באוקטובר 2011, לאחר למעלה מחמש שנים של מאמצים להביא לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, החליטה ממשלת ישראל לחתום על עסקה עם החמאס. שליט חזר לביתו, בתמורה לשחרורם של למעלה מאלף אסירים פלסטינאים, ביניהם מחבלים השפוטים למאסרי עולם, שריצו את עונשיהם בבתי הכלא בישראל. מי שהובילו את המהלך היו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, אהוד ברק.
גם לפני קרוב ל-40 שנה היו ברק ונתניהו מעורבים בשחרורם של שבויי צה"ל, אך אז זה היה בנסיבות אחרות לגמרי: מבצע "ארגז" של סיירת מטכ"ל. הרקע ל"ארגז" היה מלחמת ההתשה בחזית הצפונית, שבמהלכה נשבו שני טייסים ונווט של חיל האוויר הישראלי על ידי הכוחות הסוריים. ב-2 באפריל הופל מטוס פנטום ישראלי, שאותו הטיסו גדעון מגן ופיני נחמני, וביוני הופל מטוס מיראז’ 3, שהטיס בועז איתן. שלושת אנשי חיל האוויר נלקחו לשבי הסורי. כל מאמצי ישראל להגיע לחילופי שבויים לא צלחו, למרות הצעה לשחרר 37 קצינים וחיילים סוריים, שנפלו בשבי צה"ל במהלך פשיטה בחזית רמת הגולן, שנתיים קודם לכן.
"הגשנו כמה תוכניות משוגעות למטכ"ל"
בתחילת קיץ 1972, על בסיס מודיעין שהתקבל אודות סיורים של קצינים בכירים מסוריה לאורך הגבול בין לבנון וישראל, הורה הרמטכ"ל דאז, דוד אלעזר, לתכנן מבצע לחטיפת קצינים סורים שישמשו כקלפי מיקוח לשחרור שבויי צה"ל בסוריה. לאחר שראש הממשלה, גולדה מאיר, אישרה את המבצע, המשימה הוטלה על סיירת מטכ"ל, שמפקדה באותה תקופה היה אהוד ברק, כיום שר הביטחון. המבצע קיבל את שם הקוד "ארגז".
"מבצעי 'ארגז' נולדו לאחר שאנחנו כבר הגשנו כמה תוכניות משוגעות למטכ”ל כיצד ניתן לשחרר את הטייסים, שעל כולן השיבו לנו בשלילה", מספר האלוף (מיל') עוזי דיין, שהיה סגן מפקד המבצע ובהמשך גם מפקד סיירת מטכ"ל. "אני הכרתי את שלושת השבויים בצורה עקיפה. יום אחד התרגזתי והלכתי לשר הביטחון ואמרתי לו משהו בסגנון הזה: 'יכול להיות שאתם כבר זקנים מדי בשביל להבין את זה, אבל הם חברים שלנו ואנחנו מקווים שאם המצב היה הפוך הם היו עושים הכול לשחרר אותנו'".
שר הביטחון היה אז משה דיין, דודו של הקצין הצעיר מסיירת מטכ"ל. המבצע אושר. המידע המודיעיני הראה שהסיורים של הקצינים הסורים נערכים באזור הר דב. לאחר מספר תצפיות שערכו מפקדי סיירת מטכ"ל בגזרה, נבחר המקום המתאים ביותר לחטיפה: דרך עפר שעולה להר דב בצד הלבנוני של הגבול, בנקודה שבה כלי הרכב מאטים את מהירות הנסיעה וחשופים לכוח המסתער.
הכוח של סיירת מטכ"ל התמקם למארב בשעות הלילה, אבל סיור הקצינים הסורים לא הגיע באותו בוקר, והרמטכ"ל נאלץ להורות על ביטול מבצע "ארגז 1". לדברי עוזי דיין, אחת הסיבות לביטול המבצע היה אוהל משמר לבנוני שישב לאורך שביל – אוהל שהכח ידע על קיומו, אך הפיקוד הבכיר לא הכיר.
