כשחושבים על "לוחם חופש", לא נראה אבו עלי, לבוש במעיל העור האופייני לאנשי המשטרה החשאית הסורית, כדוגמה האידיאלית. בתחילת הקריירה שלו פעל אבו עלי כעבריין אלים, שכיר המדינה; אז עבד כחבר במודיעין הצבאי הסורי, שבין השאר כתב דוחות על חברו, עינה מתנגדים חשודים עד שהודו בפשעיהם, ופעל ישירות תחת הגנרל מטיל האימה עאסף שווקת, סגן מפקד הצבא וגיסו של הנשיא בשאר אל-אסד.
אבל משהו השתנה: הכל. בסוף ינואר בשנה פרץ גל הפגנות ומחאות בכל רחבי סוריה, כחלק מגל ההתקוממויות בארצות ערב, שהחל בתוניסיה, והפיל את שליטה, וכן את שליטי מצרים, תימן ולוב. המפגינים הסורים, שהפגנותיהם הלכו והתגברו והפכו מחודש מרץ להתקוממות עממית, מוחים נגד שלטונו הדיקטטורי של אסד, ההגמוניה של העדה העלאווית, האבטלה, השחיתות והפגיעה בזכויות האדם במדינתם. מאז תחילת ההפגנות נערכו ניסיונות רבים לדיכוי אלים שלהן בירי חי של כוחות הביטחון, בסיוע משמרות המהפכה מאיראן וחיזבאללה. אלפי מפגינים נהרגו, חיילים רבים נורו למוות עקב סירובם לציית לפקודות הפתיחה באש על אזרחים בלתי חמושים או עקב ניסיונות עריקה. אלפי מפגינים נפצעו, נעצרו ונמלטו כפליטים לטורקיה וללבנון.
כך הפך אבו עלי ללוחם חופש: הוא נשלח לדרעא שבגבול הדרומי, העיר שממנה גברה ההתקוממות הסורית, עם הוראות לירות על מנת להרוג במפגינים; כשנשלח לעיר הולדתו חומס, ערק. "לא יכולתי לירות באנשים שלי", הוא אומר. הוא הצטרף לצבא הסורי החופשי, כוח לוחמה צעיר המורכב מחיילים וקצינים שערקו מהצבא הסורי וכן ממתנדבים, שקוראים לכוחות בינלאומיים לעזרה בניסיון להעתיק את ניצחונם של מורדי לוב, ולהפיל את משטר משפחת אסד בן 41 השנים באמצעות כוח.
"לא נילקח בחיים"
אבל ההחלטה להצטרף לכוחות החופש אינה קלה: הקצין הסורי הראשון שהודיע על ייסוד הצבא הסורי החופשי בחודש יוני, הקולונל חוסיין חרמוש, נרדף בידי כוחות הביטחון הסורי ואולץ להופיע בטלוויזיה ולגנות את המורדים, לאחר שביתו בצפון מערב סוריה נהרס ובני משפחתו נהרגו ונשבו בחלקם. הקולונל, קצין בדרגה המקבילה לאלוף משנה בצה"ל, הודיע על הקמת צבא המורדים ביוטיוב, לדבריו עקב אותה הוראה לפתיחה באש כנגד אזרחים בלתי חמושים.
אבל הצבא הסורי החופשי המשיך במטרתו גם אחרי שנתפס חרמוש. הוא משתמש בדגל סוריה הקודם, ששימש את המדינה להפיכה הצבאית של מפלגת הבעת' ב-1970, כדגל אופוזיציה. הלוחמים אפילו הספיקו, בין קרב לקרב, להקים לעצמם עמוד פייסבוק, כיאה לאופיו של "האביב הערבי", שניצניו הראשונים החלו ברשת החברתית.
אבל מה שקורה כאן אינו וירטואלי. אבו עלי אוסף את אנשיו באזור הגבול בין סוריה ללבנון ומסביר להם על המשימה הקרובה שעל הצבא הסורי החופשי לבצע. "לכוחות הביטחון יש בסיס כאן בסביבה, אז מטרתנו לבדוק כמה אנשים ותחמושת יש שם", לוחש אבו עלי, במטרה שלא להישמע על ידי החיילים הסורים, שבסיסם נמצא פחות מ-150 מטרים ממנו. "אנחנו צריכים לעקוב אחר כל תנועה שלהם, כדי שנהיה מוכנים לתקוף אותם".
מרבית חיילי הצבא הסורי החופשי הפזורים לאורך הגבול עם צפון לבנון לא נושאים תחמושת רבה, ובעיקר רובי קלצ'ניקוב, מכונות ירייה ורובי ציד. אבל אם יש מספיק, כל אחד מהאנשים נושא גם רימון, כמוצא אחרון. "לא נילקח בחיים", אומר מוסאב, אחד מהחיילים העריקים, לכלי התקשורת Global Post. "אם נצטרך, נהרוג את עצמנו יחד איתם".
