בכירים באוצר אישרו את הכוונה לקצר את שירות החובה לגברים בצה"ל מ-3 שנים ל-28 חודשים. נוסף על קיצור זה, ועל מנת להתמודד עם האבטלה הסמויה בקרב חיילים עורפיים, ייצא לפועל קיצור של 4 חודשים נוספים, שיהיה דיפרנציאלי. במקצועות המבוקשים פחות מבחינת הצבא, השירות יקוצר ב-8 חודשים בסך הכול. לפיכך, משך השירות של החיילים הללו יעמוד על 24 חודשים. שינוי משמעותי זה נובע מכוונת האוצר לכלול את רפורמת ועדת בן-בסט לקיצור השירות החובה בחוק ההסדרים ל-2013, כפי שנודע ל"גלובס".
"האוצר יבצע את הרפורמה כי הוא רוצה אותה. הם מבינים עד כמה זה חשוב. להערכתי, הוא יבצע אותה כלשונה וככתבה. זו התרשמותי מהשיחות העדכניות ביותר איתם", סיפר פרופ' אבי בן-בסט בשיחה עם "גלובס". ראש הממשלה, בנימין נתניהו, קבע ליום רביעי בשבוע הבא, 15 באוגוסט, דיון מיוחד סביב תקציב הביטחון. נזכיר כי ההמלצות נהפכו ב-2006 להחלטת ממשלה, ולכן מה שנותר לעשות הוא לחייב את יישומן המיידי בחוק ההסדרים.
החיילים המשרתים בתפקידים מבוקשים מבחינת צה"ל (מקצועות קרביים וטכנולוגיים), שישרתו 28 חודשים, יקבלו ב-4 החודשים האחרונים לשירותם תשלום המכונה "גמול התמדה", הדומה בהיקפו לשכר עובד בן 21 בשוק העבודה (כ-5,000 שקל בחודש). בתמורה לקיצור הזה, הצבא אמור לקבל תוספת תקציבית שסוכמה בזמנו בין האוצר לביטחון. סכום זה יהיה קופה סגורה, בנפרד מתקציב הביטחון.
"קופה מיוחדת"
"הצבא יחליט מי ישרת וכמה. כל חייל שישרת בשירות המרבי יקבל שכר ב-4 חודשים האחרונים מהקופה. זו קופה מיוחדת, שהצבא ינהל אותה. לראשונה, הצבא יראה את העלות השולית האמיתית של כל חייל וחייל.
"כך הוא יחליט מה עדיף: יותר חיילים או יותר ציוד. תהיה הקצאה יעילה יותר בין חיילים לציוד לחימה", הסביר בן-בסט, פרופ' באוניברסיטה העברית, במכון ללימודים אקדמיים ובמכון הישראלי לדמוקרטיה.
לדברי בן-בסט, האוצר הקציב בזמנו כספים מיוחדים. "קיים סיכום תקציבי חתום בין האוצר לבין הביטחון. זה מסמך נלווה לדוח. הייתי שותף מלא למשא-ומתן ביניהם. אני בטוח שהאוצר יממש את הסיכום. יש כאן קופסה סגורה".
לפי התחשיבים, עלות קיצור של 4 חודשים נאמדת ב-550 מיליון שקל מדי שנה. עלות הקיצור הדיפרנציאלי נאמדת ב-150 מיליון שקל. בהבשלה מלאה, התוכנית תעלה כ-1.25 מיליארד שקל, אך בשלב הראשון, שבו השירות צפוי לרדת ל-32 חודשים בלבד, העלות נאמדת ב-700 מיליון שקל. נזכיר כי סיכומים אלו היו לפני יישום מסקנות ועדת ברודט, שלפיהן יקבל הצבא תוספת של 100 מיליארד שקל בעשור.
"ההמלצות הללו הוגשו בתחילת פברואר 2006, נידונו בממשלה, אושרו ואפילו התחלנו לכתוב הצעת החוק. בקיץ אותה שנה פרצה מלחמת לבנון השנייה, והצבא קיבל רגליים קרות.
"מי שקורא את דוח ועדת וינוגרד לא רואה שהכשלים שהתגלו נבעו ממחסור בחיילים, אלא להיפך. המיקוד של הדוח הוא בניהול. גם ועדת מרידור, גם ועדת ברודט וגם ועדת פלסנר, כולן, אימצו את הרפרומה ואת כל ההמלצות. יתרה מזו, כל ההמלצות אושרו בוועדה פה אחד על ידי 11 חברים", מציין בן-בסט.
על השאלה מדוע החלטת הממשלה לא יוצאת לפועל, משיב בן-בסט כי "זה נובע מעלותו האפסית של חייל בשירות חובה בצבא. אנו יודעים שבכל משאב שמסופק חינם, קיימת הנטייה לבזבוז. הצבא עצמו, בדיוני הוועדה, טען שיש אבטלה סמויה בקרב חיילים עורפיים, ושראוי היה לקצר את שירותם. גיוס החרדים לצבא מהווה הזדמנות פז גם ליישום ההמלצות, וגם לצמצם את אי-השוויון החמור בין צעירים. אפשר לקצר גם בלי גיוס חרדים, אבל אז צריכים לבצע את ההמלצות על פני יותר שנים".
קיצור מתבקש
בן-בסט מסביר כי קיצור השירות מתבקש זה זמן רב, משום שבין 1990 ל-2011 גדל מספר החיילים ב-16 אחוז, הרבה מעבר לגידול הטבעי, בעיקר בגלל העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, וזאת למרות שהאיומים שמצריכים צבא סדיר לא התרחבו. "סגן הרמטכ''ל, נציגי משרד הביטחון וגם קצינים בכירים היו חברים והשתתפו באופן פעיל ביותר בדיוני הוועדה.
"לקיצור השירות יתרונות גדולים: לדור הצעיר, שיגיע מהר יותר ללימודים, למימוש עצמי ולשוק עבודה; וזו גם תרומה אדירה למשק, והתוצר יגדל. זו הסיבה שחברי הוועדה, לרבות האוצר, ראו את היתרונות. עד שנות ה-80, חיילי המילואים קיבלו את המשכורות ישירות מהביטוח הלאומי. בשנות ה-80 הביטוח הלאומי העביר את הכסף לצבא - והוא שילם. התוצאה הייתה מדהימה: ירידה דרמטית בגיוס מילואים בעשרות אחוזים", מסכם בן-בסט.
בלשכת שר הביטחון, אהוד ברק, בחרו שלא להגיב לדברים.
ההמלצות העיקריות:
■ קיצור הדרגתי של שירות החובה - מ-3 שנים ל-28 חודשים לכל החיילים
■ קיצור נוסף של 4 חודשים במקצועות מבוקשים פחות
■ החיילים שישרתו 28 חודשים, יקבלו ב-4 חודשים האחרונים "גמול התמדה" בסך 5,000 שקל בחודש
■ לצורך הקיצור הדיפרנציאלי, הצבא יקבל תקציב מיוחד ויחליט מי ישרת וכמה
■ כל הכספים ב"קופה הסגורה" יישארו בצבא, כך שהצבא יחליט אם לגייס או לרכוש אמצעי לחימה
