הסיפורים שאף פעם לא נמאס לנו לספר לכם קשורים לאהבת ישראל ואהבה בכלל. כנראה שקופידון עבד שעות נוספות בבית-הספר הבינלאומי בבינתחומי הרצליה, שם לומדים כ- 1,800 סטודנטים שהגיעו לארץ מכל העולם, אחרת קשה להסביר כיצד יותר ממאה זוגות הכירו שם, התאהבו ומרביתם בנו חיים משותפים בישראל. לרגל ט"ו באב, שלושה מהזוגות שיתפו אותנו בסיפוריהם:
תמרה (אוסטריה) וריקארדו (ברזיל) אדיסי
בנעוריה באוסטריה הייתה תמרה חניכה בבני-עקיבא, התעניינה בישראל ותמיד ידעה שהיא רוצה לחיות כאן. הכמיהה הזו הובילה אותה בגיל 18 להגיע לישראל וללמוד לתואר ראשון בתקשורת. באחד הערבים, בערך שבועיים אחרי שהתחילה ללמוד יצאה עם חברים מהלימודים לבילוי ליילי, ושם הכירה את ריקארדו, שהגיע לישראל מסאו פאולו שבברזיל, למד מנהל עסקים וגם היה סטודנט חדש כמוה. "זו הייתה אהבה ממבט ראשון", היא מספרת. ריקארדו עשה עלייה לבד, הגיע לקיבוץ ומספר ש"עבדתי מאוד קשה כדי להסתדר בארץ".
"בהתחלה היו לנו פערים תרבותיים עליהם היינו צריכים לגשר. למשל, בפגישה הראשונה שלנו אני הייתי מוכנה בשש והוא הגיע בעשר", מספרת תמרה בחיוך. "אבל לא וויתרנו ואחרי הלימודים שאלנו את עצמנו היכן המקום המתאים לנו ביותר לחיות. התשובה הכי ברורה הייתה שהכל ייקרה כאן, בישראל".
חנה (ארה"ב) וזיו (פרו) ברון
כשהיה זיו ברון בן שלוש, היגרה משפחתו מישראל לפרו. המשפחה ניהלה שם חברת אבטחה שעבדה עם הקהילה היהודית, וכשהיה בן 18 הצליח להגשים את חלומו לחזור לארץ ולהתגייס לצה"ל ולשרת בצנחנים. "תמיד רציתי לחזור לישראל, כי זה המקום הנכון לחיות בו", הוא מספר. עם הזמן הצטרפה אליו משפחתו שחזרה ארצה. לאחר השירות החל את לימודיו.
אלינור האן (שבדיה) ויהונתן רווח (ישראל)
אלינור אולי מחזיקה בשם שנשמע ישראלי, אבל אל תתנו לזה לבלבל אתכם. מדובר בבחורה שהגיעה לישראל משבדיה הרחוקה כבר בשנת 2009 עם תכנון "לגור רק חצי שנה בקיבוץ, ללמוד עברית וכאלה", היא מספרת. אבל תכנונים לחוד ומציאות לחוד, היא החליטה להישאר ללמוד בארץ ולעשות עלייה ואז גם בה פגע החץ של קופידון והיא התאהבה ביהונתן, לו נישאה לפני שלושה שבועות בלבד.
