סרן א', ממדור כימיה ביולוגיה בזירת המודיעין הטכנולוגי של חטיבת המחקר באמ"ן, רגיל לראות בשגרה שלו את הנקודות הכי אכזריות של אויבי ישראל. כראש צוות במדור, הוא מתעסק בנשק כימי וביולוגי בכל מיני מדינות בעולם. אבל ספק שגם הוא חשב אי פעם שבמסגרת התפקיד שלו, הוא יביא לחשיפה שתספק הצצה לאופל של המשטר הנאצי.
זה קרה כשחיפש מידע בתחום האחריות שלו, אז הסקרנות הובילה אותו לחשיפה את אותו מסמך שמוצג כאן לראשונה, ומראה את הניסויים האכזריים והאפלים שהנאצים ביצעו ביהודים בזמן מלחמת העולם השנייה. כנכד לניצולי שואה, זאת הייתה סגירת מעגל עבורו.
סרן א' הוא עתודאי להנדסה כימית בוגר הטכניון המשרת כיום כראש צוות במדור כימיה ביולוגיה, בזירת המודיעין הטכנולוגי של חטיבת המחקר באגף המודיעין. "הזירה מתעסקת בכל מיני סוגים של אמל"ח אויב, יבשה, טילים, גרעין, נשק כימי וביולוגי. עבודה מאוד מעניינת", הוא מסביר בראיון ל-mako.
בשירות שלו, סרן א' מספק לצה"ל את המודיעין הקשור לנשק הבלתי קונבנציונאלי שיש במדינות כמו סוריה או איראן. הוא מספר ש"באחד הפרויקטים שלי, לפני כשנה וחצי בערך, הייתי צריך לחפש מידע מאוד נישתי, והייתי טיפה יסודי מידי כנראה. נברתי בכל תיקיות הרשת שלנו. אמרתי שיש דברים שלא רלוונטיים אבל אני רוצה לוודא שאין שם משהו שיכול לעזור באותו פרויקט. ואז מצאתי מסמך שנשמר עם שם מאוד אינדיקטיבי וחריג, שנקרא 'דו"ח גרמני של ניסויים באנשים בתאי גזים בחל"כ עצבים 1951'. היה לי ברור שזה לא קשור לפרויקט שלי, אבל נשמע לי מאוד מעניין. זה היה נשמע לי ממש חריג ומהסוג שמעולם לא ראיתי".
לבו של סרן א' דפק בעוצמה כאשר ראה מול עיניו דו"חות אכזריים שהציגו ניסויים כמו על בעלי חיים, רק ששם היו ניסויים על בני אדם במחנות ריכוז. "אמרתי לעצמי שזה משהו מאוד ישן ואין לזה שום ערך מודיעיני מבחינתנו, זה על הנאצים אז בכלל וזה צריך להיות ביד ושם בגלל הערך ההיסטורי".
ליתר ביטחון, הוא פנה למערך ביטחון מידע כדי לקבל את האישור הנדרש להוציא את הדו"ח מאמ"ן. לאחר מכן הוא פנה ל"יד ושם" כדי להעביר להם את החומר האפל שמצא במעמקי מערכת הביטחון הישראלית. "מדובר בדו"ח ממחנות הריכוז של ניסויים קליניים מאוד אכזריים", מספר סרן א'. "יש שם נתונים כמו הגיל של האדם. חושפים אותם לכל מני סוגים של גז עצבים ובודקים מה קורה להם, זה ממש מתועד, מאבדים הכרה, מתים, לא חוזרים לבריאות. איך הם נפגעים וכל ההשפעות של החומר על הגוף, שזה נורא".
