צה"ל פתח השבוע בתרגיל "קרן שמש" שנועד להכין את הכוחות למה שהוגדר בצבא כ"ימי קרב" בצפון. זה קורה אחרי תקופה ארוכה שבה "מהגרי עבודה" מנסים לחצות את הגבול לישראל שוב ושוב, כשההנחה היא שפעילי חיזבאללה עוקבים אחרי האירועים ובודקים את יכולות ההגנה של צה"ל.
מעבר לגבול עם לבנון נורו השבוע רקטות על ידי ארגונים פלסטינים, ככל הנראה באישור חיזבאללה ויש כמובן את ההברחות הפליליות שגם הן, כמו כל האירועים שם, מובילות בסופו של דבר אל ארגון הטרור של נסראללה.
145 ק"מ אורכו של גבול ישראל לבנון, כשמצפון לו ארגון טרור עוצמתי שבארסנל שלו כ-150,000 רקטות, אלפי טילי נ"ט ואלפי לוחמים, מהם לא מעט שהתאמנו באיראן עצמה ומקבלים סיוע צמוד ממשמרות המהפכה. 14 שנים של שקט הסתיימו בשנת 2020, אז חיזבאללה שינה, כפי שניתן להרגיש בשטח, את המשוואה והחל להגיב מלבנון על פעולות המיוחסות לישראל בסוריה.
בערב ה-17 באפריל 2020, בזמן שהקשב הישראלי היה מופנה בעיקר לגל הקורונה הראשון, הגיעה בחשאי חוליית חיזבאללה לגדר לא רחוק מקיבוץ מלכיה. בחסות החשיכה הם פרצו פתח ברוחב כמה מטרים ובסמוך אליו עוד כמה קטנים יותר.
המשמעות הייתה ברורה. מי שהגיע לגדר בלי שהבחינו בו, היה יכול גם לחדור לשטח ישראל. מאז היו עוד כמה אירועים שברובם צה"ל הבחין במחבלים וסיכל את הכוונות שלהם. אבל אם יש משהו שאפשר לומר בביטחון, הוא כי ישנה הבנה בצבא, לפיה ימי קרב ואף מלחמה הם רק עניין של זמן.
העובדה שלבנון נמצאת באחד מהמשברים החמורים ביותר בתולדותיה, שפעילי חיזבאללה סופגים ביקורת קשה ולאחרונה כמה מהם אף נרצחו, רק מגבירה את הסיכוי שכדי לפרוק את הלחץ, הם יפנו את הזרקורים כלפי ישראל.
חיזבאללה מתכוננים לזה כבר שנים רבות, יעידו המנהרות שנחשפו בצפון, כמו גם התוכניות שלהם "לכבוש ישובים ישראלים לפרקי זמן קצרים", כפי שהוגדר בתקשורת הישראלית, על בסיס תדרוכים של דובר צה"ל. יש להדגיש כי הסיכוי שכוח חיזבאללה יצליח לכבוש יישוב ישראלי, גם לשעות ספורות, קלוש מאוד. מה שבטוח, זה שאחרי שנים ארוכות של שקט, חיזבאללה הפך את גבול לבנון לפעיל מאוד. הספירה לאחור החלה.
לתוך כל הקלחת המבעבעת הזו, נכנסו לאחרונה לוחמי גדוד 603 של הנדסה קרבית בחטיבה 7. לקו הם עולים עם קבלה משמעותית, אחרי שהשיגו את הציון הגבוה ביותר בבוחן רף פצ"ן. בוחן של פיקוד הצפון שנועד לבדוק את מוכנות הכוחות של הפיקוד מול חיזבאללה.
"מודדים פה מערכת שלמה ובודקים שלא רק הלוחם מוכן ללחימה אלא הגדוד ככוח לוחם", אומר רס"ן יוסי רפאל, סמג"ד 603. "לוחם בהנדסה מוכשר כרובאי חי"ר כשבנוסף יש לו יכולת בעולם התוכן ההנדסי, שבתוכם הכלים שלנו כמו הנמרו"ת, חקר תת קרקע, חבלה במשגרי רקטות וכל סוגיות החבלה".
בבוחן רף פצ"ן, הם ביצעו באופן מעשי אימון לוחמה חי של כלל המערכות שלהם, כחלק מההכנה לפעילות בגזרה. כשגדוד הנדסה עולה לקו לבנון, הוא מביא ערך מוסף לפיקוד. עד לאחרונה את הקו תפסו רק לוחמי חטיבות החי"ר. זה השתנה מתוך דרישה של מפקדי האוגדה, שרצו את התוספת של ההנדסה.
