זה אירוע שקרה לאחרונה, כשחוליית מרגמות רצו לתקוף את כוחות אוגדה 98 שפועלים בח'אן יונס. הם יצאו דרך פיר של מנהרה במטרה לשגר פצמ"רים לעבר לוחמי צה"ל. מה שהם לא ידעו זה שהם התגלו על ידי כטב"מ (כלי טיס בלתי מאויש) של חיל האוויר, שהיה רק חלק מאמצעי האיסוף וסגירת מעגלי האש.
המידע עבר במהירות מקצין הסיוע האווירי באוגדה למכלול האוויר במרכז האש של אוגדה 98, שביצעו בקרת אש במטרה לוודא את מיקום המטרה, את מיקום הכוחות ואת טווחי הבטיחות. משם המידע עבר לתא השליטה בבור של חיל האוויר, וכל האירוע הזה – שנמשך זמן קצר מאוד – הסתיים בפצצה שהשמידה את המרגמה והמחבלים.
מרכז האש של אוגדה 98 אחראי על השמדה של עשרות חוליות מרגמה מאז פרצה המלחמה. זה אחד הגורמים לכמות הנמוכה יחסית של אש פצמ"רים במלחמה הזו. ולא רק המרגמות: מרכז האש, ובו מכלול האוויר, אחראי על חיסול של עשרות חוליות נ"ט, משגרי רקטות ומפקדי שדה. ברוב המקרים, הרבה לפני שהצליחו לפגוע ואף להתקרב לכוחות היבשה.
שבעה צוותי קרב חטיבתיים (צק"חים) פועלים בקרב על ח'אן יונס תחת אוגדה 98, בפיקודו של תא"ל דן גולדפוס. באמצעות מערך הגנה שנבנה במשך שנים רבות וכולל מאות פירים וקילומטרים של מנהרות, חמאס והג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני (גא"פ) שולחים מול החיילים חוליות טרור, בעיקר עם RPG או מטענים, ומנסים לפגוע בהם מרחוק עם חוליות מרגמות המשגרות לעברם פצמ"רים. המחבלים שיוצאים מהמנהרות מנסים להתקרב לכוחות, כשהם מנצלים את הסמטאות הצרות וגם את אתרי ההרס, שנוצרו מהבניינים שקרסו כתוצאה מאש צה"ל.
"אם תמצא את יחיא סינוואר, תעדכן אותי"
לאחרונה קיבלנו ב-mako הצצה נדירה למכלול האוויר שבמרכז האש של אוגדה 98. קרון שאמנם נראה כמו חדר לימודים סטודנטיאלי, עם מסכי מחשב ולוחות שעליהם רישומים רבים וצפופים, אבל עוברים דרכו אירועים שמסתיימים בירי של טיל או פצצה, ממסוק או כטב"מ.
"הכוחות הקרקעיים נעזרים באש ארטילרית, מהים או של חיל האוויר", מסביר סא"ל במיל' מ', נווט קרב בעברו וסגן קצין התאום האווירי (קת"א) של אוגדה 98. "כדי לתקוף את המטרות הם מעבירים את המידע לגורם אווירי, שמעבד את המידע ומבצע בקרה כדי שלא יפגעו בכוחותינו. אנחנו סוג של צינור שדרכו הבקשה עוברת כשאנחנו מבצעים בקרה, ואנחנו מעדכנים אותם בתוצאות".
המטרות לתקיפה מהאוויר מגיעות מקצין סיוע אווירי (קס"א) בשטח, למכלול האוויר עליו מפקד קצין התיאום האווירי שבמרכז האש של האוגדה. המכלול בודק את המטרה אל מול מיקום כוחות צה"ל למניעת מקרה של ירי דו-צדדי, מוודא שמדובר באויב, ואז הם מעבירים את בקשת התקיפה לבור של חיל האוויר, שם מתכננים ומתאימים לדרישה את מה שמכונה "מטס", כלומר התקיפה. במקרה של מטרות שצריך לסגור עליהן מעגל אש מהיר, כמו למשל חוליות RPG או מרגמות, קציני מכלול האוויר מתאמים את התקיפה מחמ"ל ייעודי קטן יותר, וזה קורה לא מעט במהלך הלחימה.
