מבצע עמוד ענן נפתח במהלך שאותו ניתן להגדיר כלא פחות ממושלם. במדינת ישראל, כמו גם בחלקים נרחבים בתוך הצבא, כולם חשבו שסבב ההסלמה הסתיים וכולם חיכו לסיבוב הבא – שהגיע מהר מהצפוי. ביום רביעי ה-14 לחודש נסע רמטכ"ל חמאס, אחמד ג'עברי, במכונית הקיה החדשה שלו, כשבאופן פתאומי החריד את הרחוב העזתי פיצוץ אדיר וג'עברי עלה בסערה השמיימה. בדיוק אז ירד הרמטכ"ל, רא"ל בני גנץ, ממקום מושבו בקרייה לבור של חיל האוויר. מרגע זה התחילה תקיפה חסרת תקדים על רצועת עזה, שלא פסקה במשך שמונה ימים.
למרות שחיל האוויר היה השחקן העיקרי במבצע, תחילתו של אותו היום היה שקט באופן חריג בבסיסי החיל. בדרך כלל רועשים הבסיסים בשאון מנועי הסילון שממריאים ונוחתים לגיחות אימונים כמעט בכל שעות היממה. אלא שהפעם היה שקט וגם טייסי החיל, שחשדו שמשהו גדול עומד להתרחש, לא היו מודעים לפתיחת המבצע.
"באותו היום סיימתי את המטלות שלי בטייסת ויצאתי לבית", מספר סגן אורי, נווט קרב מזה כשלוש שנים בטייסת העמק (F-16D). "הייתה תחושה של מתיחות באוויר, ובאמת אחרי כמה שעות קיבלתי טלפון לחזור לבסיס. אתה מגיע ורואה את כולם מגיעים כשמאוד מהר נכנסים לכוננות ומחכים למשימות". רצה הגורל וגם את סגן יונתן, נווט קרב בטייסת הפטישים (F-15I) שסיים את קורס הטיס לפני שנתיים, תפס אקט הפתיחה כשהוא נמצא בבית. "בשבילי זה התחיל די בהפתעה, כמו כולם. אני יודע על המתיחות אבל נמצא בדרך לבית ואז מתקשרים אליי ואומרים אחורה פנה. המבצע הזה זה משהו שאנחנו מוכנים אליו ומתאמנים אליו כל הזמן".
מיד אחרי שג'עברי חוסל, קרעה אזעקה את בסיסי חיל האוויר ובכך ניתן האות לכל מי שנמצא בכוננות לצאת למטוסים ולהמריא. מהבסיסים שבצפון ועד אלו שבדרום זינקו עשרות רבות של מטוסי קרב מהמסלולים השחורים, התקבצו למבני תקיפה וטסו לכיוון הרצועה. "הדבר הראשון שעושים זה להבין מה המטרות, איפה המטרות ומה טיב המטרות", מסביר סגן אורי. "מתחיל תהליך שהוא ריטואל אצלנו בטייסת, שכולל בדיקה של כל הנתונים כדי לראות שלא נפלה שום טעות בדרך ושהכול מסתדר. ברגע שזה מסתיים אנחנו יוצאים למטוס, ממריאים מהבית וטסים דרומה כדי להתייצב במקום ובשעה שהתבקשנו". גם כשהם באוויר הטייסים והנווטים מבצעים פעולות שנועדו לוודא את המטרה וליישר קו עם "השולט" בבור של חיל האוויר. לאחר הפעולות הללו הם מקבלים את הפקודה "רשאי" ותוקפים את המטרה.
לסגן יונתן מטייסת הפטישים, שיצא לתקוף קבוצה של משגרים תת קרקעיים, מדובר בגיחה המבצעית הראשונה. "יש בזה עניין סמלי שהוא מאוד משמעותי ומרגש לאיש צוות אוויר. אבל חוץ מהעניין הזה בסוף כשאתה באוויר אתה מאוד משימתי ועושה את הכל בדיוק כמו באימונים. אנחנו מתמקדים בתקיפה של מטרות, בעיקר משגרים שרחוקים מאזורים בנויים".
"זה שונה בצורה מהותית מגיחת אימונים, שם אתה מאמן את עצמך וצריך לעמוד בציפיות של המפקדים", מוסיף סגן אורי. "בגיחה מבצעית יש משמעות יותר רחבה כי בעצם זה שאתה יודע שפגעת במטרה שיועדו לך, המשמעות בשטח זה שפחות טילים נורים לאשקלון או באר שבע".
אין מקום לטעויות
בתוך פחות משעה מפתיחת המבצע משמיד חיל האוויר את רוב מערך טילי הפאג'ר 5, תוקף משגרים של רקטות קטנות יותר ומחסנים של אמל"ח. את מטוסי ומסוקי הקרב מלווים מטוסים ללא טייס, מטוסי בקרה ושליטה ומטוסי מודיעין. חלק ניכר מאותן מטרות היה בסמוך לאוכלוסייה אזרחית ובחיל האוויר השקיעו לא מעט מאמץ בכדי שאחוז ה"בלתי מעורבים" שנפגע יהיה נמוך עד כמה שניתן.
