מאות קצינים וחיילים של צה"ל נמצאים ברגעים אלה בטורקיה, מסייעים במאמצי חילוץ הלכודים מרעידות האדמה הקשות שפקדו את המדינה ובטיפול הרפואי בפצועים.
לצידם של אלו ישנם עוד מעגלים רבים, בהם שותפים עוד אלפים: טייסי חיל האוויר ואנשי הצוותים הטכניים והעמסה, אנשי לוגיסטיקה של פיקוד העורף וזרוע היבשה, אנשי מטה ועוד. מבחינת צה"ל מבצע "ענפי זית" דורש תשומת לב אדירה ומשאבים רבים.
האם ישראל ערוכה לרעידת אדמה קטלנית? הסיכויים, התרחישים – ומה עושים
תחילה, כדי להבין את מורכבות האירוע, צריך להיכנס אל מאחורי הקלעים ולראות איך אירוע כזה מתגלגל, מרגע הדיווח הראשוני על האסון ועד להגעת הכוחות המחלצים והרפואיים של צה"ל לשטח.
השלב הראשון
מתחיל בקבלת הידיעות על האסון ואז הבנת תמונת המצב, בכדי לקבל את ההחלטה האם יש צורך במשלחת ישראלית. המידע מגיע ממספר מקורות בהם כלי התקשורת באותה מדינה וגם מישראלים שנמצאים שם.
בשלב השני
מגבשים את תמונת המצב המועברת למשרד החוץ ולדרג המדיני, שיהיו אלה שיקבלו ההחלטה על הצורך, סוג וגודל המשלחת. בין השאר יקבעו האם נדרשת משלחת חילוץ או משלחת רפואית או שילוב של שניהם.
בשלב השלישי
צה"ל מקבל פקודה מהדרג המדיני למממש את ההחלטה. זה נעשה בהובלה של פיקוד העורף ובשיתוף חיל האוויר, חיל הרפואה, אגף הלוגיסטיקה ועוד.
השלב הרביעי
כולל מינוי מפקדי המשלחת בהתאם לסוג ולהיקף ובניית המשלחת עצמה. יצא כוח חלוץ ראשון שיקלוט את המחלצים וצוותי הרפואה ולאחר מכן יצאו המשלחות.
בפיקוד העורף יש שני גופים עיקריים שלוקחים חלק במשלחות החילוץ כמו זו שיצאה לטורקיה: יחידת חילוץ והצלה ארצית והחטיבה הסדירה. במשלחת שפועלת ברגעים אלה יש גוף נוסף, מחוז דן של פיקוד העורף. מכל אלה בוחרים את כוח החלוץ שתוך שעתיים מוכן לעלות על מטוס ולצאת לחו"ל.
יחידת חילוץ והצלה ארצית, יחצ"א, מורכבת ברובה מאנשי מילואים, כ-400 קצינים וחיילים בעלי הסמכת "מחלץ 09", מהנדסים, מומחי טיפוס וגלישה, מומחים לברזל, בטון ועוד. היחידה הוקמה אחרי האסונות בצור ומאז הקמתה השתתפה בלמעלה מ-40 משלחות חילוץ בין השאר במקסיקו, האיטי, הודו, טורקיה ועוד.
חטיבת החילוץ וההדרכה מונה גדודי לוחמים מחלצים. הכשרתם כוללת חילוץ לכודים מבניינים שקרסו, הגשת עזרה רפואית ראשונה ונהיגה מבצעית. האתגר העיקרי שלהם הוא "ערפל הקרב" (גם באירוע לא מלחמתי כמו זה) כשלא תמיד הם יודעים מה יפגשו בארץ היעד. למשל האם יהיו חשמל ומים זורמים או האם יש כבישים ודרכים ליעד שלהם.
תיעוד פעילות משלחת החילוץ "ענפי זית" בטורקיה, במהלכה חילצו צעירה מבין ההריסות >> pic.twitter.com/ocI98N2ADT
לצד אנשי פיקוד העורף פועלים אנשי חיל הרפואה. גם כאשר לא מוקם בית חולים, אנשי חיל הרפואה שולחים למוקד האסון רופאים, פראמדיקים וחובשים, שתחום ההתמחות שלהם נוגע לרפואה דחופה והצלת חיים במוקדי משבר. במקרה שמחליטים להקים בית חולים, הם מתמחים בניתוחי חרום ורפואה דחופה, לצד טיפול במניעת התפשטות מחלות וגם רפואת שגרה. לאורך השנים אנשי חיל הרפואה יילדו למשל תינוקות שנולדו בזמן המשבר.
מאמץ אווירי שמתחיל בקרקע
כל הכוחות שהוזכרו מגיעים למוקדי האסון על גבי מטוסי חיל האוויר. עיקר העבודה בימים אלה מבוצעת בבסיס חיל האוויר נבטים. במבצע "ענפי זית" משתתפות טייסות התובלה 120, טייסת 131 וטייסת 103 המפעילות מטוסי תובלה כבדים מסוג בואינג 707 "ראם" ומטוסי תובלה מסוג C-130 "הרקולס". לאלו יכולת הטסה של עשרות טונות של ציוד ואת מאות חברי המשלחת. עוד משתתפת במבצע בטורקיה טייסת 100.
משלחות הסיוע שונות אחת מהשנייה וישנם משתנים רבים המשפיעים על אופי הפעולה של חיל האוויר. יש משלחות בהן הטיסו או התמקדו בציוד שהיה קריטי ויש משלחות כמו זו בטורקיה, שם הדגש הוא הטסה של מחלצים, אנשי רפואה ומהנדסים.
לכל זה יש להוסיף משתנים נוספים בהם נתיבי הטיסה, נהלי התעבורה, תוואי השטח, אופי שדה התעופה בו ינחתו וכמובן מזג האוויר במדינת היעד. בטייסות ובמטה חיל האוויר יש מאות חיילים וקצינים, שפועלים כדי לבצע את התאום הנדרש עבור כל המשתנים האלה.
מטה חיל האוויר אחראי לספק את המעטפת הלוגיסטית למשלחת ולרכז את משימות והשליטה באירוע האווירי. הם מחליטים אילו טייסת ומטוסים יצאו כדי לתת את המענה הטוב ביותר. לאחר שהמטה בוחר את סוג המטוס, באחריות הטייסת לתכנן את פרטי הגיחה והוצאתה לפועל.
יחידת העמסה 757 שגם משתתפת במבצע בטורקיה, היא האוטוריטה המקצועית לכל נושא התובלה האווירית. מסוף מטענים ופקחי העמסה אחראים על העמסת הציוד על המטוסים באופן המהיר והבטוח ביותר.
