מאז פלשה רוסיה לאוקראינה, הפך תותח ההוביצר M-777 155 מ"מ האמריקאי לאחד מ"כוכבי" המלחמה שם. קרנו של התותח המתקדם עלתה כאשר ארה"ב דיווחה על שורה של תקיפות בסוריה, כתגובה לירי רקטות לעבר הבסיסים שלה שם, כשגם חלק מהתקיפות האמריקאיות הללו בוצעו על ידי התותח הזה.
לרוב תותחים לא זוכים לכותרות, אולם נראה ש-M-777 מוביל לשינוי בתודעה וכבר היום יש לא מעט צבאות בעולם המתעניינים ברכישתו, למרות שהוא קיים בשירות כמעט שני עשורים.
עוד בימים הראשונים של המלחמה באוקראינה, משרד ההגנה של קייב ביקש מהאמריקאים את ה-M-777 כשהבינו את הפוטנציאל שיש לכלי הזה אל מול הארטילריה הרוסית, הנחשבת לעדיפה בהרבה. האוקראינים, שבמשך שנים התאמנו עם צבא ארה"ב וצבאות נוספים, ראו את הנתונים ואת ההצלחה באפגניסטן, עיראק ומדינות נוספות, והתעקשו על התותח, שארה"ב סירבה לשלוח להם בהתחלה.
אחרי כמה ימים של לחץ כבד, האמריקאים הסכימו לשלוח כמה עשרות יחידות ובהמשך, כמויות נוספות לצד עשרות אלפי פגזים. חודשים אחר כך, אפשר לומר שה-M-777 הינו אחד מאמצעי הלחימה שעשו את ההבדל, והובילו להצלחות של צבא אוקראינה מול הרוסים.
חשוב לציין בנוסף כי תורת הלחימה הרוסית דוגלת בעוצמת אש אדירה, המבוססת על אש ארטילרית, רקטית וטילים, אשר משמידה תאי שטח אליהם נכנס הכוח המתמרן. כך הם פועלים מאז כישלון החלק הראשון של המלחמה, התקדמות סבלנית תחת אש.
התשובה של אוקראינה, היא אש ארטילרית נגדית וההוביצר M-777 הוא אחד מהיתרונות שלהם מול הכמויות שהרוסים העמידו מולם, בזכות קצב אש וטווח גדול יותר מזה של הרוסים.
The powerful voice of M777 in Ukraine is now joined by a new partner - 155-mm howitzers FH70. This duo is annihilating the russian occupiers. To reach a crescendo in this "musical repertoire" we need the famous soloist of our time - MLRS. pic.twitter.com/niCfFdnOmH
אש כבדה במשקל קל
האמריקאים הכניסו את ה-M-777 לשירות באמצע שנות ה-2000, כמחליף להוביצר M-198 ודי להסתכל על ההבדלים בנתונים, כדי להבין את השדרוג שהביא איתו התותח החדש.
בזכות השימוש בחלקים מטיטניום התותח החדש קל משמעותית מזה שהחליף. משקלו 4.2 טון בלבד אל מול 7.15 טון במקרה של התותח הישן. למעשה, בעולם התותחים הנגררים, הוא קל יותר מכלל התותחים בקטגוריה הזו. מה שמאפשר ניידות בעזרת מגוון כלי רכב בינוניים והטסה ממקום למקום עם מסוקים ומטוסי תובלה.
ניידות זו מאפשרת פריסה במקומות קשים, שמוגבלים לתותחים מתנייעים או נגררים אחרים. זה גם מאפשר סיוע באש לכוחות שפועלים בשטחים קשים, ומיקום באזורים בהם לא יחפשו תותחים.
הטווח שלו גדול משמעותית, ועולה על מה שיש לרוסים. הוא עומד על כ-25 ק"מ ובעזרת פגזי XM982 "אקסקליבר" מגיע גם ל-40 ק"מ עם דיוק גבוה. קצב האש שלו גבוה, מקסימום של שבעה פגזים לדקה במקרה של צוות מיומן. כזה צוות יכול גם לפרוס אותו ולשגר פגזים תוך כחמש דקות, ולדלג עם התותח תוך שלוש-ארבע דקות, מה שהופך אותו קשה לגילוי של אש נגד סוללות, ופחות פגיע ביחס לתותחים אחרים מהסוג הזה.