"אמרתי לו 'אוסקוט' וסימנתי שנשסף לו את הגרון אם לא ישתוק"
כמה ימים לאחר ביטול מבצע "ארגז 1", ניתן אישור למבצע "ארגז 2". הפעם הוחלט להציב את המארב על ציר אחר, סמוך לראש הנקרה, בתוך שטח לבנון. אהוד ברק שוב פיקד אישית על המבצע, ואילו בנימין (ביבי) נתניהו היה כפוף אליו כמפקד כוח חסימה שתפקידו היה למנוע הגעת תגבורות לזירת הפעולה וללכוד אנשים שינסו להימלט. גם שני אחיו של ראש הממשלה כיום, עידו ויוני ז"ל, ששירתו אף הם בסיירת מטכ"ל, לקחו חלק בפעולה.
"זה היה המבצע היחיד שגם אני, גם ביבי וגם יוני לקחנו חלק במשותף, כי זה לא היה דבר תקין", מספר ד"ר עידו נתניהו, ששירת בסיירת מטכ"ל במקביל לאחיו הגדולים. יוני ז"ל הגיע מאוחר יותר לפיקוד על סיירת מטכ”ל, ונהרג במהלך מבצע "אנטבה" ("מבצע יונתן") לחילוץ בני הערובה שנחטפו במטוס "אייר פראנס" בשנת 1976.
ב-19 ביוני 1972 הגיעה העת להוציא אל הפועל את "ארגז 2". הכוח יצא ללבנון ופרס את המארב. בשעות הבוקר הגיע למקום רועה צאן לבנוני, שכמעט עלה עם עדר הכבשים שלו על הכוח של בנימין נתניהו, שהסתתר במקום. "הרועה עמד להרים מטען שהצבנו בשטח, ואנחנו תפסנו אותו והשכבנו אותו לידנו. הוא פחד פחד מוות, בטח חשב שאנחנו נחסל אותו. בשביל להשתיק אותו אני אמרתי לו 'אוסקוט' וסימנתי לו עם היד שנשסף לו את הגרון אם לא ישתוק", מספר עידו נתניהו.
"השיירה עברה ואנחנו הבטנו בה בעיניים כלות"
האירועים הבלתי צפויים נמשכו: זמן קצר לאחר מכן הגיעו למקום גם כלי רכב ושריונית לבנונית, חמושה בתותח. הרכבים והתמקמו בקרבת הכוח של נתניהו לתצפית. בנימין נתניהו דיווח לברק על ההתפתחות, וברק הורה לו להישאר נסתר במקומו, תוך כדי כך שהוא מעדכן ברשת הקשר את הרמטכ"ל. "באיזשהו שלב ראינו את שיירת הבכירים מגיעה. מאחוריה, במרחק של כשני קילומטרים, נסעה שיריונית של צבא לבנון. השיריונית נשארה למטה בוואדי, והשיירה עלתה על הרכס שממנו צופים לעבר ישראל", נזכר עוזי דיין.
"העברנו את הדיווח על כך לרמטכ"ל ולמוטה גור, שהיה אז אלוף פיקוד הצפון, והם טענו שהשריונית מסכנת את הכוח ולא נתנו לנו אישור להמשיך את הפעולה. בסופו של דבר השיירה עברה במרחק מטרים ספורים מאתנו ואנחנו הבטנו בה בעיניים כלות. בפעם זו, ישב בשיירה גם הרמטכ"ל הלבנוני. בתחקיר שנערך לאחר מכן בחורשה ליד חניתה אנחנו 'התפוצצנו', בעיקר על הרמטכ"ל. אני אפילו טענתי שעושה רושם שהם כלל לא מבינים את השטח ושהשריונית הייתה מאוד רחוקה מאיתנו וגם לא היה לה קו ראיה. בכל מקרה היו לנו מספיק אמצעים לעצור אותה והיינו מספיקים לבצע את הפעולה ולהימלט מהאזור עד שהיא הייתה מגיעה אלינו. לזכות הרמטכ"ל דדו יאמר, שהוא קיבל את זה שהיה כאן משהו לא תקין ואפילו ניסה קצת ככה לרכך את האווירה וסיפר בדיחה שהפואנטה שלה הייתה שיהיו עוד הזדמנויות".