בכל פעם שצוותי הקרב החטיבתיים של אוגדה 98 יוצאים להתקפה ומתקדמים לתא השטח הבא, נקבעות מראש מטרות אוויריות לתקיפה כדי להשמיד אויב, מטענים ותשתית טרור וגם כדי לסגור את האגפים שלהם. המטרות האלה עוברות למכלול האוויר ומשם לבור שמוציא את המטס. במקרה של מטרות עם זמן חיים קצר כמו אותן חוליות נ"ט שיוצאות מפיר, התהליך הזה קורה הרבה יותר מהר.
"יש לחיל האוויר יכולת טובה מאוד לתקוף מהר וקרוב מאוד לכוחות שלנו", אומר סא"ל מ'. "אני 32 שנים בחיל האוויר והרבה שנים בתחום של לוחמת היבשה, וזה עולם אחר. החימוש המדויק מאפשר לתקוף קרוב לכוחות ובתמיכה של מערכות ממוכנות, הכשרה הדדית ועוד. אנחנו במקום אחר". דוגמה לזה קיבלנו בתחילת השבוע, כאשר לוחמי חטיבת הקומנדו זיהו מחבל משגר רקטות לכיוון ישראל, ודרך מכלול האוויר הכווינו כלי טיס של חיל האוויר שתקף והשמיד את המחבל והמשגר.
בימים האחרונים אוגדה 98 העמיקה את האחיזה שלה במרחב ח'אן יונס. רס"ן ב', קצין האג"ם של חטיבת האש 214 בחיל התותחנים מסביר: "כל יום מעמיקים את ההישג שם במטרה להשמיד את תשתיות חמאס בדרום הרצועה. המשימה שלנו במרכז האש זה לסייע לכוחות בקצה. זה אומר להסתכל צעד אחד קדימה ולנקות את האיומים. זה יכול להיות חוליות מחבלים, ירי מרגמות, מפעילי רחפני נפץ ומטענים". הוא ממשיך ומסביר ש"מטרת האוגדה להסתכל יותר רחב ולבודד את מרחב הלחימה, לצד משימות איכות אוגדתיות שדורשות יכולות מודיעין ואש, וזה דברים שיש בעיקר פה".
משימות האיכות של האוגדה כוללות גילוי והשמדה של בכירים (בתשובה לשאלה איפה יחיא סינוואר, רס"ן ב' חייך ואמר "אם תמצא אותו תעדכן אותי"). עוד כוללות המשימות האלה איתור של בתי פעילים, ולמעשה השמדת כל איום לפני שהוא פוגע בחיילי צה"ל. "כמה שיותר לשלול יכולות מחמאס. זה אומר פגיעה בפיקוד, ביכולות התת-קרקע וביכולת ירי הרקטות. למנוע מהתצפיתן לעלות לגג, למנוע הגעה של מחבלים מתאבדים לכוחותינו ולמנוע כל דבר שקורה במעגל היותר רחב ומאיים על הכוחות".
"כל פעיל, לא משנה מה דרגתו, צריך למות"
בישראל יש הרבה מאוד שיח סביב נושא חיסול מפקדים בחמאס. אבל עד כמה החיסולים האלה בעלי משמעות? "הם עובדים שם בחוליות קטנות, זה לא פלוגה מול פלוגה ולא טנק מול טנק", מסביר רס"ן ב'. "מדובר בלוחמת גרילה מול ארגון טרור. שניים-שלושה אנשים שלכל אחד מהם משימה קטנה, בין אם מדובר בירי על כוחותינו ובין שבשיגור פצמ"ר. אבל בסוף יש מי שנותן פקודות, ולא כל אחד שם עובד עצמאי. זאת מלחמה שבה אנחנו צדים אותם. ואגב, עבורנו כל פעיל, לא משנה מה דרגתו, צריך למות".
