בשעה 01:49 נשמע הפיצוץ של המטען שפרץ את הדלת לדירה בקומה השנייה בה הוחזקו החטופים פרננדו סימון מרמן (60) ולואיס הר (70) שנחטפו על ידי מחבלי חמאס לרצועת עזה מקיבוץ ניר יצחק, במהלך טבח 7 באוקטובר.
מיד אחרי הפיצוץ, לוחמי הימ"מ והיחידה המבצעית של השב"כ פרצו לדירה בה הוחזקו החטופים, חלק מהם חיבקו אותם והגנו עליהם בגופם, בזמן ששאר הלוחמים מחסלים את שלושת המחבלים ששמרו עליהם.
במעטפת היו לוחמי שייטת 13 עם צלפים מסביב, שדאגו לבודד את זירת החילוץ ולדאוג שאיש לא יצליח להפריע לפעולה ובמקרה הצורך, למנוע בריחה של מחבלים או הברחה של חטופים. זה היה רגע השיא של מבצע שתוכנן זמן רב, כשהבסיס שלו היה המודיעין המאוד מדויק ואינטימי ששב"כ הצליח להביא.
תחום המודיעין זה לב לבו של מבצע צבאי ובטח של מבצע חילוץ בני ערובה מהסוג שראינו הלילה, קצת לפני השעה שתיים בלילה. השב"כ הביא מודיעין איכותי ומדויק. כדי שלוחמי הימ"מ ומבצעית שב"כ יצליחו, הם צריכים להכיר ברמה אינטימית את דרכי ההגעה החשאית שלהם, מי נמצא שם וכל פרט, מנקודת ההתחלה ועד לדלת אותה הם צריכים לפרוץ.
המודיעין ששב"כ הביא היה מדויק ביותר וירד לרזולוציות הכי קטנות של המבנה בו חולצו. נזכיר שבפעולה לחילוץ לוחם עורב גולני נחשון וקסמן ז"ל, אופן פתיחת הדלת עיכב את לוחמי סיירת מטכ"ל, מה שלבסוף עלה בחייו.
המודיעין של שב"כ הביא את הלוחמים הפורצים לרמת היכרות ברמה של תושב האזור, כדי למנוע כמה שיותר הפתעות וצורך באלתורים. חשוב להגיד שתמיד יש הפתעות ולוחמי הימ"מ מתמחים בפתרון מהיר במצבי לחץ לכל בעיה והפתעה. מדובר באחת מהפעולות הצבאיות המורכבות ביותר לביצוע, מבצע מהסוג הזה צריך להימשך זמן קצר ביותר ולהיות אגרסיבי.
לוחם שפורץ לדירה לא יודע תמיד באיזה פינה המחבל מחכה לו, והאם המידע על כמות המחבלים נכון. זה אומר שמצד אחד הוא צריך לירות במהירות ובאופן מדויק על מי שיורה עליו, להבין מי מולו בתנאי לחץ מטורפים כדי לא להרוג בטעות בני ערובה. את כל זה הם צריכים לעשות אחרי שהגיעו עד לזירת החילוץ מבלי שיבחינו בהם, כדי שהמחבלים לא יהרגו את בני הערובה, דבר שיכול לקרות בשניות בודדות.
בישראל יש מספר מצומצם של יחידות המתמחות בחילוץ בני ערובה, ימ"מ וסיירת מטכ"ל נמצאות בראש. ההחלטה באיזה יחידה לבחור לביצוע כזה, נעשית משיקולים מבצעיים של זמינות צוותים וציוד, זירת הפעולה, אימונים ועוד. אבל שלא יהיה ספק, יש גם שיקולים של אגו ויוקרה ושני מפקדי היחידות נלחמו שהלוחמים שלהם יבצעו את הפעולה הלילה. ימ"מ כבר הוכיחה את עצמה בעבר, ונזכיר שלאחרונה גם הוכרזה כיחידה לאומית ולזה יש משמעות מבחינה תקציבית, סד"כ לוחמים ועוד. ולכן כאמור, ימ"מ נבחרו והשיגו הצלחה אדירה.
למערכת הביטחון היה מידע מודיעין איכותי ורב על החטופים פרננדו ולואיס. אולם לא נמצאה ההזדמנות המבצעית להוציא את המבצע לפועל. במספר מקרים הלוחמים היו מוכנים ולא ביצעו. כאשר ראש הממשלה ושר הביטחון הגיעו לחמ"ל שב"כ כדי לפקח ולצפות במבצע בזמן אמת דרך המסכים שם, לכולם היה ברור שהלילה זה קורה.
ברגע שהפעולה הפכה לגלויה, אחרי הגעה חשאית של הלוחמים, עם פיצוץ המטען שהוצמד לדלת לצורך פריצה, ובוצע ירי של צלפים, בוצעה גם תקיפה של מטוסי קרב וירי של אמצעי נוספים למרחב, כדי למנוע ממחבלים להתקרב לזירת הפעולה. מה שלטענת הפלסטינים הביא להרוגים רבים.
"פרננדו ולואיס - ברוכים השבים הביתה", ברך ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אני מצדיע ללוחמינו האמיצים על הפעולה הנועזת שהביאה לשחרורם. רק המשך הלחץ הצבאי, עד לניצחון המוחלט, יביא לשחרור כל חטופינו. לא נחמיץ אף הזדמנות להשיבם הביתה".
זה המבצע השני שמצליח מאז שחרורה של התצפיתנית אורי מגידיש בלילה הראשון של התמרון הקרקעי. המבצע הזה מוכיח את הנחת העבודה, על כך שחטופים ישראלים הוברחו לרפיח, מהבנה של חמאס שמדובר בעיר מקלט שצה"ל לא פועל בה קרקעית. אולם צריך לזכור, מבצעים מהסוג הזה לא יחזירו 136 חטופים, כשבמקרה הזה פרננדו ולואיס הוחזקו בבניין ולא במנהרות מתחת לאדמה. ונזכיר את מקרה שלושת החטופים שנהרגו מאש צה"ל, ואת הטענות שסהר ברוך ז"ל, נהרג במהלך פעולה דומה. היו גם מקרים רבים של פעולות, שמסיבות שלא ניתן לפרט לא יצאו לפועל.
