על רקע נגיף הקורונה ושלושת הסגרים שהוטלו על ישראל, מומחים, משפיעים ומקבלי החלטות התכנסו יחד כדי להבין איך מתמודדים עם מצב האבטלה בישראל בשנת 2021. צפו בקטעים הבולטים מתוך ועידת התעסוקה של ישראל.
יש או אין משבר בשוק התעסוקה?
שנת 2020 הייתה כאמור שנה קשה עבור שוק התעסוקה בישראל, אבל האם המשבר באמת כזה עמוק כמו שאומרים לנו? ליאת הדר שרביט, מנכ"לית אתר דרושים IL, הציגה היום כמה נתונים מפתיעים בנושא.
לפי לשכת התעסוקה, כיום יש בישראל 21 אחוז מובטלים, כמיליון איש, ועל פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ישנן 58 אלף משרות פנויות. יחד עם זאת, הדר שרביט מצהירה - "אנחנו רואים שיש עבודה" ומגבה זאת בנתונים.
אתר דרושים IL משרת כ-700 אלף איש בחודש מכל המקצועות – מהייטק ועד צווארון כחול, לצד עשרות אלפי מעסיקים. "בחודשי מרץ-אפריל הייתה ירידה של 70 אחוז בכמות המשרות, אבל בסוף שנת 2020, בדצמבר, סיימנו עם גידול של 9 אחוזים בכמות המשרות בהשוואה ל-2019. כלומר, יש חזרה לשוק עבודה פעיל", מספרת הדר שרביט.
לדבריה, בשיא המשבר בסגר הראשון, הייתה גם נסיגה דרמטית בכמות מחפשי העבודה, אולם עם היציאה מהסגר הראשון, היה גל גדול של מחפשי עבודה ועלייה הדרגתית בהיצע המשרות הפנויות. מיולי ועד דצמבר ישנו כבר גידול בכמות המשרות בהשוואה ל-2019, אבל יש גם הרבה פחות מחפשי עבודה בהשוואה לשנה שעברה.
בנוסף, כמעט כל המקצועות נמצאים בצמיחה, מלבד סקטורים שנפגעו קשה ממגפת הקורונה כמו מלונאות ותיירות. בין הענפים שצמחו נמצאים התעשייה (עלייה של 37 אחוז בהשוואה לשנה שעברה), הבריאות (עלייה של 33 אחוז), שירות לקוחות ומכירות (עלייה של 5 אחוז) והייטק (עלייה של 6 אחוז).
אל תסתמכו על מענקים
אז למה פחות אנשים מחפשים עבודה מאשר בשנה שעברה? הסיבות לכך מגוונות - יש פחות אנשים שמחפשים לשדרג עכשיו את העבודה (כי מעדיפים לשמור על יציבות במקום עבודתם), חלק מהעובדים שהוצאו לחל"ת מחכים לחזור למקום העבודה שלהם וחלק מעדיפים לא לחזור לשוק ולהסתמך על רשת הביטחון שמעניקה המדינה.
"אנו בדרושים IL טוענים, שלמרות נתוני האבטלה הגבוהים, דווקא עכשיו זה הזמן הטוב ביותר מזה שנים לחפש עבודה - הן למפוטרים, הן למקבלי החל"ת והן למשדרגי העבודה", מסכמת הדר שרביט. "חשוב לציין שלחפש עבודה זה מסע לא פשוט, שאורך זמן, אבל הפער בין הביקוש לעובדים לבין ההיצע נמצא כעת בשיאו, וזה הזמן לשדרג ולחפש את ההזדמנות הבאה. אל תסתמכו על מענקים או הבטחות, יש שפע משרות פנויות".
מחפשי העבודה יכולים להתעדכן במדד התעסוקה של דרושים IL, שמתעדכן מדי יום ומספק נתונים בנוגע לשוק העבודה הישראלי.
עולם גיוס העובדים בתקופת משבר הקורונה
פאנל שהנחה יואב לימור עסק בשאלה - איך מגייסים עובדים בתקופת קורונה ואבטלה?
הדר שרביט סיפרה כי באתר דרושים IL מפורסמות כיום למעלה מעשרת אלפים משרות: "השוק העסקי חי ובועט, הוא חזר לפעילות מלאה ומעבר למה שהיה ב-2019. יחד עם זאת, מחפשי העבודה בבונקר, הם מושפעים מהסגרים, ולא מחפשים עבודה. משדרגי העבודה נעדרים מהשוק הזה, וגם אנשים שנמצאים בחל"ת – הם צריכים לפתוח את העיניים ולראות שיש הזדמנויות טובות יותר".
לשאלת המנחה, ציינה הדר שרביט כי אנשים מחפשים את כל סוגי העבודות. "יש לנו 27 סקטורים בעלייה מתוך 30", היא ציינה.
אלונה מגור שוהם, סמנכ"לית משאבי אנוש בשטראוס ישראל, אמרה כי החברה עשתה שינויים משמעותיים בתקופת הקורונה וכל תהליכי הגיוס הפכו לדיגיטליים. "הראיונות נערכים בזום. חוויית המועמד הפכה יותר טובה בהיבט מסוים, כי היא התקצרה. בעבר היה צריך לבוא לאתרים שלנו, להגיע למרכז הערכה. היום יש לנו כלים אחרים, למשל משימה מקצועית לעשות בבית".
