סיפרנו כאן בעבר על בני שבט המנשה, שיהדותם הוכרה רק בשנים האחרונות. מדובר בתושבי הודו שהחלו לעלות ארצה בכמויות גדולות רק בשנים האחרונות, ורבים מהם משרתים בתפקידי מפתח בצה"ל. אחד מהם הוא רס"ל ראובן טאונאוג, נגד ביחידת קומץ, שאמונה על תחזוק גדר המערכת. כבר עשר שנים שראובן משרת בצה"ל, ואפילו פציעה קשה שנגרמה לו מירי צלף לא פגעה במסירותו.
ראובן, מראשוני העולים משבט המנשה, הגיע לישראל בשנת 1998. כיום הוא מתגורר בקרית ארבע. אחרי לימודי י"ג-י"ד כהנדסאי מכונות, הוא התגייס לצה"ל לתפקיד מכונאי רכב ולאחר מכן עשה הסבה לקורס מערכות התרעה.
בשנת 2008, מספר חודשים לאחר שהצטרף ליחידת קומץ, ראובן נפצע בעת מילוי תפקידו. הוא לקח חלק בפעילות של גדס"ר גבעתי ונפגע מירי של צלף עזתי כשניסה לסגור את גדר המערכת. בתום שיקום ארוך של שמונה חודשים שבמהלכם ידו הייתה משותקת, הוא החליט לחזור לאותה יחידה ולהמשיך בדיוק באותה עבודה. "אנשים אמרו לי שזה משוגע. הציעו לי לעבור יחידה, אבל סירבתי. אמרתי שאני אסיים את השירות שלי כמו שצריך, ובסוף עוד החלטתי להישאר בקבע", הוא מספר.
מאז שחזר ליחידה לקח ראובן חלק בכל המבצעים בעזה – כולל "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ומבצע "צוק איתן". בשנת 2009 הוא אף זכה לקבל את אות מצטיין הנשיא ביום העצמאות. מדי פעם, כשהוא חוזר לאותה נקודה בגדר, הוא נזכר ברגעים הדרמטיים – אבל ממשיך לעבוד. "תמיד כשיורדים לגדר מפחדים", הוא מסביר. "כשמגיעים אתה דרוך אבל כשאתה מתחיל לעבוד אתה נרגע. תוך עשר דקות, רבע שעה של עבודה – אתה כבר שאנן. מתרגלים לזה. גם אם שומעים ירי מתאפסים ומנסים להבין מה קורה. הצד השני תמיד מחכה לנו, הוא יודע שאנחנו נגיע".