הוא ממשיך ומתאר את שראו עיניו בדו"ח האכזרי: "מציגים שם את המינונים שנתנו להם, ואיך מינונים שונים של רעל עצבים הורג בני אדם כשזה חוזר על עצמו עם הרבה קבוצות שונות של אזרחים. הם היו מאוד יסודיים, שזה אומר גם מאוד אכזריים. זה היה ממש מחקר קליני, שמן הסתם לא היה טעם לעשות אותו, כי לוודא שרעל עצבים הורג בני אדם זה לא משהו שהיה לו טעם אמיתי, זה שרעל עצבים הורג בני אדם הם ידעו ממלחמת העולם הראשונה. אכזריות".
סרן א', נכד לניצול שואה, מספר ש"הייתי בשוק. כי ממה שהכרתי היסטורית הנאצים לא השתמשו בנשק כימי במלחמת העולם השנייה. זה נשק מזעזע, זוועתי, ופתאום אני רואה שהם עושים את הניסויים האלה על בני אדם, שלפחות ככל הידוע לי זה לא משהו מתועד. הדו"ח הזה היה משהו שנכנס ותפס אותי. לא עיכלתי את זה וקראתי לראש מדור שיסתכל ויראה שאני לא קורא משהו ומבין אותו לא נכון".
במדינות האויב של ישראל יש מאגרי נשק כימי וביולוגי, גם ניסיונות לפתח נשק גרעיני כשלכולם ברור שהמטרה להשתמש בזה נגד מדינת ישראל. הדו"ח על זוועות הנאצים שקצין המודיעין הישראלי חשף, הפך מאוד מהר לעוד נקודה באמביציה שלו לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר. "לעולם לא עוד" זה משפט בעל משמעות מעשית עבור קציני וחיילי צה"ל.
"זה נותן המון תחושת שליחות", אמר סרן א'. "תמיד ידעתי שנשק כימי וביולוגי מזעזעים וחולניים, הזוועות הכי גדולות שיש לאנושות חוץ מנשק גרעיני. והדברים האלה, לא רק שזה משהו היסטורי נורא, העם שלנו ממש חווה את הזוועות האלה. ואנחנו ממשיכים להתעסק בדבר הזה כדי שגם היום האויבים שלנו לא יוכלו להפעיל נשק כימי ולעשות את הזוועות האלה על העם שלנו. במיוחד כשאסד למשל, השתמש באותו נשק כימי על העם שלו ומאיים להשתמש בו גם נגד ישראל. אנחנו כאן כדי לעצור את זה".
אי אפשר שלא לחבר את אותו מסמך היסטורי, למה שקורה היום. העולם כולו יודע שלאסד יש גם ב-2024 מאגרים של נשק כימי אותם לא השמיד למרות סנקציות ואף תקיפות של ארה"ב בסוריה. מאגרים כאלה גם קיימים באיראן שהפעילה אותם נגד עיראק, שבעצמה הפעילה אותם נגד איראן במלחמת איראן-עיראק ויש עוד מדינות אויב נוספות, שבהן מאגרי ענק של נשק כימי וביולוגי. המדור של סרן א', שאינו גדול במיוחד, אחראי על זה שהנשק הזה לא יגיע לישראל, לעולם.
"אנחנו עובדים על זה שהאיומים האלה לא יגיעו משם, מהזירה הצפונית וזה מה שאני חי ביום יום שלי. חד משמעית העבודה שלנו שזה לא יקרה שוב. ואנחנו עושים את זה בעבודה מאוד קשה ומשאבים מוגבלים, הכל כדי שזה לא יקרה", אמר סרן א'.
אחרי שחשף את הדו"ח ובדק שאין מניעה ביטחונית להעביר אותו, המסמך המצמרר נשלח ליד ושם. שם לא הכירו את הדו"ח והוא מספר שהם רצו לבדוק את האוטנטיות שלו. "הם לא הכירו דבר כזה, מה שלא הפתיע אותי כי לרוב לא נשלחים מסמכים מודיעיניים".
"הראו להורים של סבא קבר מזויף"
לפני כשנתיים, כשנחשף לדו"ח על הניסויים הנאצים במאגר של אמ"ן, סרן א' שיתף את סבא שלו, שלא כהרגלו, במה שמצא. הסב ניצול שואה ועבור השניים העובדה שהנכד חשף דבר כזה היה סוג של סגירת מעגל מרגשת. "הסיפור של סבא זה דרמה ארוכה ומפותלת", סיפר.