הכוח האווירי מספק מעטפת, ממודיעין לכוחות ועד לפצצה של מטוס הקרב. אולם סא"ל מ' מהמכלול האווירי אומר שמה שעולה מהתחקירים, זה שהם נותנים להם בעיקר תחושת ביטחון. "הם אומרים כשאתה מתקדם ונופלות לידך פצצות, או בלילה כשמאבטחים אותך ויש זמזום קבוע של מזל"טים, זה נותן למי שנמצא שם תחושה של ביטחון. ועל מה שהלוחמים עוברים - זה מגיע להם".
סא"ל מ' התייחס גם לשיח הציבורי, סביב השאלה למה כוחות מסכנים את עצמם ונכנסים למבנה שאותו אפשר להפציץ מהאוויר עם פצצה של טון. סא"ל מיל מ' עונה ש"כוח נכנס למבנה כשהמפקדים מחליטים שצריך להיכנס. אם רוצים לסרוק מבנה כדי לדעת אם יש שם חטופים, מחבלים שרוצים לתפוס או ציוד ואמל"ח שיכולים להביא מודיעין, אז נכנסים. אם ירצו להרוס מבנה כי הוא ממולכד או מאיים על כוחותינו, אז המבנה ייהרס מהאוויר. כוח שדורש תקיפה אווירית מקבל אותה. לא נתקלתי פעם אחת במצב שחטיבה ביקשה סיוע אווירי ולא קיבלה, או כוח במצוקה שלא קיבל את הסיוע, כשלרוב זה אפילו בא בדחיפה שלנו".
רס"ן ב' מוסיף מצדו שהכוח האווירי, על כל היכולות שלו, אינו פתרון קסם לכל תרחיש בשדה הקרב. כטב"מ או פצצה של טון במרחב הלחימה: "משנים את כללי המשחק, אבל בסופו של דבר חטיבה לוחמת זה אמצעי חזק ולכוחות על הקרקע יש משאבים ויכולות רבות, המאפשרות להם להילחם גם בלי הכוח האווירי. בסוף לא תמיד יש הכל לכולם".
"אי אפשר להשמיד הכל מהאוויר", הוא מוסיף. "בסוף יש גם אזרחים במבנים האלה. זה היופי שלנו כצבא מוסרי שאינו ארגון טרור. תפקידנו לעשות הכל כדי לפגוע רק באויב, וזה מה שאנחנו עושים פה. אנחנו לא תוקפים סתם, רק איפה שיש אויב. וחוץ מזה, בשביל זה יש לוחמים על הקרקע. מצד אחד אתה רוצה להסיר את האיום, ומהאחר יש את המקצוע וכללי המלחמה. אי אפשר לבצע ירי על כל אחד ובכל מרחב. אנחנו עובדים בסביבה עם אוכלוסייה אזרחית וזה לא חדש שחמאס משתמש באזרחים כמגן אנושי, אנחנו רואים את זה. וזה מגביל אותנו כצבא מוסרי שפועל עם אין סוף מגבלות, אבל כזה שבסוף פוגע במי שצריך מבלי לפגוע במי שלא צריך. בסוף אם לא נגיב מהר ה-RPG ייצא ויפגע בטנק. לכן אנחנו פועלים מהר".
