כמה שעות לפני שנפלו בקרב עם מחבלים בפיגוע בחדרה, עוד תועדו לוחמי מג"ב, רש"ט שיראל אבוקרט ורש"ט יזן פלאח ז"ל בתמונה משותפת, שהפכה בדיעבד לתמונת הנצחה מצמררת של השניים, בה הם נראים מחויכים בהפוגה בין משימותיהם הרבות.
בשלב זה, הם לא יודעים כמובן שכמה שעות לאחר מכן ינהלו קרב יריות מול מחבלים חמושים בליבה של עיר אליה הגיעו רק לסעוד ארוחת ערב.
שיראל ויזן, שני חברים, לוחם ולוחמת, שירתו יחד באותה פלוגת מ"ג של משמר הגבול באיו"ש. שניים, שסיפורם מספר גם את המרקם הייחודי של משמר הגבול.
שיראל, תושבת נתניה, עלתה מצרפת עם בני משפחתה שסיפרו כי נמלטו לישראל עבור תחושת ביטחון. עוד סיפרו על לוחמת מסורה ומשקיענית שאהבה את התפקיד והקדישה לו שעות ארוכות. היא הספיקה לשרת חצי שנה בלבד במג"ב לפני שנקטפה בפיגוע הרצחני בחדרה.
"ברחנו מצרפת כדי להגיע לישראל ולתת ביטחון לה ולילדים, בסוף היא הלכה כאן", אמרה אמה בכאב. דודה משה מוסיף כי "היא מאוד אהבה את הצבא ואת מג"ב. היא השקיעה מעל ומעבר גם מעבר למשמרת שלה. כשפגשנו אותה לאחרונה ראינו כמה היא שמחה מהמקום שבו היא נמצאת. אתם יכולים לדמיין לעצמכם איך ההורים שלה מרגישים. למזלנו שוטרים נטרלו אותם אחרת זה היה נגמר בטבח. כנראה זה מה שנגזר עלינו, לחיות על החרב. אני רק מקווה שכל הקודקודים למעלה יתחילו לעשות וייקחו החלטות מבצעיות משמעותיות".
יזן, תושב כסרא סמיע שבצפון, בן העדה הדרוזית לה מורשת קרב מפוארת במדי מג"ב, התגייס לחייל לפני כשנה, היה בן 19 בנופלו והותיר אחריו הורים ושתי אחיות. משפחתו סיפרה שכבן יחיד במשפחה הוא לא היה חייב לשרת בקרבי אבל היה נחוש להגיע למשמר הגבול.
"את ההודעה קיבלנו באופן מזעזע, כרעם ביום בהיר" סיפר דודו בראיון ל-N12, "עד לרגע זה אנחנו לא מאמינים שאיבדנו את היקר מכל, שרק אתמול חזר מחויך וזקוף לשירותו המשטרתי במג"ב. אפשר לספר עליו הרבה, הוא היה אדם מיוחד. אחרי סיום הלימודים הוא קיבל צו גיוס, וכבן יחיד במשפחה הוא יכול היה לא לשרת כלוחם. הוא עשה את כל המאמצים לשכנע כדי לשרת כלוחם".