אחרי שהשתלטו על צפון רצועת עזה וחלקה הצפוני והמערבי של עזה העיר, צה"ל דיווח בסוף השבוע שהשלים את ההשתלטות על מחנה הפליטים שאטי, שהוא למעשה שכונה בעזה, ועל מעבר שלב בלחימה. לראשונה מאז החל התמרון הקרקעי, כוחות צה"ל נכנסו לחלקה המזרחי של העיר עזה.
במקביל, צה"ל ממשיך בפעילות של מודיעין וכוחות מיוחדים לאיתור מידע על החטופים ובדרום, דווח על גיחות תקיפה של אוגדה 252. התמרון הקרקעי, יש להדגיש, עדיין נמצא בשלבים הראשונים שלו, כאשר הכוחות שולטים על שטח קטן של הרצועה, כולו בחלקה הצפוני.
נכון ליום ה-44 ללחימה צה"ל שולט בשאטי, רימאל ובית לאהיה הנמצאות במערב ובצפון העיר, ונכבשו על ידי אוגדה 162. במקביל לשטח הפתוח שנתפס, הכוחות נכנסו לבית חנון שנמצאת בצפון מערב העיר עזה וכפי שדיווח דובר צה"ל, לראשונה נכנסו כוחות קרקעיים לג'באליה, שנמצאת במזרח עזה העיר ולזייתון בדרום.
המשמעות היא שצה"ל ממשיך בהתקדמות מחושבת במהלכה משתלטים על תא שטח, מטהרים אותו ומשמידים את תשתיות הטרור ואז עוברים לתא השטח הבא. במקביל לזה, חיל האוויר והתותחנים יחד עם חיל הים וכוחות שריון, ממשיכים לתקוף ולהשמיד מטרות רבות באזורים שבהם צה"ל לא פועל קרקעית.
למה דרושה לחימה של חודשים?
יחד עם ביתור הרצועה על ידי אוגדה 36 ששלחה כוחות מדרום לצפון, לעיר עזה, התמרון הקרקעי שנמשך מעט יותר משבועיים, הביא לכיבוש של כ-20 אחוזים משטחי הרצועה, שברובם עדיין לא טוהרו באופן מלא. הצפיפות של המבנים, אתרי ההרס ותשתית המנהרות שואבת כוחות רבים שנדרשים לעבודה מורכבת.
מכאן ההערכה שהמערכה תימשך חודשים, אם כי הערכת זמן של שנה זה דבר מופרך, מכיוון שהמשמעות הכלכלית של זה אדירה, שלא לדבר על האשראי הבינלאומי שספק אם יחזיק כל כך הרבה זמן.
הדיווחים על הפשיטות שבוצעו בחלקה הדרומי של הרצועה, מלמדות שצה"ל כבר מכין את השטח לתמרון קרקעי בדרום הרצועה, אם כי לא ניתן לומר מתי זה יתחיל. בישראל מעריכים שבחלקה הדרומי של הרצועה נמצאים חלק מהבכירים ביותר של חמאס והג'יהאד האיסלאמי כמו גם חטופים רבים.
התקוות והחששות: המצב בדרום הרצועה
בדרום הרצועה יש יותר שטחים פתוחים, שם יש לצה"ל יתרון מובהק. אולם גם בלחימה בשטח בנוי והרוס צה"ל מצליח להשיג הישגים מרשימים, אך כמובן, ישנן אבדות כשכל חייל צה"ל שנפל או נפצע הוא עולם ומלואו.
האתגר הקשה מבחינת התמרון בדרום זו הצפיפות של התושבים שם, כשמאות אלפים ירדו מצפון הרצועה לדרומה. זה אתגר קשה עוד יותר משום שככל שהלחימה נמשכת, העולם הרבה פחות סבלני לתמונות של אזרחים הרוגים. גיוס העולם וההסברה קריטיים בהקשר הזה, גם עבור האשראי הבינלאומי למלחמה וגם כדי שרכבות הנשק שמגיעות מארה"ב בעיקר, אולם גם ממדינות נוספות, ימשיכו לזרום לישראל.
ניכר שצה"ל הצליח לבנות תכנית אופרטיבית מפורטת ולבצע אותה באופן מרשים ברמה עולמית. אולם כלל לא ברור שזה גם המצב בכל הקשור לסיום המלחמה והיום שאחרי. בצה"ל יש כבר יש מי שמדבר על החשש ממלחמת גרילה ושקיעה בבוץ העזתי, אז הכוחות שיסיימו לכבוש ולטהר את הרצועה, ימצאו עצמם עומדים במקום ומתמודדים עם מחבלים מתאבדים ומכוניות תופת.