המלחמה בחמאס בעזה: בצבא נערכים לעבור לשלב ג', במסגרתו צה"ל יישאר בפרוזדור נצרים, בציר פילדלפי ומשם כמו גם משטחי העוטף הכוחות יצאו לפשיטות, כדי להשמיד ככל שניתן את אותן חוליות ושאר תשתיות הטרור שנשארו ברצועה. מהלך שעל פי הצפי של הצבא, יימשך בין שנה לשנתיים.
השבוע אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאנחנו קרובים להכרעה צבאית של חמאס. בתשעת חודשי המלחמה חמאס ספג מכות קשות ואיבד נכסים רבים בהם השקיע שנים ומיליוני דולרים. צה"ל הצליח לפרק ברוב האזורים שברצועת עזה את מסגרות הפיקוד הצבאי של חמאס, אותן חטיבות, גדודים ופיקודים מרחביים.
גם במקומות שבהם מפקדי חטיבות וגדודים לא נהרגו או נפצעו, כמעט שאין מי שיקבל בצד השני את הפקודות שלהם. לחמאס כמעט ואין יכולת לתת מעטפת לחוליות שיוצאות לתקוף את צה"ל, כפי שהיה בתחילת המלחמה. בכך ראש הממשלה צודק בדבריו. אולם הדבר רחוק מאוד מהכרעה צבאית של חמאס.
ישראל החזירה את הארגון אחורה אך זה לא מספיק
הזרוע הצבאית של חמאס, בהכוונה של האיראנים על בסיס המודל שלהם בעיראק, שינתה את צורת הלחימה לגרילה, בדגש על מלכוד מבנים ומטענים רבים שמפוזרים בשטח. תחום החבלה יחד עם צלפים וירי RPG של מחבלים שמפתיעים ממנהרות או ממבנים הרוסים, מאפשר להם לנהל את אותה מלחמת גרילה עם חשיפה נמוכה וקצרה לכוחות הצבא, שיושבים במגננים ברצועת עזה כהגנה על כוחות ההנדסה שמפרקים את תשתיות התת-קרקע ומפוצצים מבנים ששימשו לטרור ומחסנים של אמצעי לחימה.
מבחינות רבות, צה"ל החזיר את חמאס כמעט 20 שנה לאחור, מצבא טרור מאורגן ומסודר בעל יכולת צבאית של מדינות קטנות, לעוד ארגון טרור וגרילה. אבל בצורת הלחימה הזו, של גרילה, חמאס שומר על כוחו. בעיקר הכוח השלטוני.
על פי פרסומים זרים, צה"ל ומערכת הביטחון מנסים להפעיל גורמים מקומיים שיכנסו לשליטה במקום חמאס. בכל המקרים המהלך הזה נכשל לחלוטין, אחרי שחמאס חיסל ראשי חמולות ואחרים גם אם אלה לא הסכימו לעבוד עם ישראל, כדי להעביר את המסר שהם, חמאס, עדיין הריבון בשטח.
מבחינת האזרח העזתי הממוצע, הוא רואה איך אנשי חמאס ספגו כמויות של אש ישראלית, ועדיין הם שם, שולטים בהם ובמזון שלהם. לכן הסיכוי להתנגדות וכניסה של גורמי שלטון אחרים, כולל הרשות הפלסטינית, כמעט ולא קיים בשלב הזה.
מטרות שלב ג' ומה דרוש לצה"ל
מה שאמור לטפל במצב הזה, הוא שלב ג' בתוכנית המלחמה הישראלית. אחרי שפירקו את המסגרות הפיקודיות של חמאס, והשמידו נכסים רבים כמו גם חיסול של אלפי מחבלים, צה"ל ייצא מרצועת עזה, למעט ציר פילדלפי ופרוזדור נצרים. פשיטות קרקעיות ותקיפות מהאוויר ימשיכו לכתוש את חמאס עד להחלשתו, באופן שיהיה מספיק כדי להכניס לשם גורם שלטוני אחר ולחתום על הסכם מדיני, שיסיים את המלחמה.
בצבא מדגישים שכמות הפשיטות וחופש הפעולה של צה"ל חייבים להיות גדולים, אחרת לא יהיה מספיק לחץ שיפגע בחמאס והם פשוט יחזרו למקומות שצה"ל יצא מהם. עד כמה צה"ל מסוגל לבצע באמת פשיטות בתדירות כל כך גדולה ולהחזיק את אותן ממובלעות בעזה, לצד האיום מצפון והלחימה באיו"ש? לא מעט מומחים מטילים ספק ביכולת הזו, שנראה כי תעמוד בקרוב למבחן.
