בית המשפט בירושלים גזר היום (ב') עונש חמור על הרב אליצור סגל, שתקף את הרב הצבאי לשעבר, ישראל וייס, במסגרת מאמר ביקורת בגנותו של וייס לפני שש שנים. סגל (50), ששימש כעורך לשוני של אתר האינטרנט 'מנהיגות יהודית', כתב בין השאר על וייס: "הרב הצבאי הראשי מסייע ושותף לרצח - איסור ייהרג ובל יעבור. הרב הצבאי הראשי מסייע ושותף לגילוי עריות - איסור ייהרג ובל יעבור. הרבצ"ר מסייע ושותף לחילול שבת - איסור ייהרג ובל יעבור. הרבצ"ר מסייע ושותף לביטול מצוות ישוב הארץ השקולה ככל התורה כולה. הרבצ"ר מסייע ושותף להאכלת מאות אלפי יהודים באיסורי דאורייתא".
נגד אליצור הוגשה תלונה במשטרה על ידי גורמי הצבא והוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים בעבירה של העלבת עובד ציבור. אליצור טען במהלך משפטו, כי הביטויים שייחס לרב הם בגדר הבעת דיעה ומתייחסים לנושאים לגביהם היה על הרב לפסוק הלכה ולהשמיע קול ברור: בענייני שבת, צניעות, ישוב ארץ ישראל, כשרות, וגילוי עריות. לדבריו, היה על הרב הראשי דאז להנחות את חיילי צה"ל כיצד לנהוג על פי ההלכה היהודית ומשלא עשה כן הרי שההלכה קובעת, כי יש לראותו שותף לעשיית אותם מעשים האסורים על פי ההלכה כאילו הוא עצמו מבצעם.
משפטו של אליצור נמשך שש שנים. בסופו של דבר הוא הודה בעובדות כתב האישום אבל לא באישום נגדו, ובית המשפט הרשיע אותו בעבירה של העלבת עובד ציבור לאחר שלב ההוכחות. לדבריו, היה על הרב וייס להשיב לטענותיו כמקובל בעולם התורני שהוא חי בו.
"המעשים שעשה מסוכנים שכן הם נחשפו לקהל רחב"
התובעת המשטרתית טענה במסגרת הטיעונים לעונש, כי קיימת חשיבות רבה בהגנה על עובדי ציבור והפגיעה בהם עלולה למנוע מהם לבצע את עבודתם הציבורית בצורה הולמת ונכונה. לדבריה, המעשים שביצע סגל מסוכנים שכן הם הופצו ברשת האינטרנט ונחשפו לקהל רחב מאוד.
לטענת התובעת, הנאשם הביא לדוכן עדים את הרב וייס והטיח בו דברים קשים ואפילו לא טרח להביע חרטה או להתנצל על דבריו ואינו סבור שטעה באמירותיו. היא ביקשה מבית המשפט להטיל עונש מאסר על תנאי לתקופה ארוכה על הנאשם, ביצוע עבודות שירות למען הציבור, קנס ופיצוי לרב וייס.
סנגורו של הנאשם טען מנגד, כי שלא היה כלל מקום להגיש כתב אישום נגד מרשו, שכן ישראל היא מדינה דמוקרטית שבאופן טבעי חופש הביטוי כמו במקרה זה יש בו משום הבעת דיעה ולא העלבת עובד ציבור. לדבריו, עצם הגשת כתב האישום נגד מרשו מכרסמת ביסודות הדמוקרטיה של מדינת ישראל. לטענתו, אין לפצות את הרב וייס על דברי הנאשם ולכל היותר יש להטיל עליו קנס כספי ותו לא.
השופטת העירה לנאשם מכיוון שחייך בזמן הדיונים
השופטת אילתה זיסקנד ציינה בגזר הדין, כי לא אהבה את העובדה שהנאשם חייך בדיונים ואך העירה לו על כך. היא קיבלה את עמדת התביעה וגזרה על אליצור שישה חודשי מאסר על תנאי, תשלום פיצוי של 4,000 שקל לרב וייס, וקנס לקופת המדינה בסכום של 3,000 שקל. היא מתחה ביקורת קשה על אליצור שלדבריה כפר בהליך המשפטי שהתנהל נגדו משום שאינו עונה לכללי העולם התורני שלו.