ביום שחרורו של גלעד שליט עקבה מדינה שלמה אחרי החייל החטוף שעשה את דרכו הביתה. מהרגע שנראה בליווי כוחות חמאס במעבר רפיח בדרום רצועת עזה, ההגעה למצרים והראיון הטלוויזיוני, המטוס של חיל האוויר, ההצדעה לראש הממשלה, המפגש עם ההורים וכמובן – הירידה במדרגות אל תוך הבית במצפה הילה.
בתוך ים המידע שהציף את הציבור ברגע המרגש ההוא, היה קל לא לשים לב לאנשים שהקיפו את שליט באותו היום. אלא שאם מריצים באיטיות את הקלטות המתעדות את רגעיו הראשונים מחוץ למרתפים החשוכים, אפשר לזהות בצד הפריים דמות איטית, שקטה, עם עיניים מתרוצצות; גבר מגולח בחולצה שחורה, שמלווה את גלעד צמוד צמוד בתוך רצועת עזה, לא נותן לאף אחד להתקרב.
לראאד עטאר, מפקד "חטיבת רפיח" של חמאס, הייתה סיבה טובה להישאר קרוב לשליט דווקא ברגעים המותחים ההם. חמש שנים קודם לכן הוא פיקד על מבצע חטיפתו סמוך למעבר בכרם שלום, ומאז החזיק בחייל השבוי תקופה ארוכה והיה אמון על סידורי האבטחה סביבו. את היום ההוא, שבו הסכים לשחרר את שליט מתחת ידיו, במערכת הביטחון הישראלית לא ממהרים לשכוח.
"מבחינתנו החשבון עם עטאר עדיין פתוח. כל עוד הוא חי הסכנה לחטיפת חייל תמיד תרחף מעלינו", אומר היום גורם ביטחוני בכיר. "הוא יותר מארכי מחבל. הוא המוח של חמאס. זה אדם שפועל באופן עצמאי ומקבל את כל ההחלטות על דעת עצמו. יבוא היום ונסגור איתו את החשבון".
עד שצה"ל והשב"כ יצליחו לשים יד על עטאר, הוא ממשיך במשימת חייו: חטיפת חיילים ישראלים. לפני כחודשיים עצרו כוחות הביטחון סמוך לגדר המערכת ברצועת עזה חוליה אחת מתוך עשרות שפעלה על פי הוראותיו, והייתה אמורה לחזור הביתה עם חייל בידיים. העדות שמסר מפקד החוליה בחקירתו בשב"כ, הנחשפת כאן לראשונה, מספקת הצצה נדירה לדרך שבה פועל מנגנון הפעולה של עטאר, שלב אחר שלב.
בעל הבית האמיתי של חמאס
חמישה חודשים לפני שחרור שליט, נפוצה שמועה ברחובות עזה שיחידת מסתערבים חדרה לרצועה בניסיון לחטוף את עטאר ולדלות ממנו מידע בנוגע למקום שבו מוחזק החייל החטוף. עטאר, שהבחין בכמה כלי רכב חשודים שעוקבים אחריו, נדרך. הוא מיהר להזהיר את צמרת חמאס והזרוע הצבאית שחיילי קומנדו ישראלים כנראה מנסים לחטוף אותו, ואז חמק במהירות אל תוך עולם המחילות התת קרקעי של עזה.
המקרה הזה מדגים היטב את מערכת היחסים של עטאר עם כוחות הביטחון. עטאר, בן 45, מככב בצמרת רשימת הטרוריסטים המבוקשים של ישראל ומצליח לשרוד כבר קרוב ל-20 שנה. במבצע "עופרת יצוקה" ניסה צה"ל לחסל אותו מהאוויר בארבע הזדמנויות שונות, במקרים אחרים נורו טילים לעבר יעדים שדווח כי הוא שוהה בהם, אך ללא תוצאות.
