תסמונת ה"למי יש גדול יותר" לא תעזוב את החברה האנושית לעולם ובמקרים מסוימים – הגודל או העוצמה הם באמת אלו שקובעים. האתר "Global Firepower" עורך מידי שנה את רשימת הצבאות החזקים בעולם בהסתמך על קריטריונים ונוסחאות קבועים מראש. האתר נותן לכל צבא ציונים על פי מדדים שונים (כוח ימי, כוח קרקעי, כוח אווירי ועוד) ולבסוף קובע את רשימת עשרת הצבאות החזקים בעולם. נכון לשנת 2013 ישראל, באופן מפתיע (או לא מפתיע, תלוי את מי שואלים) לא נמצאת בעשיריה הפותחת - צה"ל הגיע הפעם רק למקום 13. הסיבות לכך יכולות לנבוע מכך שהחזקת תכנית גרעין איננה קריטריון בהשוואה שעורך האתר, מכך שהרבה מהעוצמה הצבאית של ישראל נשענת על קשרים אסטרטגיים בינלאומיים (ולא בהכרח על ארסנל) ועל כך שישראל שומרת על הרבה ממרכיבי הכוח שלה מתחת לרדאר.
המדינות שכן ברשימה הן מגוונות – חלקן מובנות מאיליהן, אבל חלקן מהוות הפתעה גמורה.
במקום העשירי – ברזיל
ברזיל היא אחת המדינות הכי גדולות בדרום אמריקה וכמו מדינות נוספות שם, גם היא למודת מלחמות ומוקפת איומים. עד לפני מספר שנים, צבא ברזיל היה מהחלשים ביותר בעולם, סבל מנחיתות מספרית ומציוד מיושן ולא שמיש, אלא שבשנים האחרונות, עובר עליו משהו טוב וכמענה לאיומים שחלים עליו, הוא התחזק מאוד ולראייה, הוא הגיע לרשימה המכובדת הזו. הצבא, כמו רב הצבאות הסטנדרטיים בעולם מורכב מכוחות ביבשה, כוחות אוויר וכוחות ים. השירות בו הוא שירות חובה לגברים, אולם רב המגויסים מקבלים פטור מיד לאחר מכן.
ברזיל מקיימת שיתוף פעולה עם צבאות רבים, ביניהם צבא ההגנה לישראל ומקיימת עסקאות רכש עם מדינות רבות ונחשבת היום למעצמה הצבאית הגדולה ביותר ביבשת אמריקה הדרומית.
במקום התשיעי – איטליה
הצבא האיטלקי הוא אמנם צבא סולידי ושקט, אבל לא בכדי נכנס לעשירייה הפותחת של הצבאות החזקים בעולם. עד לפני כשבעים שנה, לצבא האיטלקי היו שלוחות עצמאיות באזורים נרחבים בצפון אפריקה והוא כבש מדינות שלמות באזור. בשבעה העשורים האחרונים, איטליה לא הזניחה את היכולות הצבאיות שלה ומחזיקה בצבא מפותח עם כוחות שריון גדולים, חיל אוויר וחיל ים מפותחים (שפועלים בשיתוף פעולה ומתאמנים באופן קבוע עם חיל האוויר הישראלי), יחידות חי"ר וקומנדו מאומנות היטב.
האיטלקים לוקחים חלק במשימות רב לאומיות במסגרת היותם חלק מברית נאט"ו – ביניהן במזרח התיכון, באפגניסטן ובעירק.
במקום השמיני – קוריאה הדרומית
קוריאה הצפונית אמנם עושה כותרות עם תכניות הגרעין שלה שהיא מסרבת לסגת מהן, אבל עם כל השואו הזה, הצבא החזק באמת שייך לקוריאה הדרומית. כנראה שזו הסיבה שבגינה סיאול מביעה אדישות רבה כל כך מול ההתלהמות של השכנה מצפון. על פי הנתונים שמביא האתר למדינה יש צבא שלם שנהנה מכח איכותי בהיקפים מכובדים. עושה רושם שגם העוצמה השקטה מהווה בעבורם יתרון. יחד עם זאת, יש לסייג ולאמר שכמו שישראל לא נכנסה לרשימה כי תכנית גרעין לא משמשת קריטריון בסקר, יתכן שזו הסיבה שבגינה קוריאה הדרומית גברה על השכנה מצפון.
במקום השביעי – גרמניה
צבא גרמניה הוא צבא חזק מאוד, מאומן מאוד ומתוחכם מאוד טכנולוגית, אבל אפשר להגיד שהוא לא ממש נושא בקבלות. מאז מלחמת העולם השנייה, אז כידוע הצבא הגרמני שיחק תפקיד מרכזי, גרמניה משתדלת להחזיק את הצבא שלה על אש קטנה. היום גרמניה ידועה בפיתוחים צבאיים מתוחכמים, חדישים ומתקדמים כמו נשקי לייזר למיניהם, צוללות גרעין (שישראל רכשה ממש באחרונה אחת מהן), נשק קל ומדויק מאוד ועוד.