"יש לנו לא מעט יכולות חבלה שאנחנו מביאים איתנו לגזרה", אמר רס"ן רפאל, "כשבנוסף אנחנו מביאים את כל העולם המכני הנדסי כבד כמו דחפורים, שופלים ועוד".
גדוד הנדסה מביא איתו גם לא מעט אמל"ח וטכנולוגיות חדשות, שעל רובן לא ניתן לפרט. "אני יכול לומר שהתעצמנו לאחרונה בתחום הרחפנים. מדובר במודיעין טקטי, שכל מ"פ מקבל ישירות למסך בכף היד שלו. הרחפן מאפשר לכוח ביצוע סריקה וגילוי של שלל אמצעים עם אותם רחפנים, כשאנחנו לא תלויים במל"ט של החטיבה".
כאמור, בתקופה האחרונה גבול לבנון עלה לכותרות בגלל הסתננות מהגרי עבודה, הברחות פליליות וגם פעילות של חיזבאללה. רס"ן רפאל אמר על כך כי: "זה לא סוד שהמצב הכלכלי בלבנון משפיע על הגבול ואנחנו רואים את האנשים שרוצים לברוח. זה משפיע ומביא להתגברות של ההסתננויות האלה".
החטיבה המרחבית הצליחה לעצור את כולם ככל הידוע. אבל גם הם מבינים שיש בצד השני מי שצופה ומתחקר כל חדירה כזאת. גם בגדוד ההנדסה לומדים את הנושא. "יש גבולות שיש בהם חדירה על בסיס יומי וזה לא מתוחקר. אצלנו כל אירוע חדירה מתוחקר לעומק ואנחנו לומדים איך להתמודד עם זה. הפקת לקחים זה הבסיס בעבודה שלנו", הסביר רס"ן רפאל.
"אנחנו לומדים, אבל גם צריך לומר שלפני הכל אנחנו פה כדי להגן על הגזרה. ההסתננויות האלה זה דבר מטריד אומנם שמעסיק אותנו, אבל בסוף יש פה אויב ואנחנו כגדוד לוחם נמצאים פה כדי להגן על נכסים חיוניים מפניו", הוסיף.
הם מבצעים פעילות די דומה לזו של גדודי החי"ר שתופסים קו בלבנון. אבל בנוסף מתווספות עוד משימות על בסיס הכשירות שלהם. "מדובר ביכולת להשתמש בכלי צמ"ה והרק"ם הייחודי שלנו. יש גם את תחום החבלה, אבל זה פחות מורגש בגזרה, יותר באירועים ומבצעים. הלוחמים עובדים פה 24/7. כל היום נמצאים עם ציוד עליהם, מפטרלים בגזרה, מבלי לפרט את האופן והזמנים".
לוחמי ההנדסה נמצאים ב"מלחמת מוחות" מול הצד השני, "יש פעולות שהם מנסים לעשות ויש פעולות שאנחנו עושים", אמר סמג"ד 603. זה המקום לציין שלאורך הגבול עם לבנון קורים לא מעט דברים שלרוב לא מתפרסמים בתקשורת.
"הפעולות שאנחנו עושים פה משולבות, זה בעיקר על בסיס של מודיעין, כשגם כלל הלוחמים שבשטח הם עיניים שמספקות מודיעין. זה לא שאנחנו רק עומדים בעמדת שמירה ומחכים. יש גם דברים שאנחנו עושים מעבר לזה, בשילוב טכנולוגיה של החיל שלנו".
במסגרת בוחן רף פצ"ן, בדקו את המוכנות שלהם למלחמה בהיקף מלא. "לא צריך ללכת רחוק. מספיק להסתכל על לבנון השנייה ולראות ש-13 גדודי הנדסה תמרנו שם לעומק", מתייחס לכך הסמג"ד.
"היום אין בצה"ל כוח חי"ר, שריון והנדסה שהולכים לבד. הכל מחובר יחד ומשולב ואז השאלה היא מי המ"פ שיפקד על זה. במשימות מסוימות זה יהיה מ"פ שריון, באחרות מ"פ הנדסה. חד משמעית, אנחנו נהיה ראשונים תמיד. הסיסמה של החיל שלנו ושל גדוד 603 היא 'להב חוד החנית' וזה לא במקרה".