עטאר, המכונה על ידי תומכיו "אבו היימן", נשוי ויש לו ילדים, אבל הוא חי היום בעזה כזאב בודד, בלי כתובת. מי שנכלא מספר פעמים בתקופת שלטונו של ערפאת באשמת מרד בכוחות הפת"ח אמנם הפך עם השנים להיות דמות בכירה ביותר בתוך חמאס – אך נאלץ להסתתר באופן קבוע מפאת האיום לחסלו. במרבית שעות היום הוא פועל מתוך מרתפים ומבנים מרוחקים, וכל לילה הוא ישן במקום אחר, בדרך כלל במנהרות תת קרקעיות, מה שמקשה מאוד לעקוב אחריו. רק מעטים יודעים לספר על הרגליו ועל אורח חייו.
"הוא ערמומי מאוד, בלתי אפשרי להתחקות אחרי התנועות שלו", אומר גורם צבאי בכיר בפיקוד דרום. "הוא אדם יסודי וסודי, אדם מסוכן מאוד. הוא לא משתף כמעט איש בתוכניות שלו. רק מעט, אם בכלל, זוכים להיפגש איתו, וגם זה נעשה בכל מיני מקומות מסתור או בתוך מסגדים. הוא יודע שבכל רגע נתון הולכים לחסל אותו, אז הוא נערך בהתאם. ברור לו שאנחנו יושבים לו חזק מאוד על הזנב".
עד כמה עטאר מסוכן? על פי דיווחים שונים, הוא היה מעורב בשנים אחרונות בעשרות פיגועי תופת נגד מטרות ישראליות. הוא עמד מאחורי תקיפות רבות של מוצבי צה"ל באזור הרצועה והיה האחראי הישיר על ירי טילי הגראד לעבר אילת ועל שיגורים רבים לעבר יישובי עוטף עזה. בקרב המומחים הוא נחשב כיום לאיש החזק ביותר בחמאס – הרבה יותר מרמטכ"ל חמאס, אחמד ג'עברי, וגם יותר ממוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס שנפגע קשה בהתקפת חיל האוויר. עטאר הוא היום האיש ל"משימות מיוחדות": על הנייר הוא מופקד על "החטיבה הדרומית" של הארגון, המתמקדת באזור רפיח, אך כוחו בשטח נחשב למעשה לבלתי מוגבל – עד כדי שצמרת חמאס ברצועה בעצמה נמנעת מלהסתכסך עימו.
"עטאר הוא ראש הנחש של חמאס בעזה, בעל הבית האמיתי", מוסיף הגורם הצבאי. "כולם פוחדים ממנו, ומבחינתו אין דין ואין דיין. הוא אחראי על חלק גדול מייצור הטילים והברחת כלי הנשק המשוכללים ממצרים ולוב לסיני ולעזה. ידו בכל ויד כל בו".
"אפשר להגיד שהוא המבוקש הבכיר ביותר ברצועה", מחזק גורם צבאי אחר. "להערכתנו הוא בין הבודדים שידע היכן גלעד שליט הוחזק במשך כל תקופת השבי, כשאפילו צמרת חמאס לא ידעה. גם איסמעיל הנייה (ראש ממשלת חמאס – ש.א) פוחד להתעסק איתו".
החטיפה הבאה תבוא ממנו
הסיבה העיקרית שבגללה מבקשים כוחות הביטחון הישראלים לשים ידם על עטאר היא המחויבות הבלתי נגמרת שלו ל"מפעל החטיפות". עטאר ניסה ללכוד לובשי מדים ישראלים עוד לפני ששליט נפל בשבי. בשנים האחרונות, מספרים גורמים ביטחוניים, הוא שיגר לישראל עשרות חוליות שמטרתן ללכוד חיילים בסיורים או בבסיסים, להרדימם באמצעות סמי הרדמה ולהעבירם לסיני ומשם במנהרה לרפיח. לשיטתו, חטיפת חיילים היא הדרך היעילה ביותר להביא לשחרור המוני של אסירים פלסטינים מבתי הכלא בארץ. "אם חטיפת חייל ישראלי אחד לא מספיקה אנחנו יכולים לחטוף חיילים נוספים", אמר באחד הראיונות המעטים שהעניק לאתר האינטרנט של הארגון. "שחרור האסירים עומד בראש סדר העדיפות של חמאס. הישראלים לא מפחידים אותי".
