חטיבת הצנחנים במילואים 646 "שועלי מרום" סיימה השבוע התקפה משמעותית, במהלכה הצליחה להגדיל את שטחי השליטה שלה במרכז רצועת עזה ולחשוף מנהרות אסטרטגיות של גדוד זיתון, אותן היא השמידה ובכך שללה מחוליות הגרילה של אותו הגדוד בחמאס את התנועה דרומה והיכולת להפתיע אותם.
זה קרה אחרי מבצע צליחה הנדסי של הצנחנים והשריון דרומה מעל נחל עזה, שהביא בין השאר לחיסול המג"ד של גדוד אל בורייג' שנמצא מדרום להם. הגענו אליהם השבוע ללב הלחימה שלהם במחנות המרכז, שם ראינו את ממדי ההרס האדירים ואת המנהרה שחמאס בנה לאורך שנים, רגע לפני שפוצצה. "כצה"ל היה לנו חשוב לבודד אותם במרחב הזה, לא רק מעל הקרקע, גם בתת-קרקע שזה האתגר והשלמנו את המשימה", אמר אל"מ אלעד שושן, מפקד החטיבה.
לפני שהגעתי למה שמוכנה "בית המח"ט בעזה", עצרתי בקיבוץ בארי שם הייתה באותו הזמן תהלוכה למען החטופים שבידי חמאס. כשראיתי אותם חשבתי על זה שעוד פחות מחצי שעה אני אהיה במקום שבו הנוח'בות של חמאס התארגנו ויצאו להתקפה על בארי, על זה שאולי אהיה מטרים בודדים מהמקום שבו מוחזקים מתחת לאדמה חלק מאותם חטופים.
לא היה הרבה זמן למחשבות. מפקד השיירה שהכניס אותי ללב עזה העביר תדריך ואמר בין השאר: "אנחנו ניסע מהר, האיום המרכזי עלינו זה פצמ"רים ויש סיכוי לירי RPG או מטענים. בכל מקרה אתה לא עושה כלום ואנחנו ניתן את הפתרון". עם האיום הזה עליתי להאמר הלא ממוגן והשיירה עשתה את דרכה למסדרון נצרים.
קשה להתעלם מההרס האדיר שנראה בדרך. רמז ללחימה הקשה שהייתה שם מאז החל התמרון הקרקעי והשמדה של תשתיות טרור. "לא היה פה בית אחד שלא מצאנו בו אמל"ח, פיר של מנהרה או מטענים", אמר לי אחד הלוחמים. באופק ניתן היה לראות עמודי עשן ולשמוע את הדי המלחמה. את המח"ט אל"מ שושן אני פוגש באחד המבנים, שם בלב עזה רוכנים אנשי החפ"ק שלו על מסכים וקשרים.
באמצע שולחן גדול עליו צילום אוויר של הגזרה בה הוא נלחם. "לא רחוק מאיתנו יש עכשיו גדוד שלי שנמצא בהתקפה על גדוד זיתון, ומצא פיר של מנהרה שחיפשנו הרבה מאוד זמן, שתכף נלך לראות", אמר כבר בתחילת השיחה כדי שאבין שהמלחמה לא עוצרת.
אל"מ שושן, צנחן ותיק שבין השאר פיקד על סיירת צנחנים וגדוד 101. הוא מספר שהחל לפקד על החטיבה לפני כשלושה חודשים. חישוב מהיר מלמד שזה היה ימים בודדים לפני שפרצה מלחמת הפתע מול עזה. למעשה, טקס החלפת הפיקוד היה אמור להיות ב-8 באוקטובר.
חטיבה 646 נלחמת מאז 7 באוקטובר, הם נלחמו בבארי שם חיסלו מחבלים, ופינו משפחות מהממ"דים. משם עברו לגזרת יהודה ושומרון כצק"ח (צוות קרב חטיבתי) התקפי בג'נין ונור א-שמס, מחנה הפליטים שהפך לקן צרעות סמוך לטולכרם. בג'נין, ביצעו פעולה רגלית חטיבתית ראשונה מסוגה, לעומק מחנה הפליטים.
"רכז השב"כ רצה שאני אוביל אותו ליעד מסוים", סיפר אל"מ שושן. "וכששאלתי אותו אם הוא מכיר, ענה לי פעם ראשונה שאני כאן". הם הספיקו להיות גם חטיבת עתודה לגזרת לבנון, ובחודשיים האחרונים נלחמים בעזה. הספק אדיר לחטיבת מילואים ובכלל.
