוא מסביר. הוא סיים לימודים בבית הספר רגיל, מהתיכון נאלץ לפרוש בגלל בעיות רפואיות, אבל אדרי לא ויתר וסיים את בחינות הבגרות בביתו. לפני שלוש שנים הוא סיים לימודי עריכת לשון באוניברסיטת חיפה. הוא בעל כישורים רבים וכיום מתפרנס כפרילנסר כעורך תוכן.
"כשחברים מדברים על העבודה, אני כבר לא מרגיש אאוטסיידר"

רגע לפני שאתם מתקוממים, אדרי פורט בפנינו את סך כל הכנסותיו ומסביר מדוע ההחלטה של המוסד לביטוח לאומי לזמן לוועדה מחדש הוא בבחינת הליך הרסני בעבורו ובעבור נכים רבים: "אני מקבל בכל חודש קצבה המורכבת מקצבת ניידות, קצבת שירותים מיוחדים, וקצבת נכות שעומדת על 2,660 ש"ח מדי חודש. יחד עם זאת, אני מרוויח על עבודתי 2,000 שקלים נוספים מדי חודש. קצבת הניידות וקצבת השירותים המיוחדים הולכות ישר לכיסוי ההוצאות. נוסף על כך יש תוספת אוטומטית של 7,000 שקלים בשנה לטובת תנאים סוציאלים של המטפל בי כמו ביטוח ופנסיה. הקצבאות האלו מבורכות ועדיין נכים ברמה שלי נדרשים להוציא כסף מהכיס שלהם בשביל הזכות לעצמאות. המדינה מממנת מטפלים בימים ב'-ו', אבל בימים שבת וראשון אני צריך לשכור מטפל בכסף, כך שמתוך 2,000 השקלים שאני מרוויח, 800 מוקדשים למטפל בשבתות ובחגים, ומהיתר אני מפריש דמי הבראה בשבילו. בסופו של דבר נותרים לי בכל חודש בערך 3,000 שקלים מהם אני אמור לחיות ולגם לדאוג למטפל שלי. אם לא אעבוד לא יהיה לי גם את זה.
"לכן לא ייתכן שאזומן לוועדה שתבחן מחדש את כושר ההשתכרות שלי. אני מוגדר כבעל מאה אחוז אובדן כושר עבודה ו-175 אחוזי נכות, ואני רוצה לעבוד מבלי לאבד את הזכויות שלי. המוסד לביטוח לאומי רוצה לבחון מחדש אם אדם כמוני, שנניח, שיכול לעבוד חצי משרה יכול מן הסתם להחזיק גם במשרה מלאה. העניין הוא שהעובדה שנכה יכול לעבוד חצי משרה, זה ממש לא אומר שהוא יכול לעבוד יותר מזה מבחינה פיזית. הבעיה העיקרית של ההחלטה הזאת טמונה בכך שהיא תרתיע אנשים בעלי מוגבליות מלצאת ולעבוד. גם ככה המציאות קשה לנו, לנכים בדרגה שלי אין אפשרות כמעט לעבוד מחוץ לבית ונדיר למצוא מקומות עבודה שבכלל יעסיקו נכים. אין לך מושג כמה קורות חיים שלחתי, למרות שיש לי הכשרה בתחומים רבים, אף אחד לא היה מוכן להעסיק אותי. במקרה מצאתי את החברה שאני עובד בה היום. אני משוכנע שכוונת משרד הרווחה היא לא לפגוע בנכים, אבל הבעיה שלי היא עם המוסד לביטוח לאומי שמחפש כל דרך כדי לראות מאיפה אפשר לחסוך את השקל הבא, על גבם של הנכים".
את תמצית הדברים האלו, אדרי העלה לעמוד הפייסבוק שלו, ואף כתב אותם בעמוד של שר האוצר יאיר לפיד. באופן מפתיע בתוך מספר שעות, הגיעה התייחסות ישירה ממשרד האוצר: "ממש עכשיו קיבלתי טלפון מגורם במשרד האוצר", מספר אדרי, "במהלך השיחה נאמר לי שנכים ברמה שלי או אחרים שמצבם לא יכול להשתפר לא יוזמנו להערכת מחודשת, אלא יזמינו נכים רק על פי שני סעיפים. האחד, אנשים שהתגלו עובדות אודותיהם שלא היו קיימות בעת מתן ההחלטה ולא הובאו בפני הוועדה באותו מועד. כלומר, אם אותו מבוטח מסר מידע כוזב. והשני, אם חל שיפור ניכר במצבו הגופני של הנכה, שעשוי להשפיע על דרגת הקושי שלו להשתכר או שקיים שיפור באמצעות הרפואה. הבעיה היא שלדעתי מדובר בסעיף בעייתי וחמקמק, ואני מאמין בכל ליבי שעצם הזימון לוועדות הללו, ייצור הרתעה שתמנע מנכים לצאת ולהשתלב בשוק העבודה".
מביטוח לאומי לא התקבלה תגובה עד לפרסום הכתבה.
תגובות