ל-M-777 מערכת בקרת ירי דיגיטלית יעילה ומהירה אשר זכתה לשבחים רבים בהפעלה של התותח נגד דאעש. בשנת 2017 צבא ארה"ב סייע לכוחות הסוריים הדמוקרטיים (SDF) כשיצאו לכבוש את בירת המדינה האסלאמית, א-רקה.
בקרב זה, הם שיגרו אלפי פגזים עד כדי כך "שהיחידה שרפה שני קנים של תותחי הוביצר M-777 155 מ"מ", כפי שציין אז סמל ראשי (Sergeant Major) ג'ון וואיין, יועץ בכיר למפקד המארינס, שהגיע לבחון את תוצאות הקרב.
באפגניסטן הוקמו כמה בסיסי אש של תותחי M-777 שחלק מהם עברו ממקום למקום בהתאם למשימות. מעברים שנעשו לא פעם בעזרת מסוקים, שהנחיתו את התותחים בפסגות הרים ומקומות קשים להגעה. מהלך שנעשה בזכות היתרון של התותח.
בשנת 2012 הם שברו שיא לירי מבצעי הארוך ביותר של המארינס, כאשר סוללת תותחים מהגדוד ה-2 ביצעה ירי ארטילרי במחוז הלמנד לטווח של 36 ק"מ עם פגזי "אקסקליבר". צבא ארה"ב דיווח על ירי פגזים דומים באפגניסטן, לעבר מטרות בטווח של 30 ק"מ.
לאחר שהסוללות האלו נהיו משמעותיות בעיראק ואפגניסטן, הן הפכו שם למטרה. לוחם מארינס נהרג וכמה נפצעו בעיראק, זמן קצר אחרי שהגיעו לשם להילחם נגד דאעש, ששיגרו רקטות לעבר בסיס האש שהקימו. למרות הפגיעה, הבסיס לא הפסיק לייצר אש שסייעה לכוחות הלוחמים.
קנדה, שגם רכשה את התותח הזה, שלחה ב-2006 סוללת תותחים שהשתתפה בין השאר בקרב "פאנג'אווי". באופן יחסי הם ירו מספר פגזים נמוך משני תותחים בלבד, אולם אחוז גבוה מ-72 ההרוגים של הטאליבן היו מאש זו, מה ששבר את ההתקפות שלהם.
מערכת בקרת אש דיגיטלית שהותקנה בתותחים האמריקאים והקנדים, אפשרה להם לבצע ירי מדויק גם בטווחים מאוד קרובים. בין השאר כשסייעו למשימות של הכוחות המיוחדים שם. התותח זכה לשבחים כל כך רבים, עד שכחלק מהלקחים, קנדה יותר מהכפילה את מספר התותחים שהיו לה.
אספקה בין יבשתית ואימון חשאי
ההוביצר M-777 155 מ"מ נרכש גם על ידי הודו, שאף הציבה אותו בקווי העימות שלה מול סין. עוד הוא נרכש גם על ידי הסעודים, אוסטרליה, ברזיל ומדינות נוספות. אוקראינה קיבלה מארה"ב 108 תותחים מהסוג הזה כאשר 6 נוספים נשלחו לשם מקנדה ועוד 4 מאוסטרליה. תותחים נוספים נשלחו ככל הנראה גם על ידי הבריטים.
הצוותים האוקראינים אומנו, אז בחשאי, על ידי האמריקאים והבריטים. בשבועות הראשונים נראה היה שהם נשלחו במהירות אחרי אימון קצר. הם היו איטיים יחסית ולא תמיד הציבו את התותחים בצורה מקצועית. הרוסים אף דיווחו על השמדה של כמה תותחים. אולם הניסיון המבצעי עשה את שלו, והתותחים האלה הפכו קטלניים מאוד עבור הרוסים.
באוקראינה טוענים שהם הצליחו להגיע עם פגזי ה"אקסקליבר" לטווח המקסימלי של 40 ק"מ. ושסוללה אחת עם פגזים כאלה מכסה ושולטת בשטח של 1,250 קילומטר רבוע.
האוקראינים למדו להפעיל אותם בצורה נכונה ומהירה. צוותים של תותחים מגיעים לנקודה מסוימת בין שזה שדה חקלאי, שטח מיוער או כל מקום. פורסים את התותח ומבצעים ירי בפחות מחמש דקות, ואחרי שיגור של כמה עשרות בודדות של פגזים, מתקפלים תוך פחות מחמש דקות לנקודת האש הבאה. עד שהרוסים מאתרים את התותח ומגיעים לתקוף אותו, הם כבר לא נמצאים שם.