"זה אומר שאין מקום לטעויות", מדגיש סגן אורי. "מבחינתי אני חייב להיות שלם עם עצמי ואני לא יכול לתת רשות לבצע אם אני לא בטוח שקיבלתי את הנתונים הנכונים, בדקתי אותם וראיתי שהכל מתיישר. אף אחד לא רוצה לרדת מגיחה ולגלות אחרי שלוש שעות שיש בית ספר, בית חולים או בית עם משפחה שנפלה עליו פצצה ושיש שם פצועים והרוגים. זה התרחיש שאני ממש מפחד ממנו. אני מודע לסיכון שזה יכול לקרות ומודע לזה שדברים יכולים לקרות בטעות ולכן התחושה שמלווה אותי בטיסה המבצעית זה שאני לא יכול לעשות הנחות. זה משהו שאתה חושב עליו ובהחלט מלווה אותך לאורך המבצע".
סגן אורי מספר בהקשר לזה שלתחושת אנשי צוות האוויר, נעשה הכל בכדי שלא להגיע למצבים בהם ייפגעו אזרחים. "שיטת הפקודה והנהלים שלנו מביא אותנו למצב כזה שאנחנו מצמצמים במידה ניכרת את הפגיעה בחפים מפשע. צריך להבין שזה בכלל לא סיטואציה קלה כשאתה מפיל כמויות גדולות של חימוש בזמן קצר ובאזור שהוא אחר מהצפופים בעולם ובהיבט הזה אני יוצא מחוזק".
בחיל האוויר הוחלט להשתמש בכמעט מאה אחוז חימוש מדויק כדי להימנע מפגיעה בבלתי מעורבים. אולם לדברי סגן יונתן ברור להם שבסופו של דבר, ולמרות החימוש המונחה, זה מוטל על הכתפיים של מי שבתא הטייס. "בנשקים שבהם אנחנו משתמשים אפילו טעות של כפתור, הזנת ספרה לא נכונה או הפלה בנתונים לא טובים הם דברים קריטיים, ככה שלמרות שבסוף הפעולה עצמה היא לא מסובכת, אתה יודע שיש עליך אחריות עצומה. תקליד מספר לא נכון והדבר הזה יכול ליפול על בית של משפחה. זה גורם לך להסתכל עוד אלף פעם לפני שאתה עושה".
בשיחה עם הנווטים אין צורך להרחיב על טוהר הנשק. הם מספרים שהם מקפידים לשאול שאלות על כל מטרה שהם מקבלים. מקפידים לבדוק את כל הנתונים. על כל מטרה יושבים לא מעט אמצעים מהאוויר ומהקרקע ולדברי סגן יונתן היו מקרים שתקיפה בוטלה גם כשהמטוסים כבר היו עם הכוונת על המטרה.
לא פשוט להפיל מהאוויר טונות של חומר נפץ ולדאוג במקביל שלא יפגע חף מפשע. כשאתה עושה את זה בזמן שהמשגרים האלו מעיפים רקטות על הבית שלך יש בזה נופך נוסף. סגן יונתן, תושב באר שבע, ראה מהאוויר את הרקטות עפות לערי הדרום. נווט הקרב, שמפעיל את אחד מהמטוסים היקרים והמתקדמים בעולם, נאלץ גם הוא להתמודד עם הרגשת הפחד בזמן שאינו נמצא בשמיים. "אני חייב לציין שכשאתה חוזר לבאר שבע כאזרח, ואתה פתאום בעמדת חולשה ואין לך את הכוח בידיים, אתה מרגיש הרבה יותר חסר אונים, רואה את זה בצורה הרבה יותר אובייקטיבית. אתה רגיל להיות בעל הכוח והעוצמה ופתאום אתה מבין מה עובר על האזרחים והציבור. אבל זה גם נותן לך סיפוק גדול של מה שאתה עושה".