כל משימה עלולה להיות האחרונה
מוסאב מתאר משימה שהנהיג באחרונה, במטרה להבריח אזרח סורי פצוע דרך גבול לבנון ולהביא לתוך סוריה אספקה רפואית, כולל זריקות טטנוס, שקיות דם ותחבושות. "אותרנו ונפתחה עלינו אש", הוא נזכר. "ניסיתי להשתמש במטול רקטות נגד טנקים כדי לחפות על האנשים שלי, אבל הוא לא עבד".
אחרי ארבע שעות, בעודו מסתתר מפני האש הכבדה כשרימונים מתפוצצים מכל עבר, מוסאב קרא ברדיו למפקדו שמעבר לגבול הלבנוני. "אמרתי 'שכח מהחופש, פשוט בוא ותציל אותי!'" הוא משחזר, וגל צחוק עולה בקרב האנשים שנאספו בבית הבטוח בלבנון, שם שוהה מוסאב כרגע. אבל הצחוק גווע במהירות: ללא מספיק תחמושת ואפילו שדרת פיקוד ושליטה ראויה לשמה, לוחמי הצבא הסורי החופשי יודעים היטב שכל משימה אליה הם יוצאים עלולה להיות האחרונה שלהם.
"האסטרטגיה שלנו היא לבצע לוחמת גרילה כנגד הכוחות של אסד", מספר מפקדו של מוסאב, הידוע ליחידתו בת ה-150 איש כ"קוטייבה". הוא פעל במסגרת המודיעין הצבאי הסורי במשך 29 שנים, וזכה בפרסים כצלף הטוב יותר בצבא הנאמן לאסד. "ייסדנו את הצבא החופשי כדי להגן על המפגינים", הוא מסביר.
מוטיבציה, אידיאולוגיה ומשמעת צבאית
גם קוטייבה ערק לאחר שחזה במה שהוא מתאר כטבח אזרחים בחומס, שלפי הדיווחים נהרגו במהלכו אלפים. "הם השתמשו בכבאיות אש כדי לשטוף את הרחובות מהדם, וזרקו את הגופות למשאיות מבלי לאפשר להן אפילו להיקבר", הוא מספר. "זה היה הרגע הכי עצוב".
זוהי המוטיבציה של צבא החופש הזה, אם כן. אבל לצד האידיאולוגיה העמוקה, חיילי הצבא הסורי החופשי מפגינים גם משמעת צבאית. כך, למשל, מבצע אבו עלי שיחה מהטלפון הנייד שלו: "כן אדוני, אני הקצין. ראש היחידה. אדוני, ביצענו את משימת הריגול שלנו. לא, אדוני, אין נקודות ביקורת, רק שומרים. כן, יש צלפים. האם אנחנו יכולים להתחיל במבצע נגדם, אדוני?"
אך הבקשה נענית בשלילה, ואבו עלי ממלא את הפקודות, שניתנו לדבריו ממטה הצבא הסורי החופשי בג'סר א-שרור שבצפון מערב סוריה, באזור בו נערכו כמה מהקרבות הקשים ביותר בין כוחות הביטחון של אסד ובין חיילים עריקים, כולל, לטענת צבא החופש, תקיפות מהאוויר על אנשיהם.
"אני גאה שאנחנו יכולים להגיד לאנשינו: 'אנחנו הצבא הסורי החופשי ואנחנו כאן על אדמתנו'", אומר אבו עלי במהלך הצעידה חזרה לבית הבטוח בלבנון. "אנחנו מקווים שנוכל לבצע בקרוב מבצעים גדולים וחשובים, שיוכלו להפיל את המשטר הזה".
קוראים למערב: עכשיו תורנו
הצבא החופשי הסורי, שלפי הסברות כולל בין 7,000 ל-10,000 חיילים שרובם נשארים בתוך סוריה, חולש בעיקר על האזורים הגובלים בטורקיה, בירדן ובלבנון. קולונל עריק נוסף לקח עליו את הפיקוד באחרונה, ריאד אל-אסד – שום קשר למשפחה ההיא, כמובן.
במבט ראשון, נראים אבו עלי, קוטייבה ואנשיהם כחבורה של חיילים מחוסרי עבודה, המגרדים קצת לחם, ספגטי וכמה שעות של חשמל ביום במחוז העני והמרוחק ביותר בלבנון. אבל אחרי שצפו במותו של השליט הלובי מועמר קדאפי, מנהיגי הצבא הסורי החופשי מתעקשים שעכשיו הגיע זמנו של העולם להסיט את תשומת לבו אליהם. הם קוראים למערב לכפות אכיפת איסור טיסה מעל סוריה (כלומר הפלת כוחות האוויר הסוריים), ולספק נשק ותמיכה למאבק.
"ככל שיהיו לנו יותר כלי נשק, נוכל להתקדם", אומר קוטייבה. "אנחנו קוראים לקהילה הבינלאומית – כולל אירופה, הליגה הערבית, צרפת או גרמניה – לספק לנו את הדברים האלה. אם יהיה כאן אזור ללא טיסה ומקומות בטוחים לפעול מהם, קריסת צבאו של המשטר תהיה מהירה. זהו צבא שמשרת אדם ומשפחה, לא מדינה ואזרחים".
>> כך חוסל קדאפי: האמצעים הצבאיים שהביאו לסופו של הרודן הלובי