פועלים מהר - אבל לא מהר מדי
האתגר של הכוח האווירי הוא לעשות את העבודה מהר ושכוחותינו לא ייפגעו. "אני יכול לספר שהבוקר היה פה שיח מאוד קולני על איך אנחנו דואגים שדברים לא יקרו מהר מדי", שיתף סא"ל מ' מהמכלול האווירי. "כי לגבי כל מטרה צריך לבדוק איפה הכוחות שלנו ומה הם טווחי הבטיחות. טעות גדולה של פצצה ממטוס קרב בכוחותינו תיקח את הכל אחורה, והכוחות הבאים יקבלו מענה פחות טוב, כי כולם יהיו יותר זהירים. וזה נכון גם להימנעות מפגיעה בבלתי מעורבים. כל הזמן יש מגבלות לשמירה על האיזון הנכון". הוא מדגיש שכל טעות כזאת מתוחקרת לעומק ומיד מופצת לכוחות ללמידה. "כל משמרת מתודרכת בנושא הזה. לצערי יש גם טעויות".
הם יושבים בבסיס במרכז הארץ, ובו הרבה מאוד קרונות של המכלולים השונים, שכולם גם מחוברים בתקשורת ישירה אחד לשני. קצינים וחיילים נכנסים ויוצאים מהקרונות, כשצבע הדרגות מלמד על השילוב שבין האוויר ליבשה. בפנים על המסכים, סימונים של כלי טיס שונים בשמי הרצועה. סימוני כוחות על הקרקע. לוחות על הקיר שבהם כל אמצעי התקשורת של קציני הסיוע ובעלי תפקידים אחרים בכל החטיבות של אוגדה 98. הגוף של בעלי הדרגות המגוונות נמצא במרכז הארץ, אבל הראש עמוק בעזה, בח'אן יונס במקרה שלהם.
קצין האגם של חטיבת האש 214 מוסיף ש"יש פה עבודה טובה מאוד של חיל האוויר וזרוע היבשה, ממש כאחד, והיחידה לשיתוף פעולה של חיל האוויר הם גורם איכותי מגשר. העבודה מאוד צמודה - מטרות שנתקפות בסיוע קרוב לכוחות, טווחים מאוד קרובים לכוח, לפעמים בעשרות מטרים ופחות. הקשר כל כך טוב, שאתה יכול לסגור מעגלי אש בקבועי זמן מאוד קצרים ובלי לפגוע בכוחות שלנו. כולנו מדברים את אותה השפה". ככה למשל הם תקפו "עשרות חוליות מרגמה במרחב הלחימה שלנו בזכות סגירת מעגלי אש מהירה והשמדה שלהם, שמנעה את המשך הירי על הכוחות שלנו".
חשוב לציין שברוב המכריע של המקרים, צוותי האוויר לא יודעים מה הם תוקפים, על מה הם זורקים את הפצצה. עבורם, בטח במטוסי הקרב, מדובר בנ"צ ומבנה. זה דורש רמת אמון גבוהה מאוד, "שזה משהו מסורתי בחיל האוויר, שעובד בצורה מאוד ריכוזית ומחליט עבורם מה לתקוף והם מטילים פצצה. אם זה מעניין אותם, יש תיאור של המטרה במערכות ולקבל מידע נוסף". הוא מספר שלא מעט מהם מתעניינים במטרות אחרי שתקפו.
בצה"ל כבר מדברים על השלבים הבאים של הלחימה, שתהיה בעצימות נמוכה יותר ותכלול בין השאר התייצבות במרחב הגנה, ממנו יצאו לפשיטות. סא"ל מ' מספר: "כל עוד יהיו כוחות בתוך הרצועה, יהיה כוח אוויר שילווה אותם, גם כשהם יגנו על גבול הרצועה. כבר עכשיו מתארגנים על זה, עד רמת כוח האדם ואיוש המשמרות, יש לזה כבר עכשיו תוכניות מאוד מסודרות".
רס"ן ב' מסכם מצדו: "האויב צריך להרגיש שהוא נרדף, שאנחנו בכל מקום ועושים הכל כדי לצוד אותו מיד כשהוא מרים את הראש, וגם מתחת לקרקע. כל אויב שנדע שהוא מאיים על היכולת שלנו לעבוד, דינו למות".