מכון שטוקהולם למחקר פרסם את דו"ח Spiri השנתי שלו בנושא תפוצת הנשק הגרעיני בעולם וממנו עולה כי לישראל ישנם בין 80 ל-90 ראשי נפץ גרעיניים נכון לשנה הנוכחית 2019, כשב-2018 פורסם כי בראשותה כ-80 ראשי נפץ.
על פי פרסומים זרים ולטענת מכון המחקר, שליש מהנשק הגרעיני מיועד להפעלה על מטוסי חיל האוויר, כ-50 אחוז לשיגור מטילי יריחו להם טווח של אלפי ק"מ, והשאר ניתן לשגר מצוללות חיל הים.
יש לציין כי ישראל אינה מאשרת באופן רשמי כי ברשותה יכולות גרעיניות ושומרת על עמימות בנושא.
על פי הדו"ח בשנת 2018 היו בעולם 14,465 ראשי נפץ גרעיני, ואילו בשנת 2019 המספר הזה ירד ל- 13,865. ארה"ב ורוסיה ממשיכות להיות המדינות להן ארסנל הנשק הגרעיני הגדול ביותר והן גם האחראיות העיקריות לירידה, שהגיעה בעקבות הסכם הדדי שחתמו כדי להפחית את מספר כלי הנשק הגרעיניים בעולם.
מתוך הדו"ח של Sipri 2019
במכון טוענים שלארה"ב יש 6,185 ראשי נפץ גרעיניים מהם 1,750 בפריסה, כלומר מוכנים על טילים או שנמצאים בבסיסים מבצעיים והשאר, נמצאים באחסון. לרוסים יש 6,500 ראשי נפץ גרעיניים מהם 1,600 בפריסה ו-4,435 באחסון.
לסין יש על פי הדו"ח 290 ראשי נפץ גרעיניים, עלייה ביחס לשנת 2018 אז היו להם 280. גם פקיסטן רשמה עליה מ-140 ראשי נפץ בשנת 2018 היו כשהערכה עכשיו היא שהמספר נע בין 150 ל-160. להודו יש בין 130 ל-140 ראשי נפץ גרעיניים, מספר דומה למה שהעריכו ב-2018. על פי הדו"ח המדינות האויבות האלו מרחיבות את ייצור הנשק הגרעיני שלהן, "בהיקף שיגדיל משמעותית את הארסנל שלהן בעשור הקרוב".
עלייה מטרידה אחרת מגיעה מצפון קוריאה, כאשר בשנת 2018 העריכו את הארסנל הגרעיני שלהם בין 10 ל-20 והנתון של 2019 מעריך את המספר בין 20 ל-30. על פי הדו"ח, צפון קוריאה ממשיכה לתעדף את תוכנית הגרעין הצבאית שלה, כמרכיב מרכזי באסטרטגיית הביטחון הלאומי שלה.