בוקר ממוצע נפתח בכותרת על אירוע מזעזע שנגמר לפחות עם פצוע בבית חולים ולעיתים בהלוויה שמפרקת משפחה לרסיסים. מדובר באירועים שהחוט המקשר ביניהם הוא העובדה שהאלימות נשלפת מהר יותר בהשוואה לעבר. הסכין, האקדח ואפילו כיסא הפלסטיק הפכו להיות תחליף לשיח עבור רבים. המיקום הפיסי של האירועים, האזור הגאוגרפי, השייכות הסוציו-אקונומית, כל אלו משתנים מאירוע למשנהו אבל הדחף להראות עליונות ושכל דאלים גבר משותף לכולם. מי שחושב שזה לא יכול להגיע לשכונה או למעגל החברתי שלו טועה ומטעה.
כאיש חינוך פגשתי מקרוב את האופנים בהם הנוער הישראלי סופג את הנעשה בחברה הכללית. על אף הסטיגמות על "הנוער של היום", הנוער שלנו מצוין, מתגייס ויודע לתת מענה לאתגרים חברתיים רבים. מצד שני, לאורה של האלימות הקשה המשתוללת ברחבי המדינה, אין ספק שהצעירים מושפעים ועשויים לספוג ממנה.
אפשר לדבר על האחריות של מערכות אכיפת החוק, ההורים או חוסר הרגולציה על הרשתות החברתיות,עשרות מאמרים מלומדים נכתבים ברגע זה על הדרכים השונות בהן סדרות הריאליטי מדרדרות את החברה הישראלית, כיצד השיח האלים במרחב הפוליטי מדרדר את הנוער וכו'. אבל כמנכ"ל רשת חינוך שבה מעל 100,000 תלמידים מקריית שמונה עד ערד ונווה מדבר בנגב, אני בוחר להתמקד במה שנמצא תחת אחריותי. הגיעה העת לממש את האחריות במעשים. החלטנו כצעד חינוכי ראשון מהמעלה לעצור את הלימודים הסדירים ביום חמישי הקרוב ה' בטבת תשפ"ג 29.12.23 ולעסוק עם התלמידים בבעיית האלימות הקשה.
בעיניי, כובד המשקל של מערכת החינוך חייב לעבור כרגע לסוגיית האלימות. פגשנו בשנתיים האחרונות אינספור דרכים להעברת החומר הלימודי, אפליקציות לסיכומים, שיטות למידה מהבית, אך טרם הומצא הרובוט שיחליף שיחה ערכית בין מחנך לתלמידיו. בתי הספר צריכים לחזור בתקופה הקרובה לתפקידם הקלאסי – לחנך. לדבר על ערכים, לסמן באופן ברור יחד עם התלמידים והמורים מה נכון ומה לא, מה מותר ומה אסור, ולתת לנוער כלים להתמודדות. תלמיד שבסיס הערכים שלו יהיה יציב ונכון, לא רק שלא יפעל באלימות בעצמו, אלא יקרין זאת החוצה. אם נמשיך באותה הדרך נקבל את אותה התוצאה – אולי יותר סטארטאפיסטים ויותר מהנדסים, אך פחות בני אדם.
עלינו לגייס את התלמידים למאבק באלימות כפי שהם התגייסו בעבר למשימות חברתיות ולאומיות אחרות. אם הם יבינו שעל אף גילם הצעיר יש להם תפקיד חשוב גם בסוגיה זו, יכול לצמוח שינוי. אני קורא לגופים חינוכיים נוספים, ארגוני חברה אזרחית וחברות עסקיות להצטרף אלינו, להקדיש זמן ולעצור את שגרת היומיום כדי לעסוק במאבק באלימות, זה המאבק על הזהות שלנו כבני אדם והיכולת שלנו לחיות יחד כחברה, אין יותר בסיסי וחשוב מכך.