כמה פעמים ישבתם מול המסך, קראתם חדשות ופשוט רתחתם מזעם מהדברים שכותבים על ישראל? רק עכשיו אונסק"ו - ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, קיבל החלטה שמטילה ספק בקשר של היהודים עם המקומות הקדושים בירושלים. אי אפשר שלא להתעצבן. בדיוק בשביל מקרים כאלה ועוד רבים אחרים הכנו לכם מדריך מפורט כיצד לייצר חומרי הסברה למען ישראל ברשת – שישפיעו על דעת הקהל העולמית (ולעיתים גם הישראלית) ויאפשרו לכם להעביר את המסרים שלכם בצורה ברורה, יעילה ומשמעותית.
ואחרי ההקדמה הבומבסטית, יכול להיות שאתם מרימים גבה, מצקצקים וממלמלים לעצמכם ש"אם היו חומרי הסברה טובים באמת, לא היינו במצב הזה". ובכן, יש לנו חדשות שיפתיעו אתכם, יש לנו חומרי הסברה מ-ע-ו-ל-י-ם. עובדתיים, מעניינים, אמינים ונגישים. הבעיה שיש מי שתמיד ירצו לפגוע במדינת ישראל.
סקר של ה-BBC בו השתתפו למעל מ-25 אלף נשאלים מ-25 מדינות שונות, מצא כי ישראל היא מהמדינות השנואות ביותר בעולם. רק איראן, פקיסטן וצפון קוריאה שנואות יותר מאיתנו. איך מגיעים למצב הזה אתם שואלים? מעבר לתשובה הברורה מאליה שחלק מהשונאים אותנו חיים במדינות מוסלמיות בהן לשלטונות שליטה מוחלטת על כל כלי התקשורת ומערכות החינוך, כמו קטאר המפעילה את אל-ג'זירה המסיתה באופן פרוע נגד ישראל, ישנם עוד לא מעט שונאים המתגוררים במדינות מערביות נאורות.
מה זה חומר הסברה טוב?
ועכשיו, אחרי שהבנו קצת את הסביבה בה עלינו לפעול, ננסה להגדיר מהי "הסברה טובה". התשובה לכך ארוכה הרבה יותר מכתבה אחת, וכמובן שיש גישות שונות שנותנות תשובות שונות. אני רוצה להתמקד במאפיינים שיאפשרו לכם להעביר את המסר שלכם כך שמי ששומע אותו יבין אותו, יזכור אותו ויידע היכן להשתמש בו בעתיד. לטובתנו כמובן.
אבל לפני הכל, דגש חשוב. החומרים שאתם רוצים להכין חייבים להיות מבוססים על עובדות, מחקרים ונתונים מאומתים. אני מדברת על הסברה שגם פונה לראש וגם ללב – אי אפשר להמציא או לשקר. כמובן שאתם בוחרים איך לספר את הסיפור, אבל לא ליצור סיפור חדש לחלוטין.
ועכשיו לרגע שכולם חיכו לו – המתכון ליצירת חומרי הסברה:
שלב 1: המסר
מה אתם רוצים להגיד לעולם? לרוב אתם תרצו להגיב על אירועים שקורים. חשבו עם עצמכם מה חשוב לכם להעביר, אל מי אתם פונים ומה הדרך הכי יעילה להגיע לקהל שלכם. המסר צריך להיות קצר, פשוט וברור.
שלב 2: מחקר
אתם יכולים להיות לבד או עם חברים – המטרה במחקר היא למצוא את העובדות עליהן תתבססו ביצירת הסיפור שאתם מבקשים להעביר הלאה. זה יכול להיות אתם וחבר או קבוצת חברים וגם אתם לבד. אני ממליצה לא לעבוד לבד בשלב המחקרי, כי עין נוספת תמיד עוזרת.
שלב 3: עיצוב גרפי
את העובדות שמצאתם יש להציג בצורה גרפית ברורה הממקדת את תשומת לב הקורא לעיקר. זה לא המקום להשתמש בכל הפונטים שהורדתם – אלא לנסות להיראות כמה שיותר מקצועיים. אני מודה שיש גם קסם בחומרי הסברה שיוצרו בתוכנות חובבנים כמו קנבה ומחולל ממים, אבל לרוב נעדיף עיצוב מוקפד. זה גם מסר.
שלב 4: סרטון אחד שווה אלף תמונות
כמו שאתם בטח יודעים, כיום לתמונות וסרטונים תפקיד חשוב שלעיתים אף גובר על חשיבות הטקסט. לרוב, התמונה תקבע את ההצלחה בהעברת המסר וקיבועו בתודעה. בנוסף, הטקסט שימוקם על התמונה יגרום למסר להתחזק ולעבור הרבה יותר טוב מאשר תמונה רגילה ללא טקסט בכלל. תמונה מוצלחת צריכה להיות ברורה וייחודית, שתצליח לבלוט בין שאר הקמפיינים. איך עושים את זה? פשוט תבחרו את התמונה הראשונה ש"קפצה" לכם לעין. אם היא תפסה את תשומת לבכם, סיכוי טוב שהיא תתפוס גם אחרים.