הצנחנים שחצו את הנחל
בחזרה למנהרות של רצועת עזה. "מצאנו הרבה פירים ועכשיו סוף סוף מצאנו את התוואי המרכזי שנשמיד היום בלילה, מה שירחיק מאיתנו את האויב", סיפר אל"מ שושן. החטיבה שלו מחזיקה את מסדרון נצרים ונלחמת נגד גדוד זיתון מצפון וגדוד אל בורייג' מדרום.
"אני משמיד את האויב משני צדי הציר שבו אני נמצא. השלב של הטיהור מאוד ארוך בגלל תשתית התת-קרקע. אני יודע לעשות קצב התקפה כזה ביום אחד, בגלל הלחימה בתת-קרקע זה לוקח זמן ארוך יותר". הסביר על אופי הלחימה.
סא"ל א', קצין אג"ם של החטיבה מוסיף, "הלחימה פה מורכבת והעוצמה קצת הפתיעה אותי. הנחתי שניתן לכבוש יותר מהר את עזה, אבל עוצמת התת-קרקע יותר מורכבת. אבל", הוא מוסיף, "זה לא משהו שאנחנו לא מסוגלים לטפל בו. לפני חודש אשתי אמרה לי - רואים שאתה נמצא במקום הנכון, כי זה נכון. אנחנו עושים את מה שהתאמנו לעשות וגדלנו עליו. אל תפתחו לנו שעון, ואין משמעות עבורנו, גם כמילואים, לימים שעברו, כשאני מבין את המורכבות של המדינה. אני לא רואה אופציה אחרת חוץ מלתת לנו לנצח, גדלתי ב-890 (גדוד צנחנים) שעד שלא מבצעים, לא חוזרים".
אל"מ שושן המח"ט חושף מבצע יצירתי שהחטיבה ביצעה לאחרונה, כשיצאה להתקפה ממקום מפתיע נגד גדוד נוציראת של חמאס. פעולה שהביאה גם לחיסול של מג"ד האויב. זה היה כשהצנחנים חצו את נחל עזה במקום לנוע בצירים שהמחבלים צפו שיעברו ולאחר מכן, עם הנדסה, העבירו טנקים מעל לנחל.
"רצינו לתקוף במרחב של נוציראת ולעבור את הנחל, לא במקומות שיש כביש שהיה ממולכד עם עמדות שולטות של האויב. חצינו בלילה את הנחל רק עם חי"ר על גשרים ואחרי שכבשנו את השטח הכנסנו טנקים עם D-9 שעשו מעברים. הגענו למרחב שעד אז לא היינו בו, ומצאנו פיר מאוד משמעותי שמוביל לנוציראת. זה גרם לאנשים שם לברוח ואז הם קפצו לנו, חיפשנו את המג"ד והסגן שלו ואז יחד עם חיל האוויר סגרנו מעגל וחיסלנו אותם".
סגן ש', קצינת שיתוף ארטילרי (קש"א) של הגדס"ר מספרת: "לפני שהגדוד יוצא להתקפה אני מפעילה אש ארטילרית ומרגמות, צופה תוך כדי וכשהגדוד מגיע לקו הבטיחות ואז עצרתי את האש. המטרה שהאויב לא ירים את הראש עד שהגדוד מגיע לשם", הסבירה. בזמן שהגדוד נלחם "אנחנו לוקחים את האש קדימה ומבודדים להם את הזירה. במקביל אנחנו מכווינים כלי טיס".
ההבדל בין פיר לבין תוואי
חברתי לצנחנים במילואים בקן צרעות שבין מספר גדודי חמאס. אל"מ שושן מספר שגדוד נוציראת הוא האחרון באזור שעוד מתפקד כמסגרת גדודית וכבר מתפרק. "ביום שהרגנו את המג"ד הם כבר מינו אחד חדש, שגם הוא על הכוונת שלנו".
החטיבה שלו שכוללת גם גדוד הנדסה ושריון, אחראית גם על השמדת "שכונת הנגדים". אל"מ שושן מספר ש"מדובר בשכונה צבאית של חמאס שהיו בה 31 רבי קומות. בכל בית מצאנו פיר מנהרה, כולל בבתי הספר והמסגדים. היה שם תת-קרקע שלם בין כל הבניינים וחטפנו משם המון אש ומטענים. הרבה היתקלויות בתוך הבתים שגרמו לנו ללא מעט נפגעים שם".
