ישראל נמצאת כבר כחצי שנה במלחמת התשה בצפון, כאשר בכירים בצה"ל אומרים שפגעו בשורת מטרות בקו המגע בגבול, ושחיל האוויר ימשיך להעמיק את התקיפות, ולפגוע במערכים של ארגוני הטרור, גם בעומק לבנון.
עוד אמרו בכירי פיקוד הצפון וצה"ל, כי ריחוק חיזבאללה מקו המגע נמצא ברשימת המטרות של הצבא. לטענת הצבא, חיזבאללה כבר הרחיק מערכים רבים מקו הגבול עם ישראל, בהם חוליות של טילי נ"ט. אבל באותה נשימה אומרים, שמרבית הפעילים גרים בכפרים הלבנונים שסמוכים לגבול.
בכל פעם שהם רוצים לשגר טילי נ"ט, כפי שהסביר בכיר בפיקוד הצפון, למשל כפי שראינו לאחרונה לעבר בסיס הבקרה במירון, "הם נעים במסווה של אזרחים, חוברים לאמל"ח ומשגרים". נקודה מעניינת שהוא עצמו מעלה, זו ירידה משמעותית במספר חוליות הנ"ט שחוסלו בתקופה האחרונה.
במקביל, צה"ל ממשיך להזהיר את לבנון וחיזבאללה מפני מלחמה, כשהם מפרסמים תיעוד מאימוני הכוחות ואת דבריו של אלוף פיקוד הצפון, אורי גורדין, שאמר: "אנחנו תוקפים באופן עוצמתי וחזק מאוד את חיזבאללה, את הארגון של חיזבאללה ועושים גם הרבה מאוד פגיעה במרחב שבו הוא פועל".
מומחים וקצינים אומרים שהסבירות למלחמה בצפון עלתה באופן משמעותי לאחרונה, וזאת למרות שנטען כי שני הצדדים לא רוצים מלחמה בהיקף מלא. מהצד הישראלי, צריך לומר שהערכות הצבא הן שסיום המלחמה בעזה, יביא לסיום המלחמה בצפון. רק שגם בתרחיש האופטימי, הלחימה בעזה, בעוצמה משתנה, עשויה להימשך עוד חודשים רבים.
כשזה המצב, ספק שישראל יכולה להרשות לעצמה מלחמת התשה ארוכה כל כך, עם כמאה אלף מפונים מהצפון, שהטיפול בהם לקוי, ובשל כך מגביר את הלחץ הציבורי לפתרון עוצמתי ומהיר. בכיר בפיקוד הצפון אמר בשיחה עם mako כי "מתקרב הרגע שנאלץ להכריע ולצאת למהלך התקפי נרחב נגד חיזבאללה".
במערכת הביטחון אומרים שהמלחמה היא "כלי בידי המדינאים ולא המטרה", אך ישנה בעיה גדולה והיא שצה"ל מתכונן למלחמה, שהוא לא יודע מה המטרות שלה על פי הדרג המדיני. וכלל לא בטוח שהוא מתכונן ומתאמן למטרות ולמשימות שיתנו לו בסופו של דבר.
לא מדובר כאן בסיסמאות. הצבא צריך יעדים ברורים, כמו למשל עד לאן להגיע, תוך כמה זמן ואילו הישגים נדרש ממנו להביא. כשזה לא קורה אז רואים מצב דומה לזה שקורא עכשיו במלחמה בעזה עם סוגיית רפיח, שהצבא הכין תוכניות, אך אין לו עדיין אור ירוק מהדרג המדיני, ובינתיים המצב בשטח כבר משתנה, כוחות שוחררו, מחבלים חזרו וכדומה.
מדובר בכשל ביטחוני אסטרטגי, שנמשך שנים רבות והתעצם עוד יותר מאז 7 באוקטובר. מבירור שביצענו, על תכנון נקודת הסיום של המלחמה, בכלל אין מה לדבר.