אהרון גבאי היה חלק מהצוות של עוזי דיין בניסיון החטיפה השלישי – "ארגז 3". 34 שנים לאחר מכן, במלחמת לבנון השנייה, הוא שכל את בנו אילן ז”ל שהיה מפקד מחלקת פטרול בצנחנים, ונפל ממש באותו מקום בו התרחש מבצע "ארגז", סמוך לכפר עייתא א-שעב. לדברי גבאי, המבצע השני נפל בסופו של דבר בגלל הרמטכ"ל הלבנוני שהצטרף בפעם הזו לשיירה, ולא בגלל השריונית הלבנונית שליוותה אותה. "אם הרמטכ”ל הלבנוני היה נפגע או נהרג זה היה יוצר תקרית דיפלומטית שהייתה יכולה להוביל אפילו למלחמה".
עידו נתניהו נזכר כי בשלב מסוים אנשים מהכפר של רועה הצאן הגיעו לאזור לחפש אותו. "אהוד (ברק) דיבר איתם מעט ואפילו היו קצת התלוצצויות, לאחר מכן אנחנו שבנו באור יום לישראל. האמת, חשבנו שאחרי החשיפה שלנו בשטח המבצע יתבטל. מאוד הופתענו מכך שהקצינים הסורים בכל זאת המשיכו עם סיורי הגבול. אחרי מספר ימים קיבלנו הוראה לעלות מהר לצפון ושהולכים לבצע שוב את המבצע בשיטה האחרת".
"ארגז 3"
יומיים לאחר ביטול מבצע “ארגז 2", ב-21 ביוני 1972, ניתן האישור לביצוע מבצע "ארגז 3". על בסיס מידע מודיעיני עדכני וניתוח השטח, הוחלט לבצע את המארב בסמוך לכפר הלבנוני רמיה, הממוקם בגזרה המרכזית של גבול הצפון, מערבית לעייתא א-שעב. על כוח הסיירת פיקד הפעם יוני נתניהו וסגנו במבצע היה עוזי דיין. מחשש שהרמטכ"ל יבטל שוב את המבצע ברגע האחרון, החליט ברק, שהוביל את שני הניסיונות הקודמים בשטח, להתמקם במוצב הפיקוד הקדמי, לידו.
"אחרי שני הניסיונות הקודמים שלא הצליחו, פורום של ותיקים ביחידה החליט שכדאי שאהוד יישב בחפ"ק ולא יהיה בשטח עצמו, כדי למנוע מהמפקדים הבכירים להפריע לנו", מספר עוזי דיין. "לקראת המבצע, התאמנו די הרבה על חטיפה בפיקודו של יוני", מספר עידו נתניהו. "איך חוטפים, איך שולפים מישהו מרכב נוסע ועוד. פעם אחת יוני אפילו הדגים איך עושים את זה על אחד מחבריי המסכנים. במסגרת ההדגמה הזו הוא רץ במהירות ובהפתעה לעבר הבחור שישב ברכב, תפס בבלוריתו ומשך אותו החוצה. הבחור נזרק מהרכב על הארץ, והמהלך הוכתר בהצלחה. אותו חבר סבל מכאבים בקרקפת ימים לאחר מכן".
בניגוד לשני המבצעים הקודמים, "ארגז 3" היה רכוב, וכלל שני ג'יפים. "אחד מהם היה הלנד-רובר של קצין המפקדה שלנו", נזכר דיין בחיוך. הכוחות חצו את הגבול ללבנון בשעות אחר הצהריים, בהתאם לשעת ההגעה של השיירה, והתמקמו במרחק של כמה מאות מטרים מהגבול. ליתר ביטחון, הציב צה"ל גם מספר טנקים לחיפוי, לא רחוק מהגבול. אהרון גבאי מספר כי בתחילת המבצע כמעט ואירעה תקלה מבצעית. "התצפיתנים שלנו נתנו התראה שהשיירה מגיעה, וכשנכנסנו למקום המארב, השיירה לא הגיעה. בשלב הזה הקשר עם התצפית נותק ולא ידענו מה קורה".