בזמן ההתקפה הם עבדו על שני פירים, ו"כשהכנסנו את חומר הנפץ כל המחבלים שם ברחו מהאמצע, רחוק מהכוחות שלנו", מספר שושן. וב"הכוונות מהאוויר, של הקש"אית, חיסלנו אותם". סגן ש' מוסיפה "אתה ממש מרגיש שאתה שומר על הכוחות בשטח. שלשום שיגרו עלינו רקטות וישר השבנו לשם אש מרגמות. כלי טיס זיק היה מעל וראה את המחבלים בורחים לבית ואז תוך זמן קצר הכוונו מטוס קרב, שהוריד עליהם את המבנה".
המח"ט מוסיף, "בתחרות מי הורג יותר מחבלים זה לגמרי עליה. כי הם בורחים מאיתנו ואז מחוסלים באש שהיא מכווינה". היא האישה היחידה שם, אבל מבחינתה זה לא אישו. "מבחינתי זה מובן מאליו. באתי לעשות את המשימה שלי, שזה לגרום לגדוד להצליח ולא באתי לפה לשרת איזה אג'נדה. אני מבינה שמסתכלים ובוחנים אותנו, שלא רגילים לזה עדיין אז לבנות אני אומר - תהי הכי טובה".
לשכונת הנגדים הם נכנסו אחרי תקיפות של חיל האוויר וארטילריה. אבל זה לא פגע בחלק גדול מהמחבלים שהיו בקומות הנמוכות ומתחת לקרקע. עם סיום הכיבוש של השכונה "הרגנו הרבה מחבלים ונכנסו עם גדוד הנדסה, השמדנו את כל המגדלים ואת התת-קרקע. כיום הכל שם זה הריסות". אגב, קשה היה לפספס את העובדה שהמח"ט הוא מהבודדים בחטיבה שלא לבוש מדים טקטיים. הוא מספר על אנקדוטה משעשעת שבגלל המדים והקסדות הטקטיות, "יש כל מיני פעולות שעשינו שהצד השני היה בטוח שאלה סיירת מטכ"ל".
אחרי השיחה עם המח"ט, יצאנו לסיור בשטח לראות את הפעילות של לוחמי הצנחנים במילואים. הסיור הזה מלמד עד כמה הלחימה שלהם מורכבת וקשה. יחד עם כוח הלוחמים התקדמנו על תוואי המנהרה שהם חשפו, ממנה יצאו פירים רבים להתקפה. כמה ימים קודם להגעה שלי לשם, הייתה היתקלות קשה כשמחבלים יצאו מכמה פירים של אותו התוואי, ובמהלכה נפצעו קשה סא"ל יונתי הסמח"ט ורס"ן איתמר, מפקד החפ"ק.
"צריך להבדיל בין המושגים של פיר ותוואי. התוואי זה כמו רחוב מתחת לאדמה שממנו יוצאים הרבה פירים. גם כשאתה משמיד את הפירים, הם יודעים תוך דקות לחפור חדשים וזה לא פוגע בתוואי", מסביר אל"מ שושן. עכשיו אחרי שמצאנו את התוואי של שלוש מנהרות מצפון לדרום, והשמדנו אותן, זה אומר שהרחקנו אותם מאיתנו והם סגורים בתת קרקע שבמרחב ההגנה שלהם". הוא מספר שחלק מהמנהרות נחפרו גם בעומק של 70 מטרים.
מפקדי חטיבה 646 מספרים שהם מצאו הרבה מאוד סימנים המעידים על הימצאות של חטופים וגם ציוד שנבזז מהקיבוצים. כשסיפרו לי על זה חשבתי על משפחות החטופים והצעדה שראיתי בכניסה לבארי, כמה אני קרוב כנראה לחטופים. צה"ל שומר על שתיקה בכל הקשור לשבויים והנעדרים, וכך גם המח"ט. הדבר היחיד שהסכימו להגיד זה המורכבות שזה מייצר, כשהם עושים הכל לא לפגוע בהם.
