בנות ישראל נלחמות להיות קרביות, ושמישהו ינסה לעצור אותן. אחרת, אין הסבר למראה שנגלה לעינינו בשעת הבוקר המוקדמת כאשר הגענו להתארח במחנה 80 ולצפות בגיבוש לוחמות, התחנה שצריכה לעבור כל מלש"בית שרוצה להפוך ללוחמת בצה"ל. עשרות רבות של בנות מחולקות לקבוצות לבושות כולן במדי ב' וחמושות במספר שהפך לשם הפרטי, לפחות למשך עשרים וארבע השעות הקרובות. הבנות זוחלות ומתגלגלות בבוץ, ומסביב המפקדות, חלקן צועקות ומדרבנות את הזוחלות, חלקן האחר שותקות ורושמות.
עד שנת 2004, כל מי שרצתה להיות לוחמת אכן התקבלה למערך הלוחם. מאוד מהר הבינו בצה"ל שיש בעיה: בנות רבות חתמו ויתור רגע לפני הגיוס ולא מעט אחרות התגלו לאחריו כלא מתאימות לשרות בתפקידי לחימה כך נולד לו גיבוש הלוחמות לצה"ל.
רק 40 אחוז מהמתגייסות עוברות
"המשימה המרכזית של מחנה 80 היא להכניס טירונים וטירוניות בשערי הצבא", מסבירה לנו סא"ל אורנית מילר, מפקדת הבסיס. "המוטו שלנו הוא לגרום לאנשים להאמין בעצמם; מוצאים את נקודת האור והחוזק, ואותה אנחנו מעצימים. גיבוש הלוחמות נותן למי שיש לה את המוטיבציה והיכולות מקום להוכיח את עצמה. מה שאנחנו רואים פה אצל הבנות שמגיעות לגיבוש זה רצון לתרום יותר. ומי שיש לה גם את הפוטנציאל, שזה מה שאנחנו מנסים לזהות פה, הצבא רוצה אותה לשורותיו בתפקידי לוחמה. יש מספר גיבושי לוחמות לאורך השנה, כשכל מלש"בית שרוצה להיות לוחמת מחויבת לעבור גיבוש. בכל שנה מתחילות את הגיבוש מאות בנות, כאשר בממוצע רק 40 אחוז עוברות את הגיבוש".
סא"ל מילר מסבירה שהכושר הגופני אכן רלוונטי, אך פחות חשוב. עיקר מה שמעניין את המגבשים הוא ההתמדה של הבנות, ההשקעה והיכולת להתגבר על מכשולים מנטליים בעיקרם. ואכן, באחד התרגילים היו הבנות צריכות למלא שקים בחול ולבנות חומה יציבה. כמובן שכל המשימה נעשית בריצה ותחת הפעלת לחץ של המגבשות. הבנות, כבר מלאות בבוץ ומיוזעות בשלב זה, מרימות את החומה רק כדי לראות כיצד המגבשת הקשוחה בודקת את היציבות ומפילה אותה לעיני הבנות ההמומות. מאוד מהר הן אוספות את עצמן בידיים ומרימות חומה חדשה לתפארת הבסיס.
"הבנות מגיעות לפה בסביבות שעות הצהריים, אז הן עוברות את שרשרת הקליטה ואת שיחות הפתיחה", מסביר רס"ן עידו לוי, סגן מפקד מחנה 80 ומי שמפקד על הגיבוש. "ביום הראשון הן עוברות בוחן בר אור ואז ממשיכים לעוד כל מיני שיעורים ותכנים, כשבין לבין יש תכנים שהם פיזיים. בערב משחררים את הבנות לשעת ט"ש ולשינה, כשלפנות בוקר עושים להן השכמת פתע. אחרי התארגנויות בוקר, כשהכל כמובן בזמנים קצרים, הן מגיעות לשלב השני של היממה, שכולל מגוון של תרגילים כמו זחילות, סחיבת אלונקה ועוד. הן לא יודעות כמה זמן נמשך כל תרגיל, ואי הוודאות זה משהו שמשחק תפקיד בצורה מאוד משמעותית. כאן הן נבחנות. אם המלש"בית חושבת שתרגיל הולך להסתיים, היא צריכה לדעת להמשיך מעבר לקצה, כי בהפתעה הן נדרשות לתת עוד מאמץ. אנחנו בודקים את נקודת השבירה".