בצה"ל יודעים שהחטיפה הבאה של חייל ישראלי תגיע מבית היוצר של עטאר. "הראש שלו כל הזמן עסוק בתוכניות לביצוע פיגועים וחטיפות", אומר הגורם הצבאי. ואכן, ימים ספורים לאחר שחרור מאות האסירים בעסקת שליט כבר החל עטאר לעצב תוכנית חדשה לחטיפת חיילים ולביצוע סדרת פיגועים באילת ובמוצבים לאורך הערבה, באיזור כביש 12.
במרץ האחרון נעצר סמוך לגדר הגבול עם עזה מוחמד אבו עאדרה, צעיר פלסטיני בן 20, בעת שניסה להסתנן למדינה יחד עם עוד שלושה מחבלים נוספים. על גופם נמצאו סכינים, וההערכה של צה"ל והשב"כ הייתה שהם התכוונו לבצע פיגוע. בתחילת החקירה הכחיש אבו עאדרה שהיה מעורב בפעילות טרור – הוא טען שהסכינים נועדו להגנה עצמית וסיפר כי חדר לישראל כדי לעסוק בהברחת סמים וסחורות מסיני ובכדי לגנוב אופנועים. לטענתו, את מרבית הכסף שהרוויח מההברחות התכוון לבזבז על בחורות שהכיר באל-עריש ועל שתיית אלכוהול.
אלא שבתום כמה ימים של חקירה בשב"כ וביחידת הפח"ע של משטרת מרחב לכיש, אבו עאדרה נשבר והודה שהוא חלק מחוליה ממוסדת ששלח עטאר בעצמו, במטרה לחטוף חיילי צה"ל ולבצע פיגועים. בעדותו תיאר את שלבי גיוס הכוח וההוצאה לפועל של המשימה, וחשף עולם מקצועי וממוקד שכל תכליתו היא להשיג את גלעד שליט הבא.
ההמלצה: לפוצץ את שדה התעופה
אבו עאדרה סיפר לחוקריו שהוא וחבריו נבחרו למשימה מתוך קבוצה מיוחדת שעליה פיקח עטאר בעצמו. מדובר ב-37 צעירים מובחרים, לוחמי הזרוע הצבאית של חמאס, שעברו בחודש ינואר האחרון אימונים אינטנסיביים ביחידת "אלסנאד" – כוח קומנדו עילי של הארגון המתמחה אך ורק בחטיפת חיילים. הם הוכשרו לבצע ירי של פצצות מרגמה וטילים נגד מטוסים, ועברו אימונים אינטנסיביים בתוך מנהרות, עד שהתברר לעטאר מי מהם מסוגל לעמוד במשימה ולצאת לדרך.
אבו עאדרה, בנו של שייח' חוסיין עאדרה, היועץ האסטרטגי של איסמעיל הנייה, נבחר להתחיל במלאכת איסוף המודיעין על מוצבי צה"ל הסמוכים לאילת. נאמר לו לבצע תצפיות ולתעד את הנעשה בהם באמצעות מצלמת וידיאו. שלושת חברי החוליה האחרים שנבחרו צוידו גם הם באמצעי מעקב, בהם ג'י.פי.אס ושתי מצלמות וידיאו, וקיבלו הוראה לעקוב אחר יעדים אחרים בקרבת הגבול – העיר אילת עצמה ואזור מחסום טאבה.