האמת על השלב הבא בלחימה
אל"מ שושן מדגיש שבפחות משלושה חודשים של תמרון: "התמונה שלנו היום זה שיש כ-10,000 מחבלים הרוגים, שראינו את הגופות שלהם, שזה שליש מהסד"כ שלהם וכשאני מוסיף לזה את הפצועים, זה כבר מחצית מסד"כ חמאס. מאסה קריטית שאנחנו מרגישים. ואנחנו לא מוותרים ל-50 אחוז הנוספים, עם הכוונה להישאר פה שנה. זה משהו שחשוב להגיד לאזרחים. את העמידה ביעדים שלנו והכרעת חמאס צריך לבחון בסוף הלחימה עוד כשנה. תקופה שתתאפיין בהמון פשיטות אל מול מודיעין ותקיפות בכירים מהאוויר".
עוד מוסיף המח"ט: "הטעות בעיניי שחושבים שצה"ל סיים וזה לא נכון. אני יכול להוסיף שהשמדנו תשתיות אסטרטגיות של חמאס שעבדו עליהן עשר שנים ויותר. משהו שייקח להם הרבה מאוד זמן לבנות מחדש", ולהם אין כוונה לתת להם את האפשרות הזו גם אחרי המלחמה.
"אין שלב ג' ואין שלב שעוצרים. יש התאמה אל מול האויב ופעולות ממוקדות יותר, שיהיו מבוססות יותר על סדיר ופחות על מילואים, כדי לשמר את הכוח של המילואים שנסחוב פה שנה", מסביר המח"ט את המצב כפי שהוא מבין אותו. "אם נחזיק את כל המילואים, תהיה בעיה באורח הנשימה, ואסור לנו לשכוח שהמילואים זה בסוף מה שמחזיק את המשק". די לראות את אנשי המילואים של 646, סטודנטים ובעלי כל המקצועות, כדי להבין את מה שהוא אומר.
כמעט ואין אזרחים בגזרת 646, אבל הם שם וזה מוסיף עוד יותר למורכבות הלחימה. עד לא מזמן עבר שם נקז, מעבר הומניטרי אבל העניין הבא ממחיש יותר טוב מהכל את הסיפור. "נכנסנו כאן לבית הספר המלזי", אמר אל"מ שושן והצביע על המפה.
"היו שם הרבה אזרחים שתפסו מחסה ובחסותם היו גם הרבה מחבלים. עשינו בלילה תנועה רגלית וסגרנו על בית הספר, לאחר מכן עשינו בידוק ומתוכם מצאנו עשרה מחבלים. לא קיים פה בית ספר אחד או מסגד בלי פיר ואמל"ח. אף לא אחד. אחת מהם אמרה לי הילד רעב, ובקשתי מהלוחמים שיביאו לכולם מהאוכל שלהם. אחד הלוחמים שלי אמר, לילדים שלנו שבשבי הם לא דואגים ככה, ואמרתי לו שזה ההבדל בינינו. השקנו אותם, האכלנו אותם ונתנו להם טיפול רפואי, ולאחר מכן שחררנו את כל מי שלא מעורב".
היה אירוע מצמרר כשאחד הלוחמים זיהה דמות מתקרבת, אבל שהדמות הזו ממש נמוכה ושונה. התברר שמדובר בילדה בת שלוש, שנשלחה לכיוונם ממנהרה. "אבא שלה שלח אותה מפיר לכיוון צה"ל בשתיים בלילה, לכיוון עמדה שפתוחה לירי על פי כל הוראות הפתיחה באש. לדעתי בזכות הרגישות של לוחם המילואים הוא הבין שזה חריג ולא ירה", סיפר אל"מ שושן. "שאלתי אותה מאיפה באת, והיא אמרה לי מהאדמה. הבנו שנשלחה ממנהרה. ילדה יחפה עם פציעות ברגליים ובראש והעברנו אותה לצלב האדום אחרי טיפול רפואי".
סא"ל א', קצין האג"מ, הוסיף סיפור משלו: "הילד שלי בן ה-8 שאל אותי בטלפון, אבא למה אתה לא פורש ועשה לי קווץ' בלב. אמרתי לו חמוד, אחד אנחנו לא מכירים בבית את המילה פרישה ושתיים, אנחנו עושים פה משהו עם המון משמעות וערך למען המדינה. חד משמעית זאת האמונה שלי, לא משנה כמה זמן צריך אותנו. אנחנו כבר מאה יום לא בבית, כשגם חגגתי תוך כדי בר מצווה לבן שלי. אנחנו גורמים לאויב להבין: הגזמתם, אנחנו לא מוכנים יותר לספוג ואין לכם עתיד, נהרוג כל אחד מכם".