"מגיעות בידיעה שלא יעשו שירות של שנתיים, אלא של שלוש"
בזמן שאנחנו משוחחים עם סא"ל מילר ועם רס"ן לוי, הבנות סביבנו נותנות הכל. חלק זוחלות לקו שסומן מראש רק כדי לקבל פקודה מהמגבשת לעשות זאת שוב. אחרות רצות הלוך ושוב, עם אלונקה על הכתפיים – על פי מיטב המסורת הצה"לית. בין לבין, צועקות להן המגבשות ש"זה בסדר, מותר לפרוש. מי שרוצה יכולה לעשות את זה עכשיו ולסיים את הסיוט". התשובה מצוות הבנות אחידה ומהדהדת: "לא, המפקדת".
לכל קבוצה של בנות ישנה כמות גדולה של מגבשות ומאבחנות, חלקן בקבע ואחרות במילואים. כמעט כל סגל הגיבוש הן בנות שכמובן היו בתפקידי לחימה. "השאיפה שלנו היא שיהיה גוף מילואים תחת פיקוד של קצין בדרגת סא"ל, שיתעסק בזה כמו בשאר הגיבושים. כרגע אנחנו מתבססים בעיקר על כוח האדם בסדיר".
לרס"ן לוי חשוב להבהיר שהעובדה שהבנות, הלומדות כרגע בכיתה י"ב, נמצאות בגיבוש לוחמות אינה מובנת מאליה. "הן פה בידיעה שלא יעשו שירות של שנתיים כמו החברות שלהן, וזה מאוד משמעותי", הוא חורץ. "בדרך כלל בנות שלא הבינו מה זה ורק באו לראות נושרות מאוד מהר". כחודשיים לאחר הגיבוש יקבלו הבנות מכתב לבית, כאשר מי שעברה תקבל גם את השיבוץ ליחידה אליה היא מיועדת.
מי שתתקבל תהיה חלק מהיסטוריה נשית של השתתפות במערכות ישראל, שהחלה עוד בטרם קמה המדינה. נשות המחתרות, למשל, הפגינו לא אחת אומץ לב בחזית. לעתים נדמה שמשהו אבד בדרך, וככל שעברו השנים כך הורחקו הנשים מתפקידי הלחימה בצה"ל. התיקון שנעשה לחוק שירות הביטחון שינה את התמונה, כאשר בנות החלו להתגייס, אמנם תחת מגבלות שונות, לתפקידי לחימה שמתחילים בחי"ר ונגמרים בקורס טיס.
נכון להיום, רק שני אחוזים מהבנות רוצות להיות לוחמות, אך יש שמאשימים בכך דווקא את הצבא שלא משקיע ומעודד את הבנות בצורה מספקת. מרבית הבנות שרוצות להיות לוחמות מבקשות להגיע למג"ב, וזאת כיוון ששם הן שוות ערך לבנים, ואפילו הציוד אותו הן מקבלות חדיש ומותאם לגופן. בתוך צה"ל, חיילות משרתות כלוחמות בגדוד קרקל, ביחידת עוקץ, ביחידת מיתר שבחיל התותחנים, ביחידת החילוץ וההצלה שבפיקוד העורף, ועוד.
"בסופו של דבר, כל מי שמגיעה לפה רוצה להיות לוחמת", אמרה לנו סרן רביד צ'אושו. "הכמות יחסית נמוכה, אבל כל מי שפה באמת רוצה את התפקיד הזה. הן חדורות מוטיבציה, וממש נלחמות על תפקידי הלחימה".