לדברי מגור שוהם, יש בשטראוס כיום כ-150 משרות פנויות במגוון תחומים, כמו לוגיסטיקה, מכירות, רכש, שיווק, ביג דאטה ועוד. "אחד הכלים הבולטים אצלנו הוא נטוורקינג – שיטת חבר מביא חבר".
הקורונה היא גם הזדמנות
ארי אור, סמנכ"ל משאבי אנוש במכבי שירותי בריאות, סיפר כי עבורם הקורונה היא גם הזדמנות. "היא האיצה תהליכים שקרו אצלנו עוד קודם - הכנו את עצמנו לחורף, השתמשנו בפלטפורמות של גיוס מרחוק ויצירת קשר מרחוק", הוא אומר. "אנחנו ארגון גדול, פרוסים מקריית שמונה ועד אילת. היינו מאוד מבוזרים, והחלטנו שצריך לרכז את התהליכים. כיום יש לנו חווית מועמד טובה, ואנחנו ממתגים את עצמנו כמעסיק אטרקטיבי".
אדווה פרי אבישי יו''ר לשכת המאמנים בישראל, אמרה כי ההתכנסות פנימה במהלך סגרי הקורונה, גורמת לאנשים רבים לחשב מסלול מחדש, גם אם לא פוטרו או הוצאו לחל"ת. "אנשים חושבים עכשיו מה הם באמת רוצים לעשות. אני מציעה לכולם לנצל את התקופה הזאת שכולנו באותה סירה, ולהגיע לראיונות עבודה. בגלל התקופה יש פחות סיכוי שישאלו אתכם שאלות כמו 'למה עזבתם', עכשיו זה מובן מאליו שכולם מחפשים. בראיונות כדאי לשדר אופטימיות ואנרגיה, וזה יבליט אתכם על פני מועמדים אחרים".
ואיזה טיפים פרקטיים הם מציעים למחפשי העבודה בתקופת הקורונה?
מגור שוהם: "לא לשלוח קורות חיים לכל המשרות, לבחור בדיוק לאן ולעשות התאמה של קורות החיים - להדגיש את הכישורים הרלוונטיים למשרה. בראיון עצמו צריך להתכונן, שיהיה שקט בבית. אין זמן למינגלינג, יש 45 דקות, וצריך להיות ממוקדים ולהדגיש את החוזקות שלכם".
הדר שרביט: "לראיונות בזום יש גם יתרונות. אנחנו ממליצים להדביק מדבקות 'דביקי' של המסרים שאתם רוצים להעביר על המסך שלכם, כמו שליפים, כדי שיעזרו לכם לא להתבלבל. בנוסף, חשוב לדייק את קורות החיים שלכם. ברוב המקומות מי שמקבל את קורות החיים שלכם בהתחלה זו תוכנה, שמשווה בין הכותרת ותיאור המשרה לבין מה שכתוב בקורות החיים. אם מילים שכתובות בתיאור המשרה לא יופיעו אצלכם – יכול להיות שקורות החיים אפילו לא יעברו הלאה לידי בן אדם".
מגור שוהם: "תתלבשו כמו שהייתם מגיעים לראיון עבודה, באופן פורמלי. תבליטו את הכישורים שלכם – היום המגמה להסתכל מי הבן אדם, איך הוא יכול לתרום, איך אנחנו יכולים לתרום לו – גם אם מדובר באנשים ללא ניסיון".
איך הטכנולוגיה משנה את תהליכי הגיוס?
וובה צינמן, מנהל טכנולוגיות ראשי (CTO) של אתר דרושים IL, עסק בשאלה כיצד הטכנולוגיה משנה את תהליכי הגיוס.
יותר מעשור שחיפוש עבודה דרך האינטרנט הוא כלי מרכזי עבור מחפשי עבודה. לוחות הדרושים הביאו יתרון אדיר למחפשי עבודה בהנגשה של אלפי משרות שאליהן אפשר להגיע בקלות באמצעות המחשב או הסמארטפון. אנו נמצאים היום בעידן שלכל מועמד יש פרופיל דיגיטלי, ברשתות החברתיות השונות או באתרי לוחות הדרושים השונים, ובמקביל גם המועמדים יכולים לאסוף מידע ברשת על החברה שאליה הם מתמיינים. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת לנו לבצע ראיון עבודה בכל זמן ובכל מקום, והחשיבות של כך מתחדדת בעיקר בעידן הקורונה.
"הטכנולוגיות מאפשרות ללמוד את המשתמשים ולהבין את התנהגותם בזמן חיפוש העבודה, בדומה למה שאנחנו מכירים מפייסבוק וגוגל. גם הפיצ'ר של מחפש עבודה משתנה ויזואלית בין מועמד למועמד, הכול נהיה יותר פרסונלי ומדויק", מסביר צינמן. "חיפוש סמנטי מנסה בעצם להבין מה המשתמש רוצה למצוא. לדוגמה, כשמועמד מחפש עבודה בתחום האבטחה ומקליד את המשרה 'שומר' – הוא יקבל גם משרות של מאבטח, גם של בודק ביטחוני, גם של עובד אבטחה, גם של עובד ביטחון ועוד. הטכנולוגיה הזו הופכת את תהליך החיפוש ליותר ידידותי למשתמש וגם יעיל יותר".