כדי לבצע את המשימות נדרשו חברי החוליה להגיע קודם כל לסיני. הם יצאו מהרצועה באמצעות מנהרת "הגדודים" – אחת המנהרות התת קרקעיות הגדולות ביותר בסביבת רפיח, שמעבר בה עולה כ-350 דולר – וכשהגיעו לחצי האי המצרי נסעו במכונית עד לאזור בסיני הקרוב לאילת ולגבול הישראלי. אבו עאדרה העיד כי לאורך מספר חודשים היה מתייצב מדי יום בנקודת תצפית ומתעד את השטח. לדבריו עסק בתחילה בצילום מוצבי צה"ל הפרוסים לאורך הרצועה (הוא אף שירטט בפני החוקרים את מיקומם), ובהמשך צילם מתקנים אסטרטגיים בעיר הקיט הדרומית.
"טיפסתי על הר שמרוחק כקילומטר וחצי מאילת וצילמתי במצלמת וידיאו את העיר ואת שדה התעופה", העיד. "למחרת, צילמתי בסיס של חיל האוויר הישראלי שהיו בו מסוקי אפאצ'י ומטוסי F-16, ואת מוצב 'אלקרן' (מוצב מילואים – ש.א). את כל החומרים נתתי לאדם ממשפחת עטאר. הוא אמר לנו שעשינו עבודה טובה וביקש שנמשיך בתצפיות".
החוקר: על אלו עוד מקומות אתה וחברייך ביצעתם תצפיות עבור חמאס?
אבו עאדרה: "מוצב כרם שלום (מקום חטיפת שליט – ש.א), שדה תעופה של האו"ם בסיני ועוד מוצב ישראלי באיזור 'קסיימה'. צילמנו את נמל אילת ומיכלי הדלק הגדולים".
החוקר: מה הייתה התוכנית?
אבו עאדרה: "המטרה הייתה לחטוף חיילים ממוצב ליד אילת. בעקבות התצפיות שערכתי והצילומים שהתקבלו, הם (עטאר ושותפיו) אמרו לי שהם רוצים להכניס מחבלים מתאבדים לאילת ולבצע במקביל ירי של טילי אר.פי.ג'י... אני המלצתי להכניס מחבלים מתאבדים לשדה התעופה ולפוצץ אותו בטילים במטרה לגרום נזק כלכלי ליהודים".
אבו עאדרה, שלדבריו היה אמור לקבל עבור עבודתו כמה עשרות אלפי דולרים, סיפר לחוקרים כיצד הוא וחבריו לחוליה צוידו במפות שבהן היו מסומנים בסיסי צה"ל לאורך הגבול עם מצרים, והתבקשו לסמן את מיקומם של מוצבים נוספים, כדי שהמחבלים העתידיים יידעו כיצד לחדור אליהם. "ראינו שהחיילים לא מאיישים את העמדה באופן קבוע, ובלילות שמתי לב שחיילים מבעירים אש על מנת שיחשבו שהם נמצאים במקום ואחר כך עוזבים את העמדה", סיפר בחקירה. "אמרתי למפעילים שלי שאוטובוס שיש בו 50 חיילים מגיע לאזור ואפשר לתקוף אותו בטילים".
עטאר אמר לי: "אתה אחד משלנו"
בחלוף השבועות הפכה החוליה לכוח זמין שמקיים שגרת תצפיות ודיווחים על קו עזה-סיני-גבול ישראל. בטלפון הסלולארי שמר אבו עאדרה את מפעילו תחת השם "אלחלווה" (היפה). את העיר אילת כינו בשיחות ביניהם בשם "עאג'רה", ו"קומיסיון" היה הכינוי למנהרות שדרכן היו יוצאים וחוזרים אל הרצועה.
בשלב מסוים, סיפר אבו עאדרה לחוקרים, העניינים התערערו כשהתחיל לחשוד שאחד מחברי החוליה הוא למעשה סוכן כפול שעובד עבור ישראל ומצרים. אבו עאדרה שם לב שחיילים מצרים מסתובבים יותר ויותר סמוך לביתו ברצועה, דבר שהגביל מאוד את פעילותו בצילום מוצבי צה"ל הסמוכים לעזה, וחשד שיש מישהו מבפנים שדואג להלשין. "התגלו סימנים שאותו אדם היה משת"פ שמעביר להם מידע אודות החוליה", אמר בחקירה. "מאותו רגע התחלנו להיזהר ממנו".
