רעש של פיצוץ עז החריד את העמק הלבנוני אליו נכנסו כוחות צה"ל. כמעט מיד נפתחה אש מהמארב ובזמן שהלוחמים השיבו אש החלו החובשים לטפל בפצועים ששכבו על הארץ זועקים מכאב. הם עשו זאת בזמן שכדורים שרקו להם מעל לראש והקפיצו רגבי אדמה סנטימטרים ספורים מהם. "10 דקות לנחיתת מסוק", צעק אחד הקצינים בעוד שהשאר החלו למיין את הפצועים. "איפה החברים שלי", זעק אחד הפצועים שרגלו נקטעה. "אמא", צעק פצוע נוסף. לחובשים אין ברירה, הם נאלצים להתנתק רגשית ולתפקד תחת אש ולחץ נפשי כבד, לחבוש ולהנשים. רעש הרוטור של המסוק נשמע ברקע, אלונקות באוויר והם פותחים בריצה מהירה לעבר מסוקי הפינוי.
היה זה עוד תרגיל בסימולטור של חיל הרפואה שנועד להכשיר את חובשי החי"ר של צה"ל, תחת המוטו הידוע: קשה בסימולטור, קל בקרב. התרחיש איתו פתחנו היה בעצם הפעם הראשונה שקורס חובשים הנוכחי נכנס לחדר שמדמה אירוע רב נפגעים, כשלושה שבועות לפני סיום הקורס. הסימולטור של החיל בנוי ממספר חדרים, כל אחד בנוי במתווה שטח שונה, ובכל חדר ישנה בובה חכמה שמדמה פצוע ומלבד סימני פציעה היא מדברת ומראה סימני חיים. חדר נוסף כולל 6 בובות חכמות בדרגות פציעה שונות, מערכת שמפזרת עשן ומערכת נוספת שמפיקה את הרעש המצמרר של שדה הקרב.
הבובה נאנקת בכאב ומחפשת את החברים שלה
"חובש שמגיע לקורס חובשים יכנס כבר בשבוע השני לחדר שבו יש מספר בובות חצי חכמות", מסביר לי סמ"ר ניב מזרחי כשאני נכנס לסימולטור. "הם יתרגלו את הבסיס שזה אומר פתיחת נתיב אוויר נכונה, הרמת לסת, החדרת air way ומשם, בשבוע השביעי, הם יעברו לחדרים של הבובות הבודדות שהן חכמות. שם כבר עושים טיפול בפצוע טראומה קשה שכולל פרוצדורה רפואית כמו נקז חזה ועבודה מלאה עם הרופא". סמ"ר ניב מדגים את היכולות של הבובה, שעלות כל אחת מגיע ל-150 אלף דולר, וברגע שהוא מפעיל אותה ניתן להבחין בתזוזת החזה ועד כמה "היא" מתקשה בנשימה. אחרי שיעולים קשים הבובה שואלת, "איי מה זה איפה החברים שלי?". הבובה אף עושה קולות של פצוע שמקיא ושלל דברים שיצמררו אותך בשדה הקרב.
אחרי שהחובשים שבדרך סיימו את שלב החדרים הבודדים הם מגיעים לחדר הגדול שם מרוכזות 6 בובות חכמות בדרגות פציעה שונות. "מדובר בחדר של אירוע רב נפגעים עליו שולט חדר בקרה ששולט בהכול", מסביר סמ"ר ניב. "חדר הבקרה יכול להחליט איזה בובה תחייה ואיזה לא, תלוי בטיפול החובש. יש פה מכונת עשן ומערכת סראונד שמשמיעה להם את שדה הקרב מהירי ועד למסוק שמגיע".
"בהתחלה החובשים נכנסים לשוק"
אנחנו צופים בתרגיל של קורס חובשים הנוכחי שנכנס בפעם הראשונה לחדר אר"ן (אירוע רב נפגעים). הלוחמים שהגיעו מגולני וצנחנים נכנסו לחדר אחרי שכיבו את האורות והפעילו את מכונת העשן. סג"ם מאיה גולדברג מחלקת את החובשים לפי דרגות הפציעה של הבובות ונראה שהלוחמים נכנסו עמוק לתרגיל. הם חובשים את הקטועים ומנשימים את הבובה שסימני החיים שלה אבדו. אחרי מספר דקות נכנס צוות נוסף של חובשים והם מתרגלים גם את החבירה והעברת המידע החיונית. "הם יתרגלו חלוקת עבודה כשעל כל פצוע יהיה צוות מטפל". לאחר שהתרגיל מסתיים הלוחמים מנתחים בזכות המערכת כל שלב בתרגיל, כל שלב הוקלט ונותח במקטעים שונים.
סג"מ מאיה גולדברג מסבירה על חשיבות המתקן והצורך בעבודה מהירה של החובש. "בכיתה אנחנו מנסים להסביר להם מה יהיה אבל רק כשהם נכנסים לסימולטור זה פתאום הופך להם למוחשי בהתחלה הם נכנסים לשוק אבל מאוד מהר נכנסים לעבודה. במציאות אר"ן זה אטרף ואם אתה לא מתקשר כמו שצריך זה לא זז. לכן אנחנו מראים להם פה איך לעבוד מהר באירוע מורכב ולהעיף את הפצוע כמה שיותר מהר".
"אנחנו מקבלים משובים מאוד טובים מהחיילים", מוסיפה סמל סשה שוייטוב, נגדת הדרכה במתקן. "זה פעם ראשונה שהם נתקלים במצבי לחץ ועבודה בצוות כולל עבודה עם רופא. אגב הסימולטור שהוקם ב-2004 משרת את כל היחידות מעבר לקורס חובשים. כל יחידה שמגיעה אנחנו בונים אימון שמתאים לה ובשנה עוברים במתקן אלפי חיילים". לדברי סמל סשה הצבא מאמן במקום חובשים של יחידות לפני מבצע או לפני אירוע גדול שצפוי להתרחש. "כשהתכוננו לאירועי ספטמבר הגיעו לפה שש יחידות שונות והיה פה לחץ כבד. לפני לבנון אנשים סגרו פה שבתות כדי לתרגל את החובשים".
ומה חושבים החובשים לעתיד? "התרגול פה מצוין ומועיל", אומר טוראי ישי סלונים מגולני. "כולנו מדמיינים את זה כדי שיהיה כמה שיותר קרוב למציאות למרות שבהתחלה אתה מקבל שוק אבל מאוד מהר נכנס לתרחיש. בגדול יש את הידע ואני חושב שאנחנו מוכנים לשטח אבל ברור שצריך עוד להשתפשף".
צה"ל משקיע מאות מיליונים בסימולטורים
כפי שניתן ללמוד מסדרת הכתבות של פז"ם בנושא סימולטורים בצבא, מערך חדרי ההדמייה צפוי לגדול ולתפוס נתח נכבד בעולם האימונים במיוחד לאור הקיצוץ בתקציב הבטחון ובנפח האימונים. המודל שמוביל את צה"ל בתחום שייך לצבא האמריקאי, שם יש סימולטורים לכל סוג של לחימה. החיילים והקצינים איתם שוחחנו מבהירים שלא מדובר בתחליף לאימון האמיתי, כי אם מכשיר שנועד לשפר וליעל את איכות האימון – מה שמסביר את העובדה שזרוע היבשה לבדה מוציאה בכל שנה 80 מיליון שקלים לצורך הפעלת מערך הסימולטורים. נכון להיום ישנה תוכנית במטה הכללי שנועדה להרחיב את השימוש של צה"ל בסימולטורים בעלות כוללת של 800 מיליון שקלים.
