לפני כשמונה חודשים שוטרי השיטור הקהילתי של משמר הגבול סיירו במושב גת רימון הסמוך לפתח תקווה. בעיצומו של הסיור, זיהה אחד הלוחמים פרצה בגדר חצר של אחד הבתים. הלוחמים חשבו שמדובר בניסיון של גנבים לפרוץ לבית, ולכן הקיפו את חצר הבית מכל הכיוונים במטרה ללכוד את הפורצים. כאשר נכנסו לתוך החצר, הם הבחינו בחגית בריל, נכת צה"ל 100 אחוז, המרותקת לכיסא גלגלים.
בריל הרגיעה את הלוחמים והסבירה שאף אחד לא פרץ – הגדר תמיד הייתה פרוצה. הלוחמים, שהבינו שבריל לא תוכל לתקן את הגדר עקב נכותה, ומחשש שפורצים עלולים לחדור לביתה, החליטו לעשות מעשה. יום למחרת, הגיעו מתנדבים של משמר הגבול לביתה של בריל ותיקנו את הגדר. "הייתי המומה ממה שהם עשו עבורי. הרגשתי אסירת תודה. לא בכל יום קורה דבר כזה", סיפרה בריל.
כעבור כמה שבועות פקדה סופת גשמים עזה את הארץ והמפסק בביתה נפל וזרם החשמל נותק. בריל, ניסתה בכל כוחותיה להגיע לארון החשמל ולטפל בתקלה אבל לא הצליחה. היא חששה שעקב כך היא תקפא מקור והתקשרה למוקד 100. שוב פעם היו לוחמי מג"ב שניצבו בפתח ביתה תוך דקות ספורות והרימו את המפסק והחזירו את זרם החשמל לביתה.
לדבריה, באותם רגעים היא חשה שהיא חייבת להתנדב לשורות מג"ב, כדי להחזיר ולו במעט ללוחמים ולמתנדבים על המעשה הנפלא שעשו עבורה. "ראיתי את טוב הלב של הלוחמים והמתנדבים לסייע לכל אדם והחלטתי שאני רוצה להיות חלק מהמשפחה הזו", סיפרה בהתרגשות.
היא ביקשה להצטרף כמתנדבת בבסיס ההפעלה ב'סיריקין'. מפקד בסיס ההפעלה, רס"מ הדס כפיר נענה מיד לבקשתה, ובריל עברה קורס מתנדבים. "חגית היא לוחמת אמיתית. פייטרית. היא עשתה את הקורס כמו כולם, בלי שום הקלות והנחות. היא משמשת השראה לכולם ונותנת משמעות חדשה למילה התנדבות", ציין רס"מ כפיר.
"למרות הפציעה הקשה שהייתה לי בשירות הצבאי התעקשתי לסיים את השירות ולתרום למען המדינה", סיפרה בריל. "גם במקרה הזה, למרות כל המגבלות שלי החלטתי שאני מסיימת את הקורס ולהיות כמו כולם".
יחס שווה
בעוד שרוב המתנדבים מגיעים פעם בחודש לבסיס ההפעלה, בריל מגיעה מידי יום למשמרת של כשמונה שעות ומשמשת כקצינת המבצעים בבסיס. היא מתצפתת על הכוחות בשטח באמצעות המצלמות במרכז הבקרה המשוכלל, מתאמת בין הכוחות המבצעיים ומנווטת אותם ישירות למקום בו העבריינים פועלים.
"אני מרגישה חלק ממשהו גדול שבו כולם מקבלים יחס שווה שהיחס אליי לא שונה מאף אחד מהלוחמים או המתנדבים. אני נהנית מכל רגע וכל יום לומדת משהו חדש על פעילות המבצעית של הלוחמים. אני תורמת לקהילה ושמחה על כך. אני מקווה שעוד אנשים שרואים את הפעילות שלי יעשו כמוני ויתנדבו. גם אנשים מוגבלים כמוני יכולים לעשות טוב ולעזור למדינה אפילו בתחום הביטחון. אם אני יכולה לעשות את זה, כל אחד אחר יכול", הדגישה בריל.
בימים שבהם בריל אינה מגיעה לבסיס ההפעלה היא טסה לתחרויות טניס שולחן ברחבי העולם. היא משתתפת בתחרויות רבות של אנשים מוגבלים ונכים ומדורגת במקום השלישי בעולם.
"את כל הגביעים שאני זוכה אני מביאה לבסיס ההפעלה כדי להראות אותם למשפחה השנייה שלי, ולעיתים אני משאירה אותם שם. במשמר הגבול לא מסתכלים עליי כאל נכה, לא רואים את כיסא הגלגלים, אלא אותי, את חגית הבן אדם. מקבלים אותי כמו שאני. כאן אני מרגישה בבית. זה נותן לי המון שמחה וכוח להיות חלק ממג"ב ולתרום למען ביטחון הקהילה והמדינה", סיכמה בריל.