זרוע הצוללות של חיל הים מתחזקת ומתחדשת בכלים חדשים, ואין זה סוד שהם פועלים הרחק מחופי מדינת ישראל. לאור הפעילות הייחודית של שייטת הצוללות בחיל הים כל חילוץ של נפגע נחשב למבצע מורכב בפני עצמו, ואת זה בדיוק תרגלו לאחרונה במסגרת סדנת חילוץ מהים של טייסות מסוקי הסער בחיל האוויר, יחד עם 669 והצוללת אח"י תקומה. "יש היום כמות גדולה יותר של צוללות בצה"ל. תרחיש של חילוץ פצוע מצוללת הוא רלוונטי, וחשוב לנו לתרגל אותו", סיפר לאתר חיל האוויר סא"ל גדי, מפקד טייסת דורסי הלילה שמפעילה מסוקי יסעור.
באתר חיל האוויר ציינו כי "יחידת החילוץ והפינוי הקרבי בהיטס (669) וטייסות מסוקי הסער (מסע"ר) תרגלו לאחרונה חילוץ פצועים מעומק הים התיכון. במסגרת האימון חילצו לוחמי היחידה, טייסי המסוקים והמכונאים המוטסים פצועים מדומים מתוך צוללת וכלי-שיט של זרוע הים וחילצו פצועים צפים על פני המים".
חילוץ פצוע מצוללת נחשב לפעולה מורכבת עבור כל הגורמים שמשתתפים בפעולה. לא ניתן לנחות על הצוללת, לא בסמוך אליה ובאופן טבעי היא נמצאת במקום שבו לא רוצים שידעו שהיא שם.
בין השנים 2009 ל-2011 חשפו פרסומים זרים, שגם צוטטו בכלי תקשורת ישראלים, שצוללות חיל הים פועלות באופן קבוע מול חופי אירן. על פי העיתון הבריטי, ה"סאנדיי טיימס", שלוש צוללות דולפין נשלחו לסייר במי המפרץ הפרסי, בסמוך למים הטריטוריאליים האירניים. על פי הטיימס הצוללות מסיירות שם בגלל "החשש הישראלי מפני טילי השיוט המפותחים באירן, סוריה וחיזבאללה". עוד ציינו בדיווח כי "הצוללות דולפין, תקומה (זו שהשתתפה בתרגיל החילוץ) ולוויתן כבר שטו במפרץ בעבר והתקבלה ההחלטה לשלוח אותן שוב על מנת שלפחות צוללת אחת תישאר באזור".
באם הדברים נכונים, ובהתחשב באופי הפעילות של הצוללות, ישנה חשיבות גבוה לתרגל חילוץ פצועים מצוללת המשייטת במרחק של אלפי ק"מ מישראל – ולא מן הנמנע שהתרגיל הייחודי נחשף כרמז למדינה כזו או אחרת. באתר חיל האוויר ציינו כי במסגרת סדנת החילוץ, הלוחמים של יחידת 669 ירדו לסיפון של אח"י תקומה, שביצעה גיחה מהירה אל מעל פני הים, אז פינו פצוע מדומה למסוק יסעור באמצעות כבל. עיקר הפעילות של צוללות חיל הים הינה בתחום המודיעין, וכל עלייה שכזו לפני הים חייבת להיעשות במהירות גבוה.
פעולה מהירה וחשאית
רס"ן ע', מפקד בית הספר של 669, ציין בנוסף ש"האתגר המיוחד בשבילנו בחילוץ כזה הוא שסיפון הצוללת הוא משטח עבודה קטן ולא מישורי". גם עבור צוות המסוק מדובר באתגר לא פשוט. המסוק צריך להתאים את עצמו למהירות של הצוללת, ואף להתאים את זווית הריחוף שלו. כל זה זמן שהמכונאי המוטס מוריד את הלוחמים לצוללת ומעלה את הפצוע. שוב, לצד המורכבות הם חייבים לעשות את זה מהר, כדי לאפשר לצוללת לחזור לחשאיות שבמעמקי הים ולעזוב את אזור הפעולה כדי לא להיחשף לעיניים של האויב.
"יש היום כמות גדולה יותר של צוללות בצה"ל והן עושות הרבה פעילות מבצעית, לכן תרחיש של חילוץ פצוע מצוללת הוא בהחלט רלוונטי וחשוב לנו לתרגל אותו", מסביר סא"ל גדי, שהטיס בעצמו את היסעור המחלץ. "גם עבור אנשי הצוללת מדובר בתרגיל חשוב, עצם הידיעה שאם יקרה משהו בלתי צפוי הם לא יישארו לבד נותנת להם ביטחון להמשיך בעבודה".
סא"ל גדי הסביר כי יש מדובר בכשירות מורכבת בהרבה היבטים. "התנאים בים משתנים מביצוע לביצוע, לעיתים מדובר בחילוץ ביום ולעיתים בלילה, כאשר יש הבדל בין ים גבוה לים נמוך", אמר. "בכל פעם שעושים את התרגול הזה מתמודדים עם תנאים אחרים. חילוץ מצוללת שונה מחילוץ מכלי שיט, ולכל אחד מהם יש תורה משלו. זו הסיבה שיש נבחרת מצומצמת של צוותי אוויר שכשירה לחילוץ מעל הים".