בעוד כשבוע יעמדו אור מאיר ואוריאן רשטי על רחבת המסדרים של בה"ד 1, בית ספר לקצינים של צה"ל, ויקבלו את סיכת המ"מ הנחשקת לדש החולצה שלהן. למי שלא יצא לחוות בעצמו או לשמוע, נספר שקורס הקצינים עמוס במטלות, מבחנים ועבודות, אבל דווקא בתוך כל הלחץ הזה מצאו אור ואוריאן זמן להוביל מיזם מרגש שבמסגרתו תרמו צוערות ומפקדות בבה"ד שיער לטובת פאות שיגיעו לחולות סרטן.
לצורך כך, אור ואוריאן יצרו קשר עם עמותת "זכרון מנחם" שפועלת לתמיכה בחולי סרטן. באחד מימי הקורס, הוקמה במרכז הבסיס עמדת תרומות שיער, שבה לא פחות מ-15 מתנדבות עשו את המעשה האמיץ והסתפרו. "כשהייתי בת 14 קרובת משפחה שלי חלתה בסרטן ורציתי לתרום שיער, אבל חששתי. רציתי שמישהי תחזיק לי את היד", מספרת אוריאן. "הבנתי שאפשר ליצור פה מעטפת תומכת, להביא חברות שיעשו את המעשה החשוב הזה ביחד".
בתפקידה הקודם כמפקדת טירונים, ליוותה אור פקודה שלה ליום תרומות שיער שהתקיים בעיר הבה"דים שבנגב. כבר אז, הבטיחה לאנשי העמותה שיגיעו איתה גם לבית הספר לקצינים של צה"ל. "היינו צריכים להגיע לדרגים מאוד גבוהים, אבל שיתוף הפעולה מצד כל הגורמים בבה"ד היה מצוין. לא היינו מצליחות לעשות את זה לבד", סיפרה לנו.
עבודתן לא הסתיימה רק בכך: אור ואוריאן תלו שלטים ברחבי הבה"ד והסבירו לצוערות על החשיבות של המעשה. זאת כמובן מבלי לכפות זאת על אף אחת או חלילה להכריח מישהי. "זה לא פשוט לוותר על שיער, זה ברור שזה דבר שמאוד חשוב לבנות. היה חשוב לנו מאוד לא ללחוץ, כדי שהבנות לא ירגישו שכופים עליהן לעשות דבר כזה", אמרה אור.
שאלנו את אור ואוריאן אם הן חששו שהמבצע יגזול מהן זמן התכוננות למבחנים הרבים שיש בקורס, או הכנת מטלות. "היה חשש מסוים שזה מה שיקרה, אבל כשראינו את המטרה מול העיניים, נתינה ועזרה למישהו שאין לו, זה דחף אותנו להמשיך בעשייה", ענתה אוריאן. אור אף הוסיפה שהמבצע "הוגדר כהצלחה גדולה על ידי העמותה".