"כשניתקל בהם כבר נסתדר"
גם דיין מספר כי על הכוח עברו מספר דקות של אי ודאות לאור העובדה שמיקום השיירה לא תאם את המודיעין המקדים שהתקבל ביחידה. "אנחנו ממתינים וממתינים והשיירה לא מגיעה, באיזשהו שלב יוני ואני אמרנו בוא ניסע מולם וכשניתקל בהם אנחנו כבר נסתדר', ובאמת סובבנו את הכוח. כך יצא שכעת הג'יפ שלי היה הג'יפ הקדמי, אני התחלתי להתקדם ויוני עוד בירר משהו מול החפ"ק".
מתחקיר שנערך לאחר מכן התברר כי הכוחות נתגלו כאשר חצו את הגבול לתוך לבנון על ידי אזרח לבנוני שראה אותם והעביר את המידע לסורים, שמיד הורו לסיור הקצינים לעצור. לדברי עוזי דיין, לא לקח הרבה זמן עד להיתקלות בשיירה של הקצינים הסורים, שכללה 4-5 כלי רכב. "אנחנו קולטים שהם מתחילים להסתובב, מהר ירדנו מהג'יפ ורצנו לעברם. גם הג'יפ של יוני הגיע אחרי חצי דקה.
"בהתחלה הם לא כל כך הבינו מה קורה, הם חשבו שאולי מדובר בכוח לבנוני אחר, אבל מהר מאוד השומרים הלבנונים כבר דרכו את הנשקים שלהם. אני הרגתי את כל מי שיכולתי והתחלנו לאזוק את הקצינים הסורים. כל האירוע לקח כשתי דקות כי הם קצת התפזרו בשטח.
"בסופו של דבר, אחד הקצינים הסורים ברח לכיוון צפון ונעלם בצמחייה. בשלב זה הכנסנו את צוות החילוץ והמשכנו לעשות סריקות בשיחים. עדיין היה חשש שיירו בנו. צדוק (אחד מלוחמי הכוח) נפצע והחבר'ה התחילו לטפל בו. אמרתי להם שיעזבו אותו כרגע ויצטרפו לסריקות, צדוק הסתכל לכיווני במבט כואב, אבל גם הוא ידע שאין ברירה".
סגן-אלוף, שני אלופי משנה ותת-אלוף
בקרב הקצר שנערך בין הכוחות נהרגו שלושה מלויים לבנונים וחמישה בכירים סורים נתפסו במכונית השברולט אימפלה בה נסעו והועברו לשטח ישראל. מלבד עוזי דיין והאחים לבית נתניהו, לקחו חלק במבצעים, בין היתר, גם חבר הכנסת לשעבר אבשלום וילן, מוקי בצר ודני ברונר ז”ל, שהיו שניהם מפקדי צוותים.
בין הקצינים הסורים שנפלו בשבי היו קצין מודיעין בדרגת עמיד (מקביל לתא"ל), שני קציני שריון בדרגת עַקִיד (אל"ם) ששירתו באגף המבצעים של צבא סוריה, ושני טייסים בדרגת מֻקַדַם (סא"ל) ששירתו במודיעין חיל האוויר הסורי. בנוסף, נתפסו מספר חיילים ושוטרים לבנוניים. בחקירה שנערכה לשבויים התברר כי הקצין שהצליח לחמוק לצמחייה ולברוח היה לא אחר מאשר ראש המודיעין הקרבי בסוריה.
