קבוצת לוחמים עוברת תדריך לפני הכניסה לכפר. כולם חמושים מכף רגל ועד ראש: מלבד הרובה האישי, ישנם פק"לים כמו קלע, קשר, מטול – ומצלמה. המפקד, רס"ן מיכה אוחנה, נותן להם דגשים אחרונים: "כשאתם מתעדים יש להקפיד על חיילות במקביל לצילום. כל הזמן לחפש את האור בתמונה".
הלוחמים נכנסים לסדר תנועה ומתקדמים לכפר. על פי המודיעין, מחכה להם בתוכו בית ובו אמל"ח ואולי גם מספר מבוקשים. הצפי מדבר על התפרעויות עם כניסת הלוחמים. אחרי כניסה חלקה הם מתקדמים לבית: ארבעה לוחמים חמושים במצלמות וידיאו וסטילס מתעדים כל רגע מההתקדמות ומפעילות הכוח. מגיעים לבית ומסתערים תוך שניות. בבית מחכים לא מעט מקומיים, שיוצרים פרובוקציות ללוחמים ומאתגרים אותם. כאשר נמצא נשק מוסתר, המצב רק מחמיר, והמתעדים? לא מפספסים אף רגע; כל מילה וכל הרמת יד מתועדים היטב. לא עובר זמן רב עד שהפרות סדר סוערות פורצות בכפר. החיילים נותנים מענה להפגנה, שוב תחת תיעוד קפדני. בסופו של יום הם יוצאים, כשבאמתחתם העצור. "סוף תרגיל!"
האימון המתואר לעיל היה למעשה "השלכה" של הלוחמים לסיטואציות קשות ומסובכות, במסגרת קורס תיעוד מבצעי של צה"ל. ההבנה של מורכבות שדה הקרב בשילוב הזירה התקשורתית גרמו לצה"ל להפיק לקחים מהעבר, והוחלט לצייד את הלוחמים במצלמות ולהכשיר אותם בכדי שיספקו את תשובתה של מדינת ישראל להסברה של הצד השני. הצטרפנו לאימון שכזה בדרום הארץ, ולאחריו ישבנו לשיחה עם רס"ן מיכה אוחנה, ראש מדור (רמ"ד) תיעוד מבצעי, שהסביר לנו את מורכבות התקשורת בשדה הקרב ואת דרכי ההתמודדות של הצבא.
"התקשורת היא חלק בלתי נפרד משדה הקרב"
רס"ן מיכה מגלם את הלוחם-צלם האולטימטיבי. מדובר באדם שיודע על מה הוא מדבר, ומגיע מהמקומות החמים ביותר בשטח. הוא היה לוחם ומפקד ביחידות מובחרות, וכשהוצע לו התפקיד הנוכחי שמשלב גם את אהבתו השנייה, צילום, הוא לא חשב פעמיים לפני שהסכים. "חיפשו קצין שהוא לוחם וגם מישהו שיש לו רקע בצילום, ולי היה את זה מהאזרחות. התפקיד מאוד קסם לי".
רס"ן מיכה מספר כי מערך התיעוד המבצעי קיים כבר עשר שנים בתצורות שונות, ובתצורה הנוכחית משנת 2006. "היום אין מפקד, ובכוונה אני אומר מפקד, שלא מבין שאי אפשר להילחם בלי התקשורת", מסביר רס"ן מיכה. "התקשורת היא חלק בלתי נפרד משדה הקרב, עד כדי כך שהכרעות אפשר להשיג לפעמים רק דרך תקשורת ולאו דווקא בלחימה. זה לא כמו שהיה פעם, בשדה הקרב הקלאסי. אפשר לראות את השינוי שחל מבחינת כל הדרגים בצבא, במיוחד הבכירים, שמבינים את החשיבות של זה, אם בעקבות דו"ח גולדסטון או מבצע עופרת יצוקה".
רס"ן מיכה מציין גם את אירוע המרמרה, אשר משמש כדוגמה להתנהלות פחות טובה בתחום התיעוד המבצעי. "אירוע המרמרה היה אירוע טקטי שהפך לבעיה אסטרטגית בצבא. הפיקו לקחים, ולראיה בכל המשטים הבאים הייתה התייחסות לכל נושא הצילום והוציאו תמונות וסרטים. לא פעם, האנשים שלי היו שם. השאיפה היא תמיד שהחומר יצא בזמן אמת. המהירות היא פקטור קריטי. אבל אנחנו עדיין צבא ולא ערוץ פתוח, יש גם יעדי הסתרה ויש ערפל קרב. לוקח זמן כי זה עובר תהליך עד שזה יוצא החוצה, אבל השאיפה היא שזה ייצא כמה שיותר קרוב לאירוע עצמו".
במקום תת-מקלע, הלוחם סוחב מצלמה ולומד על טוויטר
לצלם ולהילחם נשמע לכם מעניין? קחו בחשבון שההכשרה במסגרת קורס תיעוד מבצעי לוקחת שבועיים, כאשר לקורס מגיעים רק לוחמים מיחידות החי"ר, בסוף האימון המתקדם.
"הלוחמים לומדים טכניקות צילום של יום ולילה, עוברים הרצאות על התקשורת, מבנה התקשורת ואיך התקשורת משתלבת בשדה הקרב המודרני", מבאר רס"ן מיכה. "אנחנו גם עוברים איתם על מה שנקרא ניו-מדיה, טוויטר ופייסבוק ומה שבעצם יצר את האביב הערבי בסביבת המזרח התיכון.
"בסיום ההכשרה הם חוזרים ליחידות שלהם", מסביר רס"ן מיכה. "הם משמשים כלוחמים לכל דבר, רק שהפק"ל שלהם הוא המצלמה. בדיוק כמו שיש חובש, קשר ונגביסט, יש פק"ל צלם, שהתפקיד שלו זה לתעד כל הזמן את הפעילות של הלוחמים, גם בשגרה וגם בחירום".
לוחם-צלם בכל פלוגה
"השאיפה שלנו היא מתעד בכל פלוגה", מצהיר רס"ן מיכה. "כרגע אנחנו מתרכזים ברמת הגדוד, ואת המטרה הזו השלמנו. השאיפה הבאה היא להגיע לשליטה על כל מקורות הצילום – בים, באוויר וביבשה. הכול יתנקז למקום אחד שישלוט על מה שיוצא בצורה מיטבית ויספק תמונה טובה יותר – גם למפקדים בשטח וגם למקבלי ההחלטות, וכמובן לצרכני תקשורת".
תפקיד נוסף שממלאים המתעדים הוא הגברת המודעות התקשורתית בקרב חבריהם ליחידות. "יש חיילים שחוזרים למחלקות והם סוג של שגרירים", קובע רס"ן מיכה. "הם עורכים הרצאות לחברים שלהם ביחידות ומטמיעים בהם את המודעות".
רס"ן מיכה מספר לנו שאחרי שיסיימו עם הסדיר, השאיפה היא גם להכניס את הנושא לצבא המילואים. "זה שלב ב' שלנו, אחרי שנייצב את מערך הסדיר, שכרגע הוא הראשון בחזית. חוץ מזה, יש בתוך דובר צה"ל פלגה המוקמת בימים אלה ממש, פלגת צלמים הפועלת תחת המטכ"ל לאירועים ספציפיים. הנושא תופס תאוצה, ובכל הרמות מבינים את החשיבות שלו. אומרים שצלף יכול לחסל תקרית; צלם יכול להזיז אג'נדה – וזו האמונה שלנו".