שלב 5: מסר
אני חוזרת לשלב המסר כי הוא באמת הכי חשוב. תעשו כאן בדיקה נוספת – האם המסר שלכם עדיין ברור ופשוט? אם לא, ערכו אותו כך שיצליח לפגוע.
שלב 6: גודל
בבקשה אל תיעלבו, אבל הגודל משנה, רק שהיתרון הפעם הולך לקטן. אם אתם הולכים על חומר הסברה מודפס, חוברת כיס שיכולה להיכנס לתאים הקטנים בתיק, או באמת לכיס – יעילה יותר מחוברת גדולה ומרשימה. היא תישאר בבית, וחבל.
שלב 7: גישה אונליין
נכון שבחלק הקודם לא הבנתם למה אני מדברת על חוברות מודפסות? ובכן, אני מבינה אתכם. נייר זה כל כך שנות ה-90! היום מה שלא קיים באינטרנט - פשוט לא קיים. לכן, כדי לאפשר גם לאזרח במזרח טימור להכיר את ישראל, חובה לייצר גישה לחומרים שלכם באינטרנט. הדפסתם חוברת? תדאגו שהיא תהיה ברשת. ושאפשר יהיה להוריד אותה. ולשתף אותה בכל הרשתות החברתיות. אף אחד לא יתאמץ בשביל החוברת הזו – ועליכם האחריות להנגיש לקהל היעד את המסר שלכם בצורה הכי נוחה. אין לנו זמן כבר אמרתי?
שלב 8: להקשיב לקולות
להקשיב זה חשוב, בהסברה עוד יותר. אתם חייבים להיות מעודכנים במה שקורה במציאות – ולא רק ברעיונות המהממים שלכם ולהיות קשובים לשטח. חשוב שיהיה לכם קשר עם מה שקורה בשטח, להבין מה הצורך ההסברתי האמיתי בכל רגע נתון. האם משתולל עכשיו שבוע אפרטהייד בקמפוסים בדרום אפריקה? האם יש אירוע היסטורי שחשוב לציין ולמנף על מנת לחזק את ההבנה של הקשר של העם היהודי למדינת ישראל? תהיו אקטואליים, זה יעלה את הסיכויים שמישהו יקשיב לכם. לשמחתנו הרשתות החברתיות מאפשרות בדיוק את זה.
אחרי שהבנו איך הדברים עובדים בגדול, נרד לעומקם. השלבים שכתבתי רלוונטיים כמעט לכל הפלטפורמות להעברת מסרים, אבל כמובן שכל מדיה מחייבת התאמה של המסר והצורה בה הוא מוגש אליה. בחלק הבא חילקתי את הסוגים השונים של חומרי הסברה שאפשר למצוא ברשתות החברתיות – כשהמטה היא להיות וויראלים.
ממים
המם הוא תמונה, סרטון, קטע מלל, גיף, בדיחה או תוכן אחר שמופץ במהירות אדירה מפה לפה, ממייל למייל, דרך סטטוסים בפייסבוק, ציוצים בטוויטר או כל אמצעי אחר להעברת מידע. הוא נותן מענה מיידי לאירועי השעה על-ידי פרסום מהיר שלו בכל רשת חברתית.
מה מאפיין מם טוב?
* ברור, חד, מדויק
* תופס תשומת לב כי הוא מצחיק
* בעל פוטנציאל וויראלי
* קצר, לא יותר משני משפטים
* מאפשר תיוגים של פעילים פרו או אנטי-ישראלים
* מונגש ונוח לשיתוף
עמודי פייסבוק
אתם יכולים ליצור עמוד פייסבוק שמאפשר לחלוק עם העולם את הנושאים העומדים על סדר היום באופן מיידי, כולל תמונות, תיוגים, שיתופים, הבעת רגשות ומה שהכי חשוב – בעל פוטנציאל ויראלי בכל פוסט. עמודי הפייסבוק מאפשרים יצירת קשר עם הגולשים והעברת מסרים מורכבים יותר מאשר בממים.
מה מאפיין עמוד פייסבוק טוב?