הודות לסדר המופתי שמאפיין כל כך את הגרמנים, הם מצליחים להחזיק צבא שמצדיק מאוד את המקום בשביעייה הפותחת של הצבאות החזקים בעולם.
במקום השישי – צרפת
בדירוג העולמי צרפת אמנם ממוקמת במקום השישי, אבל בבחינת סדרי הכוחות שלה, היא הצבא הגדול ביותר על אדמת אירופה. מלבד סדרי כוחות, צרפת מתפארת בתעשייה צבאית ענפה ביותר שחולשת על ענפי התעופה, השריון, הכלים לחי"ר, הנשק הקל ועוד. התוצרת הצבאית הצרפתית בדומה למאפים הצרפתיים, הגבינות, הבשמים והטקסטיל היא מהמשובחות והנמכרות בעולם. כמו כן, הצרפתים לא מתפשרים על האנשים שלהם ומכשירים בשורותיהם כח אדם איכותי ובכל מחיר. לגיון הזרים הצרפתי הוא דוגמא קלאסית לזה: יחידה צבאית שלוחמים בה בוגרי צבאות מהעולם כולו תמורת משכורות אטרקטיביות במיוחד.
במשך שנותיה הראשונות, מדינת ישראל ביססה את הארסנל שלה על תוצרת צרפתית וקיימה עמה קשרי מסחר ענפים. המיראז', אחד ממטוסי הקרב הראשונים של חיל האוויר הישראלי, מגיע מבית היוצר הצרפתי, כך גם לא מעט כלי שיט וספינות טילים שנמכרו לישראל עד שמספנות ישראל התחילה ליצר בעצמה כלי שיט קרביים לחיל הים.
במקום החמישי – בריטניה
הצבא הבריטי, שיצר את המודל עליו מבוסס הצבא הישראלי נחשב היום לאחד הצבאות החזקים והאיכותיים בעולם – לא רק בגלל יתרון כמותי, טכנולוגי או מקצועי, אלא בשל ניסיון שנצבר לאורך שנים רבות, אינספור מלחמות ולחימה בחזיתות בעולם כולו – מהודו במזרח דרך המזרח התיכון, שטחים באירופה ובאפריקה ועד לאיי פוקלנד הסמוכים לארגנטינה. אחד היתרונות של הבריטים בכל שדה קרב הוא הכוח המודיעיני שלהם ויכולות הביון שלהם, לא בכדי האייקון האלמותי של עולם הביון הוא לא אחר מהמרגל הבריטי ג'יימס בונד.
במקום הרביעי – הודו
מעניין לחשוב על זה, אבל אותה המדינה שמארחת אלפי חיילי משוחררים בשנה כדי שאלו יוכלו להתאוורר מהחוויה הצבאית שליוותה את שלושת השנים שקדמו קודם לכן, היא עצמה אחת מהמעצמות הצבאיות המתקדמות בעולם. הסיבה המרכזית לכך היא שהודו, בדומה לישראל, מתקיימת בסכסוך אלים רב שנים עם שכנתה ממערב פקיסטן. הסכסוך מתמקד בחבל קשמיר, אבל הודו משקיעה בפיתוח ובהתעצמות צבאית ברמה האסטרטגית לאפשרות של מלחמה בשלושה ממדים ומכל כיוון אפשרי.
הצבא ההודי מונה למעלה ממיליון ומאתיים אלף חיילים, אלפי רכבים משוריינים ולא מעט טילים עם ראש נפץ גרעיני, בנוסף לכך, בים יש לו צי צוללות מתעצם וקומנדו ימי איכותי מאוד שמגנים על הגבול הדרומי של הודי – הגבול הימי. חיל האוויר ההודי הוא מהמתקדמים בעולם וזאת הודות לרכש מיטב התוצרת האווירית ממדינות שונות בעולם, ויתור על מלאי מיושן והפעלה של לא פחות מ-127 אלף חיילים בשירות האוויר ההודי. למדינת ישראל יש השפעה ניכרת גם היא על עוצמתו ועליונותו האווירית של חיל האוויר ההודי כאשר רבים מהכטב"מים שבשימושו הם מתוצרת התעשייה האווירית הישראלית ואלביט מערכות.
