פתאום, באמצע החיים, זה קורה: צו ראשון, לשכת גיוס – והנה, עולים על מדים. במשך שנתיים, שלוש או יותר, הירוק-ירוק הזה הוא חלק בלתי נפרד מהיומיום, מהמטרות ומהרצונות. יש רגעים קשים ורגעים נפלאים, ואז זה נגמר, לפחות עד למילואים.
הזמנו את הגולשים בעמוד הפייסבוק שלנו לשלוח לנו את התמונות הכי מדהימות, מרגשות ומצחיקות מהשירות הצבאי שלהם – וקיבלנו הצצה לכמה רגעים מרהיבים במיוחד. אתם מוזמנים לראות את צה"ל בתמונות, כפי שצולם על ידי מי שמרכיב אותו.
ארינה שסטופלוב מספרת: "אני יודעת שאולי זאת לא התמונה הכי אמנותית, יפה ואיכותית שיש, אבל זו תמונה שבהחלט משקפת חלק קטן מהצבא – הרגע הזה בו זוגות נפגשים אחרי חמישה שבועות שלא התראו, או אפילו שבועיים. בתמונה הזו, שצולמה ביום העצמאות, רואים אותי ואת חבר שלי, שנמצא בעיצומו של קורס".
טוראי יהונתן כתב משרת בתפקיד מסווג, ש"דורש יד אומנותית", לדבריו. "למדתי בתיכון תלמה ילין במגמה לאומנות פלסטית", הוא מספר. "כל חיי אני מצייר, כך שזה הפך לדרך חיים עבורי. היה נראה לי טבעי לתרגם לציורים את החוויות שלי מהטירונות ומהצבא בכלל. לכל מקום שהגעתי בצבא תמיד לקחתי איתי ספר סקיצות וצבעים וכך הפכתי את חוויותי לציורים והבעתי את תחושותיי על הדפים".
סמ"ר עידו קבלן, לוחם שריון בחטיבה 7, מספר: "את התמונה צילמתי ב-2011, כשהצוות שלי היה אמור לעלות לעמדות ולחפות על גדס"ר גולני. הגלגל נתקע בבוץ, ובמשך שלושה ימים הצוות שלי עבד כדי לחבר את הזחל. כל שריונר יודע כמה שזה קשה".
ארי מרגלית, שמשרת בסוללה א' (אלון) בגדוד נמר שבעוצבת הגולן, שלח לנו תמונה שהיא "סוג של סיפור הבריאה בחיל התותחנים", לדבריו.
רב"ט מיכל ארליך היא חיילת במסלול "פנימיות" של תרבות תורנית. "תרבות תורנית היא מסגרת המאפשרת לבנות דתיות להשתלב בצבא, במקומות דתיים, עם תמיכה דתית של הרבנות ושל ארגון 'אלומה'", היא מספרת. "צילמתי את התמונה בה רואים את שתי חברותיי שותות קפה באחת הפריסות בקורס מורות חיילות שנערך באוגוסט ובספטמבר. התמונה ריגשה אותי באופן מיוחד כיוון שלא רואים הרבה תמונות של חיילות בחצאית".
סמ"ר רן דנה שירת ברובאית ארז בגדוד 603 של ההנדסה הקרבית. "זאת חוויה שאי אפשר לתאר במילים, עם כמה שהיה קשה ומסוכן", הוא מספר. "סיימתי מסלול, עליתי לרובאית בתור צעיר ומשם המשכתי בתור מאגיסט במשך שנתיים שלמות. בשנתיים האלה יצא לי לעשות פעילות מבצעית מטורפת שבחיים לא חלמתי שאעבור". הוא מספק לנו כמה הצצות לשירות שלו: בתמונה הראשונה, "מיטת החלומות", מיטה צבאית ממש לצד המים הזורמים, שצולמה בבוקר, בשטח, בשבוע תרג"ד ליד הכנרת ונהר הירדן. "זה היה שבוע מפרך ובקושי היה לי זמן לישון", הוא נזכר. "הלכנו לישון ממש מאוחר, וקמנו ממש מוקדם – שלוש שעות שינה בלילה, ושמירה של 20 דקות".
בתמונה השנייה, חלק מהפעילות כמוהנדס – הטמנת מוקש דמה במהלך שבוע מ"פים, "בתור מכשול לבאים אחרינו".
ובתמונה האחרונה, מג'דל שמס ביום הנכבה הקודם, ב-5 וחצי בבוקר. "עשינו מארב בלילה שלפני כל הבלגאן. זה היה בוקר נדיר עם הפק"ל קפה, ובתמונה הזו רואים לאיזה נוף מהמם זכינו".
ללא מילים, דנה דריאל שלחה לנו את התמונה המהפנטת הזו, עם צבעי פנים וחיוך שאפילו לא נמצא בפריים:
רב"ט בר אלון שיתף אותנו בתמונות מהעיניים שלו כלוחם גבעתי בגדוד שקד. "את התמונות צילמתי בקורס מ"כים חי"ר, מחזור מרץ 12, בסדרת חינוך בירושלים, ובשטח, בשבועות ניווט ושטח פתוח".
משה שלח לנו את התמונה המרגשת הזו: "חייל מגדוד נצח יהודה, חטיבת כפיר", הוא מתאר, "ששם מגבעת וחליפה, עומד באוטובוס ומתפלל מנחה".
י', ששירת בימ"ס איו"ש ב-2004, שלח לנו את התמונות הבאות: "'המעז מנצח' - שתי מילים מאוד מורכבות שמאפיינות את היחידה, ואימון ירי ברמה מתקדמת".
בני בלנקליידר סיפר לנו ש"אלה הן התמונות היפות ביותר שצילמתי בזמן שירותי הצבאי עד כה".