יום אחד, הוא מתאר, קיבל טלפון ממספר חסום, לטענתו מהמוסד הישראלי, שבו נשאל כמה זמן הוא שוהה בסיני. השיחה ניתקה. "הוא התקשר שוב ושאל אותי על שהותי בסיני. שאלתי מה זה עניינו והוא הזהיר אותי שלא להסתבך בצרות. אמרתי לו שאני מתעסק בסמים ושלא יתקשר אליי יותר. מאוחר יותר פגשתי לראשונה את עטאר. הראיתי לו צילומים על גבי המחשב הנייד והוא התלהב מאוד מהעובדה שהעזתי לעבור את הגבול ולהגיע לכביש הישראלי באזור אילת. עטאר הצביע אליי ואמר: 'אתה אחד משלנו'".
החוקר: מה עוד נאמר לך בפגישה הזו?
אבו עאדרה: "ביקשו שאחפש עוד מוצבים ישראלים ליד אילת במטרה לחטוף חייל ולהכניס מחבלים מתאבדים לתוך העיר. עטאר שאל אם חסר לנו משהו וביקש מאחד מעוזריו לדאוג לנו. בסוף הפגישה קיבלתי מאחד בשם יונס 500 דולר, ובאותו היום חזרתי לסיני באמצעות מנהרת 'הקאסם'".
לא הרבה אחר כך, עלתה החוליה שלב נוסף בהיררכיית הטרור – ומעתה כבר לא הופקדה רק על איסוף מידע מרחוק, אלא נקטה פעולות של ממש בדרך לפגיעה בישראלים. אבו עאדרה מתאר בחקירתו כיצד מקורביו של עטאר פנו אליו ושאלו אם יהיה מוכן בעתיד הקרוב להחדיר מחבלים מתאבדים לתוך העיר אילת. "השבתי להם בחיוב ואז נאמר לי שעליי לחכות בסבלנות ולהמשיך לערוך תצפיות. אמרו לי שהפעילים שאמורים להיכנס לאילת לבצע את הפיגוע מוכנים ושגם המכוניות מוכנות, אבל שחייבים לחכות בסבלנות כדי שהעניינים בסיני יירגעו".
כשהתבססו כבר יחסי אמון, הציע אבו עאדרה למפעיליו לבצע בעצמו ירי אר.פי.ג'י על מכוניות ישראליות בכביש הערבה, להפציץ תחנת כוח שהעבירה גז מישראל לאילת ולשגר טילים לעבר העיר הדרומית. "נאמר לי להמשיך להציע רעיונות ומקומות לפיגועים, אבל שעליי להיצמד להוראות ולא להתפתות לעשות דברים על דעת עצמי", העיד. "הצעתי לחטוף יהודים מאזור טאבה והחופים או להחדיר מטעני חבלה לאחד מבתי המלון באילת".
ואז הגיע יום הלכידה, שקטע את התוכניות הקודמות. אבו עאדרה וחבריו אמנם טוענים עד היום כי חדרו לישראל מהגבול עם עזה במטרה לערוך תצפיות מטעם ארגון "סראיא אלקודס" – אך הסכינים על גופם, כמו גם העדות של אבו עאדרה בשב"כ, הביאו את פרקליטות מחוז דרום להגיש כתב אישום חמור ביותר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, המייחס לאבו עאדרה עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (ביצוע חטיפה או רצח), הסתננות וחברות בארגון טרור. "אם חלק קטן מהפיגועים הללו היו יוצאים לפועל צה"ל היה יוצא למבצע 'עופרת יצוקה 2' בעזה", מעריך גורם ביטחוני בכיר. "זו אחת החוליות המסוכנות ביותר, ומזל שהיא נלכדה ברגע האחרון".
סנגורו של הנאשם, עו"ד מוחמד ג'ברין מסר בתגובה להאשמות נגד מרשו, כי יגיב על הטענות בבית המשפט ולא באמצעי התקשורת.