"סבא נולד בפולין ב-1936. אביו היה נהג כרכרה ואמא שלו עקרת בית, והם היו ארבעה אחים. לילה לפני שהגרמנים הגיעו לישוב שלו במזרח פולין הם ברחו ברכבת לאוקראינה. וכשהגרמנים הגיעו גם לשם הם ברחו לקירגיסטן שבברית המועצות", שיתף סרן א'.
בקירגיסטן הרוסים הכריחו את ההורים לעבוד במסילות הרכבת כשאת הילדים שלחו לבתי יתומים. "כל אחד מהילדים אומץ על ידי אנשים אחרים. ואחרי המלחמה, כשההורים הביולוגים של סבא שלי ניסו ליצור קשר ולהחזיר את ילדיהם, הזוג שאימץ את סבא שלי טען שהוא נפטר. אפילו הראו להם קבר מזויף. אבל אחד השכנים סיפר להם שהוא חי. הייתה שם דרמה, כי ההורים המאמצים החביאו אותו וטענו בפני הילד שההורים הביולוגיים שלו רוצים להרוג אותו והחל הליך בינלאומי להחזרת הילד, סבא שלי, להוריו".
בסופו של דבר ההורים הביולוגיים והאחים עלו לישראל וסבו של סרן א' נשאר בקירגיסטן, שם גדל בלי לדעת כלום על ההורים שלו. ההורים המאמצים הסתירו ממנו גם את המכתבים הרבים שההורים הביולוגיים שלחו לו, הוא גילה אותם רק כ-15 שנים אחרי ומאז יצר קשר עם משפחתו וגם ניסה להתאחד איתם בישראל. אבל הימים היו ימי מסך הברזל של בריה"מ, שמנעה מהיהודים לעלות לישראל. "כל שנה הוא ניסה לצאת משם ולעלות לישראל אבל זה נמנע ממנו", סיפר סרן א'.
"ב-1978 אישרו לו באופן מאוד חריג לבקר בישראל, כדי לפגוש את אמו שהייתה במצב רפואי קשה. הוא סיפר שזה היה מסע ארוך ובקפריסין עצרו אותו כי חשבו שהוא מהגר לא חוקי. גם סיפר שבמטוס אנשים קראו שמע ישראל, וזה ריגש אותו. אבל עד שהצליח להגיע לארץ, הוא פגש את המשפחה שסיפרה לו שהאם נפטרה. בקושי הוא הספיק לראות את הקבר של אמא שלו, סבא שלי היה צריך לחזור לברית המועצות. זה יצר סכסוך מאוד גדול, כי המשפחה שלו בישראל כעסו עליו שהוא חוזר לשם, אמרו לו שהוא מעדיף לחיות שם עם הגויים", סיפר סרן א', שהסביר גם שהוא חזר כי המשפחה שהקים הייתה שם.
סבו של סרן א' הפך למהנדס בכיר בתעשיית המזון הרוסית ולקח לו עשרות שנים עד שהצליח לעלות לישראל, ולהתאחד כאן עם ילדיו שעלו קודם לכן. "בישראל הוא עבר בניקוי רחובות עד שיצא לפנסיה מאוד מצומצמת, כי כל מה שהיה לו בקירגיסטן נשאר שם מכיוון שנאסר עליו לקחת את הרכוש שלו".
מסלול חייהם של יהודים רבים השתנה בעקבות מלחמת העולם השנייה והאכזריות של הנאצים. התוצאה מורגשת עד היום, כמו במשפחה של סרן א', שחלקים ממנה התנתקו, סכסוכים נוצרו והקושי עוד מורגש. "סבא מכיר את המסמך ומאוד התעניין. זאת סגירת מעגל לאומית, וגם אישית".