"ביבי לא השתתף במבצע האחרון, כי אחרי הניסיון השני הוא כבר השתחרר וטס ללימודים בחו"ל", מספר עידו נתניהו. "אני הייתי בכוח צדדי שהיה כוח החסימה המערבי. נכנסנו לזירה דקה או שתיים אחרי הכוח המרכזי, בראשות יוני. הוא נתן לנו הוראה להגיע אליו, וכשהגענו לזירה עוד נשמעו יריות מידי פעם. יוני עמד על הכביש ופיקד עלינו לרדת מהנגמ"ש ולסרוק את השטח שמעבר לכביש, כדי לחפש אחרי נמלט או שניים, באותו שלב כבר ראיתי את השבויים מרוכזים ויושבים על הקרקע, וכיוון שלא מצאנו אף אחד, חזרנו. כששבנו לשטח ישראל בתחושת הילה וניצחון, יוני עוד לא היה אתנו – הוא בכלל היה איפשהו בכפר הלבנוני כדי לנסות לראות מה קרה עם המכונית הנוספת שנמלטה", ממשיך נתניהו.
"בדרך חזרה שמענו בחדשות שהיה מבצע בלבנון"
"בדרך חזרה לישראל כבר שמענו בחדשות שהיה מבצע בלבנון", מספר דיין. "אני נהגתי חזרה בשברולט אימפלה, ואני זוכר שדאגנו לאטום את החורים שכדורי האקדח עשו בלנדרוברים ובמכונית האימפלה, שאחר כך שימשה את אגף המודיעין במשך שנים לאירוח".
זמן קצר לאחר החטיפה, הציעה ישראל לסוריה לבצע החלפה מיידית של הקצינים הסורים בתמורה לשבויי צה”ל, וזאת באופן חשאי, מבלי לחשוף את עניין חטיפת הקצינים הסורים, שהייתה גורמת מבוכה רבה לשלטון הסורי. דמשק דחתה את ההצעה ודרשה את החזרת הקצינים ללא תנאי, בטענה שנחטפו ואינם שבויי מלחמה. ממשלת לבנון, מצידה, הגישה תלונה למועצת הביטחון של האו"ם על הפגיעה הישראלית בריבונותה.
בחודשים שחלפו מאז החטיפה התנהל משא ומתן בין ישראל וסוריה באמצעות מתווכים עד שלבסוף הושג הסכם על חילופי שבויים. ב-3 ביוני 1973, כמעט שנה לאחר מבצע "ארגז 3", שבו לישראל שלושת אנשי צוות האוויר שנשבו. בתמורה, ישראל החזירה לסוריה את הקצינים הסוריים שנחטפו במבצע וכן 41 שבויים סוריים נוספים. גם השבויים הלבנוניים שנלקחו במבצע שוחררו, וניתנה חנינה לתושב דרוזי שנידון במאי 1972 ל-23 שנות מאסר בגין ריגול עבור סוריה.
"יש ויכוח האם המבצע הזה תרם ישירות לשובם של הטייסים, אבל וודאי היה לו חלק מאוד חשוב בהשבתם. אנחנו בכלל היינו בטוחים שנוכל לעשות את חילופי השבויים מהר מאוד ושלא נצטרך לתחקר את הסוריים, אבל בסוף זה לקח כשנה. מה שבטוח הוא שהביטחון הלאומי מבוסס על הסכם בלתי כתוב שאנשים מתגייסים בידיעה שאם יקרה להם משהו המדינה תעשה הכול להשיב אותם", מסכם עוזי דיין, שאף הגיע לבסיס רמת דוד לפגוש בטייסים בשובם מהשבי הסורי.
"כשהטייס פיני נחמני ראה אותי הוא סיפר לי שהוא אמר לחבר'ה בכלא, 'תראו, החבר'ה ביחידה לא ישכחו אותנו'. גם רוח'לה, אשתו של פיני, שלחה לו מכתב לכלא ושם היא כתבה ש'החבר'ה הלכו לדוג מספר דגים שמנים', כך שלפחות בשנת השבי האחרונה שלהם כבר היה להם איזשהו מושג שנערך מבצע שמקדם את שחרורם. בנוסף, הצלב האדום הביא להם גזרי עיתון שכנראה היה כתוב בו על המבצע", אומר דיין.
כך ישראל פעלה לפני כמעט 40 שנה, מסכמים בנוסטלגיה גיבורי מבצע "ארגז".