* עקביות וציר זמנים ברור ונגיש: מאפשר לכל העוקבים לראות את כל החומרים שכבר הכנתם ואת השתלשלות הרעיונות
* תגובות וקשר עם הגולשים – מה שלעיתים מגביר את הוויראליות של הפוסטים שלכם
* סרטונים ולייב סטרימינג שיש להם כוח ויראלי אדיר
* שיתוף קל ומהיר של חומרים
באותה נשימה ניתן לציין את טוויטר, אינסטגרם וסנפצ'אט, כאשר המיוחד בפלטפורמות הווירטואליות הללו הוא שהן מאפשרות העלאת עדכונים בצורה מיידית - ובהתאם תחלופת חדשות מהירה מאוד.
סרטונים קצרים
אין דבר יותר וויראלי מסרטונים. זה כמו אלף ממים, אלפיים תמונות ועשרת אלפים מילים שתכתבו בניסיון להסביר משהו. תשקיעו מחשבה בסרטונים קצרים - שאפשר לייצר בקלות רבה. אני ממליצה שהם לא יימשכו יותר משתי דקות ותמיד כדאי שיהיו גם מצחיקים.
אפשר ללמוד הרבה מהסרטונים הוויראליים של Buzzfeed או אל-ג'אזירה, שמזמן הבינו את ה"שטנץ" ופתחו את ערוץ הסרטונים הקצרים שלהם, AJ+, שם הם משמיצים את ישראל בכל הזדמנות.
הנה דוגמא לסרטון אקטואלי שעשינו ממש עכשיו:
ועוד שלוש דוגמאות מעולת לסרטונים שתוכלו ללמוד מהם: Rock-Throwing LGBT rights in the Middle East Temple Mount
וכמה דברים לסיום
זירת התאבקות
דמיינו זירת התאבקות כשכל אחד מהצדדים זורק פנימה את החומרים שלו. אתם לא יכולים שייגמרו לכם החומרים או שהם יהיו חלשים. כמו בכל קרב, ידע הוא כוח. בואו "נחמש" את דעת הקהל העולמית – שהם למעשה אנשים כמוני וכמוך, בעובדות ונתונים אמיתיים על ישראל, לפני שילעיטו אותם בשקרים ומידע שגוי- בכוונה.
ראשוניות
טיימינג הוא הכל בחיים, במיוחד כשזה קשור לחדשות. ברגע שאירוע מתרחש, בין אם מדובר באירוע בטחוני, הפגנה, אירוע טרור או שמתפרסמת ידיעה חדשותית היכולה להשפיע על תדמית ישראל – כמו שקרה עכשיו עם אונסק"ו, עלינו להגיע ראשונים ל"זירת דעת הקהל". למה זה כל-כך חשוב להיות ראשונים? כי לרוב הקוראים יושפעו הכי הרבה מהידיעה הראשונה שיקראו בנושא. אנחנו חייבים להיות שם ראשונים. מהידיעה הראשונה הם מסיקים את מרבית המסקנות והידיעות שיבואו אחריה רק יחזקו או יחלשו מה שכבר החליטו. קשה מאוד לשנות דעה שכבר התגבשה.
רוג'ר שאנק, חוקר הבינה המלאכותית, מסביר כי מה שגורם לנו להרגיש שמשהו מעניין אותנו – זו משיכה. המשיכה נוצרת ממידע חדש ובלתי צפוי. כיוון שאי אפשר לשער או לצפות שמשהו "בלתי צפוי" יופיע, וודאי שהתהליך כאן הוא הפוך: לנו יש אחריות שהחומר שלנו יהיה מפתיע, וכך הקוראים יימשכו אליו.
החיים שלנו תותים? אז מה
אסיים בציטוט מאת תא"ל בדימוס אבי בניהו, לשעבר דובר צה"ל, שהתנסה לא מעט בהגנה על תדמית ישראל בעולם: "גם כשישראל מתמודדת עם מצב שבו כל העורף שלה נתון למתקפת טילים, עליה לפעול להשגת לגיטימציה בין-לאומית להפעלת כוח. במיוחד חשובה הלגיטימציה מארה"ב וממדינות אירופה, ולשם השגתה על ישראל להסביר את עמדותיה במוסדות השלטון בעולם, במוסדות אקדמיים, בתקשורת ובקרב הציבורים השונים. הפעילות הזאת מקבלת משנה חשיבות נוכח ההערכה שהמלחמה הבאה תלוּוה במסע אגרסיבי ברחבי העולם כדי לפגוע בדימויה של ישראל ובלגיטימיות שלה להפעיל כוח ולהגן על עצמה".
זה הסיפור חברים, גם אם נראה לנו שהכל סבבה והחיים שלנו תותים – תמיד יהיו מי שינסו לערער את זכות קיומנו ואת זכותנו למדינה. אנחנו חייבים להיות מוכנים.
עוד חומרים מעולים של ארגון StandWithUs
שני לוסקי-לוי היא דוברת StandWithUs ומנהלת קשרי החוץ של הארגון