במקום השלישי – סין
במקרה הזה, היתרון הכמותי משחק תפקיד משמעותי. עם צבא שמונה יותר משני מיליון חיילים ותקציב ביטחון גבוה בסכום של 129,272,000,000 דולר – סין מתברגת היטב בפנתיאון הצבאות החזקים בעולם. בדומה לשכנתה רוסיה, סין פועלת בשני העשורים האחרונים בקדחתנות לשם הגדלת הכוח הצבאי שלה וההשפעה הצבאית שלה על מי האוקיינוס השקט. מידי כמה חודשים, המעצמה במזרח חושפת פיתוח חדש מייד אין צ'יינה כשקצב היצור עצום והיקף היצור – המוני.
בעוד שהיא מפתחת באופן משמעותי את הצי האווירי שלה, את יכולות התמרון הקרקעיים שלה, היכולות הבליסטיות שלה ויכולות הסייבר שכבר הוכיחו את עצמם, הסינים נכנסים בעובי הקורה בתחום הימי. בחודשים האחרונים התחילו הסינים בפיתוח הצי הימי שלהם ביצור נושאות מטוסים, פיתוח ספינות טילים וקיום תרגילים להעצמת הכשירות של הכוחות בים. העולם, בייחוד השכנות באוקיינוס השקט ובים סין הדרומי מביטות בחשש נוכח ההתעצמות האימתנית הזו שמהווה איום על נכסים אסטרטגים של מדינות כמו אוסטרליה, וייטנאם, הפיליפינים ועוד.
השנה, החליטה ארצות הברית להעביר מספר רב של כוחות לאזור ים סין הדרומי במטרה לבלום את השפעת סין על האזור. זאת בנוסף להסכם הגנה שחתמה עליו מול אוסטרליה שנערכת גם היא בכוחות מוגברים לאפשרות של תוקפנות מצד השכנה הגדולה מהצפון.
במקום השני – רוסיה
המלחמה הקרה אמנם הסתיימה, אבל המתחרות הגדולות על כס הצבא החזק בעולם הן המעצמה הליברלית שמתמודדת מול המעצמה הקומוניסטית. רוסיה, בשונה מארצות הברית, רוסיה מנהיגה מדיניות של גיוס חובה לצבא ולמרות זאת, לארצות הברית יש יתרון מספרי באשר למספר המשרתים בצבא, כמו כן, תקציב הביטחון שלה עומד על פחות מעשירית מזה של ארצות הברית.
השנים האחרונות, רוסיה משקיעה לא מעט משאבים בצבא לאחר שבפירוק ברית המועצות, כוחה הצבאי פוזר בין מדינות הגוש הקומוניסטי. מכוונה להפוך לצבא החזק בעולם, רוסיה משקיעה בפיתוח מבית של מטוסי קרב מתפתחים וחמקנים, ספינות טילים, נושאות מטוסים, צוללות גרעיניות, שריון ועוד. תעשיית הנשק הרוסית רואה עדנה חדשה בשנים האחרונות כאשר מהווה מקור הכנסה משמעותי למדינה ואשר מוכרת כלי נשק לכל המרבה במחיר (לרבות מדינות כמו סוריה שמנהלת מגעים מול הרוסים באשר לעסקת טילי ה-S300).
רוסיה בדומה לארצות הברית פועלת בכל העולם על מנת לשרת בין השאר לא מעט אינטרסים אסטרטגיים. בדומה לארצות הברית גם רוסיה בוחרת לה מוקדים אליהם היא שואפת להגיע ולהרחיב את ההשפעה שלה – כמו המזרח התיכון לדוגמא.
במקום הראשון – ארצות הברית
גם היום, כשסין נושפת בעורף שלה – לארצות הברית יש את הצבא החזק והעוצמתי ביותר של העולם. תקציב העתק שאיתו הוא מוחזק קונה את העוצמה שהמעצמה החזקה בעולם מתפארת בה כל כך. הצבא שמנהל משימות צבאיות במוקדים בעולם כולו הגיע לגדולה הזו רק בששת העשורים האחרונים. במהלך כלכלי-צבאי שנערך לאחר מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית הפכה כל מפעל אזרחי שבשטחה למפעל צבאי, כמעט כמו מתן חסות במאפייה, כך המדינה ובתוכו הצבא ניכסו להם מקורות הכנסה לצבא שעד מהרה הפך להיות הצבא החזק בעולם.
עוצמתו של הצבא האמריקאית נמדדת ביכולת האסטרטגית להשפיע על נקודות שונות ברחבי העולם באמצעות יכולת הגעה מהירה למרחקים גדולים תוך זמן קצר, בעליונות טכנולוגית ובכשירות לשנות מציאות המקום מסוים בתוך זמן קצר – כמו שעשתה באפגניסטן, בעירק, בווייטנאם וכפי שהיא מתימרת לעשות באזור ים סין הדרומי.
כדי לסבר את האוזן, נכון להיום, תקציב ההגנה של צבא ארצות הברית עומד היום על 689,591,000,000 דולר.