סגן אורי מספר על דוגמה למורכבות התקיפות, שמשלבת מצד אחד את הלחץ שלא לפגוע באזרחים תמימים ובמקביל לתקוף את המטרה לפני שהרקטה תצא לכיוון עיר הדרום. באחד מימי המבצע ממריא מבנה מטוסי F-16 מטייסת העמק ומתמקם בנקודה שהוגדרה להם בקרבת עזה. במקביל מזהים אמצעי הגילוי השונים משגר שעומד לבצע ירי. מצד אחד הם צריכים להשמיד כמה שיותר מהר, אך מהצד השני לוודא שהם מסונכרנים על המטרה הנכונה בכדי שלא יהיו טעויות קטלניות. "עבורי זו הייתה גיחה מרגשת. מה שקרה זה שהצליחו לאתר משגר ובזמן מאוד קצר להביא אותנו לתקוף אותו. אתה ממתין באוויר ואז נותנים לך מטרה עם הנתונים. מצד אחד יש לך את הלחץ שזה לא ירה, אבל כמה שאתה רוצה לסיים את זה מהר אתה לא רוצה לעשות טעות בדרך". הם ננעלים על המטרה ומפילים עליה פצצה ובפיצוץ העז מושמד משגר רגע לפני שירה. "וואו הצלחנו ומה שאנחנו עושים עובד, אנחנו טובים בזה" אמר סגן אורי.
גם סגן יונתן וגם סגן אורי מספרים על תחושת גאווה ושליחות, אבל הם לא מוכנים שיקראו להם גיבורים. מבחינתם מה שחשוב זה שהם הצליחו לעשות את העבודה על הצד הטוב ביותר כשהם מגנים על תושבי המדינה. "אני לא מרגיש גיבור ולא צריך לקחת את זה לשם", מצטנע סגן אורי. "התחושה האישית טובה בסופו של דבר כי מנקודת המבט שלנו אתה מבין כמה קשה זה היה יכול להיות. עשו פה דברים מדהימים. אני בכלל מתפעל עד עכשיו מהיכולת של כיפת ברזל. אתה מבין שאתה עושה משהו חשוב ובאמת מצמצם את השיגורים על התושבים, זו באמת תחושה של שליחות, יחד עם תחושת האחריות. זה לא מסיח את הדעת אבל גורם לך לקום בבוקר ולהגיד 'צריך להיות חדים, כי מה שאני עושה זה לא סתם'".
"לחימה כזו קטנה על חיל האוויר שלנו"
שמונה ימים נמשך מבצע "עמוד ענן", במסגרתו תקף חיל האוויר 1,500 מטרות. מטוסי החיל השמידו 206 מנהרות לחימה והברחה, 26 אתרים לייצור ואחסון אמל"ח, 19 מפקדות פיקוד ושליטה וזוהי רק רשימה חלקית. למרות כל זה אחוז הבלתי מעורבים שנפגעו היה נמוך במיוחד, מה שמראה על איכות הנווטים והטייסים. לא מעט שעות אימון הושקעו כדי להגיע לתוצאה הזו, כשלזה יש להוסיף שחיל האוויר לא השתמש במלוא עוצמתו, אפילו לא בחצי ממנה. "בסוף לחימה כזו קטנה על חיל האוויר שלנו", אומר סגן יונתן. "רצועת עזה היא מקום קטן שאין בו מקום לכולנו, זה מאפשר אפילו בלחימה כזו להוציא גיחות מבצעיות ובמקביל טיסות אימונים שזה יכולת יפה לדעתי. יצא כזה מצב שיום אחד עשיתי גיחה מבצעית וגם טיסת אימונים. אין חיבור יותר טוב מזה שיום אחד אתה תוקף ובשני מתאמן. אנחנו יכולים להיות רגע אחד במועדון עם משולש פיצה ורגע אחרי באוויר בדרך למטרה".
"הוכחנו לאחרים ולעצמנו שאנחנו יכולים להביא הרבה חימוש בזמן קצר ובאופן מדויק", מוסיף סגן אורי. "אנחנו תמיד דורשים מעצמנו יותר ולכן מתאמנים הרבה. יורדים תמיד לפרטים הקטנים ומנתחים כל דבר. מילת המפתח פה זה העברת ידע והטמעה. כל לקח ודגש מגיע תמיד עד אחרון האנשים".
אחרי שהסתיים המבצע חזרו אנשי צוות האוויר להתאמן, כדי להיות מוכנים לפעם הבאה – ולכולם ברור שהיא עוד תבוא. כשהם נמצאים באוויר ומתאמנים, רואים סגן יונתן ואורי חלק ניכר מהמזרח התיכון פרוס מתחתם כמו אטלס פתוח. "אתה רואה רצועה קצרה וארוכה ומסביבה רואים את ארצנו היפה", אומר סגן אורי. "בצד השני רואים את הים והמרחבים הגדולים של סיני. אתה רואה בעיניים את הצפיפות של עזה ולפעמים אתה מנסה להיכנס בתחושה ולהבין איך נראים החיים שם למטה. התחושות האלו רק גורמות לך להיות יותר שקול וקר רוח. אתה מבין שאתה חייב להיות הכי מקצועי שאפשר ואין הנחות".
הפסקת האש בתוקף והשאלה היא איפה הם יהיו בפעם הבאה. סגן אורי ויונתן מבטיחים שאיפה שזה לא יהיה הם יהיו שם ויעשו את העבודה על הצד הטוב ביותר.