רגע לפני שהם מתגייסים בעצמם לצה"ל, המלש"בים ישבו דבוקים למסך, וצפו כמו כל המדינה בחזרתו של גלעד שליט משבי החמאס. הילדים, שעוד מעט כבר נצטרך לקרוא להם חיילים, יעלו על מדי צה"ל - אותם המדים הירוקים שלבש גלעד שוב אחרי כל-כך הרבה זמן - וישרתו את המדינה. מה הם חושבים על עסקת השבויים?
"הייתי רוצה לדעת שהמדינה מוכנה לשלם כדי להחזיר אותי הביתה"
טל וניג (18), קיבוץ גבעת ברנר. מתגייס בעוד כחצי שנה לתפקיד לוחם ימי וישרת בשייטת הסטיל"ים או בפלגות הבט"ש של חיל הים.
"כמי שעומד לפני גיוס, הייתי רוצה לדעת שהמדינה מוכנה לשלם כל מחיר כדי להחזיר אותי הביתה בשלום, זה הרי מה שכל אחד רוצה. אני מאמין שבתפקיד אליו אני מיועד אהיה חשוף לאיום החטיפה פחות מחיילי חי"ר, אבל אני רוצה להאמין שאם יחזור מקרה דומה, לכל חייל, לא ישאירו את זה עומד באוויר.
עצם השחרור מעניק הרבה לביטחון המדינה, וכמובן מסייע לחייל בשטח שיודע שלא מפקירים אותו, שהוא לא נשכח. לצערי, העסקה נחתמה אחרי יותר מדי זמן, אבל זה הרע במיעוטו. נחמה מאוחרת".
"יש כאן סכנה לאזרחים"
דר עופר (18), מושב נורדיה. כרגע בשנת שירות, מתכונן לגיבוש חובלים.
"בשנת שירות יש לנו כלל שאומר שהחניך לפני הכל, וכך גם במדינה: האזרחים הם לפני הכל. לכן, אם אצטרך לסכם את התחושות שעברו בי בעקבות העסקה - אז אני לא מרוצה.
מעבר לשחרור הפרטי של שליט, יש כאן סכנה לאזרחים שעלולים להיפגע מאותם מחבלים ששוחררו, וחשוב להבין את זה. לדעתי, כל פתרון שהוא לא צבאי במקרה הזה, בעייתי. לשחרר מחבלים? זה כמו להרוג.
מה שכן, אני נמצא כרגע בקונפליקט שבין האזרח שבי לחייל לעתיד. כחייל, בוודאי שהעסקה מעודדת אותי, למרות שהייתי מעדיף למות מליפול בשבי. אבל כאזרח, הראייה שלי היא קדימה".
"ההורים שלי יגיעו ללשכת הגיוס עם לב יותר שקט"
נתנאל סרור (18), רחובות. כרגע במכינה הקדם צבאית "בינה". מתגייס בעוד כשנה לשירות קרבי בשריון.
"עסקת השחרור של שליט לא רק שלא מעלה, אלא מורידה את המוטיבציה שלי לשירות. אני מתגייס לצה"ל כדי לדאוג לביטחון הלאומי, ואם אקלע למצב בו צריך לשחרר עבורי מעל אלף מחבלים - רק אפגע בביטחון.
לדעתי, אי אפשר לבחון במצב הזה רק את משפחת שליט, צריך להסתכל על המקרה כעל אירוע אליו קשורה מדינת ישראל כולה. יש לי חבר שמתגייס גם הוא לשריון, ומנגד הוא חושב ששחרור שליט הוא ערך לאומי. אני מאמין שגם ההורים שלי יגיעו ללשכת הגיוס עם לב יותר שקט. אני מניח שכל אחד, בין אם הוא חושב כך או אחרת, יודע עכשיו שהמדינה תשחרר חייל בכל מחיר, גם במחיר הגבוה ביותר".
"אם לא נבהיר לארגוני הטרור שאין טעם לחטוף, המצב יתדרדר"
טל ארביב (18), מושב גן הדרום. מתגייס בעוד כחצי שנה לשירות קרבי.
"הצבא יודע שהוא אחראי לחיילים שלו, ולכן לא הייתה פה ברירה אלא לשחרר את גלעד.
מה שכן, לדעתי, צריך לעגן בחוק את העיקרון לפיו אנחנו לא מקיימים משא ומתן על שבויים. אם לא נסדיר את הנושא הזה, אם לא נבהיר לארגוני הטרור שאין להם טעם לחטוף חיילים, המצב רק ילך ויתדרדר. הרי מספיק הרוג אחד כתוצאה משחרור האסירים, והעסקה הזאת לא משתלמת לנו.
ההורים שלי, כמו רוב העם, מרגישים הקלה מכך שגלעד חוזר, אבל זה בהחלט לא משנה ולא מוחק את הפחד שלהם בהקשר שלי. בסופו של דבר, ביום בו אתגייס, דפיקות הלב יהיו אותו הדבר".
"הדבר הזה רק מראה עד כמה אנחנו חברה הומנית"
ירין וסובר (18), מושב עין ורד. מתגייס בעוד כחצי שנה לשירות קרבי.
"אני שמח שהעסקה יוצאת לפועל, למרות שאני חלוק בדעתי לגבי המחיר הכבד. הדבר הזה רק מראה עד כמה אנחנו חברה הומנית, כשגם אם מהלך כזה עלול לפגוע בנו לטווח הארוך, כמו שקרה אחרי העסקאות הקודמות, ההירתמות הזו למען חייל אחד – זה מה שמאחד אותנו כעם.
בעניין הגיוס, המקרה של גלעד לא השפיע על דעתי. אני בא מחברה עם אחוזי גיוס מאוד גבוהים ורעל לצאת לקרבי. גם תמיד יש תחושה שלך זה לא יקרה – ובאמת, הסיכוי שאני או אחד מחברי ייחטף כמעט תלוש מהמציאות, כך שזה לא מהווה פקטור".
"בשורה התחתונה זה נותן מוטיבציה"
רון נוסבאום (19), רחובות. כרגע במכינה הצבאית הדתית "עצם". מתגייס בעוד מספר חודשים, בשאיפה לצנחנים.
"הייתה חייבת להיסגר עסקה כי אם לא זו הייתה הפקרה, בדיוק כמו במקרה של רון ארד. מה שכן, יש בעניין הזה כל כך הרבה שיקולים ואני שמח שאני לא נמצא במעמד של מקבלי ההחלטות. אני חושב שאחרי שתתפוגג האופוריה של השמחה, נראה את התוצאות ויהיו נזקים.
יש כאן הרבה חישובים של רווח והפסד, אבל בשורה התחתונה זה נותן מוטיבציה. גם אמא שלי אמרה שהיא שולחת אותי ואת אחי התאום בלב שלם יותר לצבא, כי עכשיו היא יודעת שהמדינה תממש את חובתה לדאוג לנו, גם אם זה ייקח הרבה שנים".
