הים התיכון נחשב רק בריכה אל מול האוקיינוסים הגדולים ולמרות זאת ניתן למצוא בו כמה מהציים המשוכללים ואף מהגדולים בעולם. המדינות החזקות היושבות על חופיו של הים התיכון הבינו את מגבלת הכוח האווירי אל מול הכוח הימי - הקושי לקיים רציפות לחימה, בעיות מזג אוויר, המספר המוגבל של מטוסים וטייסים, ומגוון המשימות בזירות רבות במקביל. אל מול זה מציעים חילות הים נוכחות קבועה בזירה, יכולת פעולה גם במזג אוויר בעייתי, קושי באיתור הספינות, חשיפה מועטת לירי של האויב בניגוד לבסיסים ביבשה, ויכולת לשאת חימוש רב על גבי פלטפורמה אחת ניידת.
על רקע ההכרזות האחרונות של צבא טורקיה בים התיכון, ועל רקע המתיחות עם מצרים, מובאת לפניכם סקירה של הציים הגדולים השולטים במימי בים התיכון: מי הכי חזק, מי הכי מיומן ואיפה ישראל נמצאת במערכה הזאת.
חיל הים הטורקי: הכי הרבה צוללות, חטיבת נחתים עצמאית
מהגדולים והמשוכללים שבציי הים התיכון, ומפעיל זרוע חריגה בגודלה של צוללות. לחיל הים התורכי יש 20 ספינות טילים, 21 שולות מוקשים ולא פחות מ-14 צוללות מתקדמות מתוצרת גרמניה, הכמות הגדולה ביותר באזור (לפי פרסומים שונים חיל הים הטורקי יכרוש עוד ארבע צוללות בגרמניה בקרוב). בנוסף מפעיל החיל 52 ספינות נחיתה ויש לו חטיבת נחתים משלו, במסגרתה 4,500 לוחמים ועוד 3 גדודי נחתים עצמאיים. בפלישה הטורקית לקפריסין הוכיח חיל הים הטורקי יכולת הנחתה של כוחות אמפיביים גדולים. בנוסף לכלי השיט יש לחיל הטורקי זרוע האווירית משלו עם 23 מטוסי ומסוקי סיור ימיים. הספינות הטורקיות עמוסות בציוד וטילים אמריקאים מתקדמים, וחיל הים שלהם נחשב לזרוע אסטרטגית חזקה ולחיל מיומן שמרבה להתאמן עם ציים זרים.
חיל הים המצרי: מיקום אסטרטגי, זרוע אווירית גדולה
חיל זה נמצא כרגע במשבר בשל המצב הפנים מצרי אולם יושב בנקודה אסטרטגית חשובה: תעלת סואץ. חים הים המצרי מפעיל כלי שיט רבים; בסד"כ המצרי יש לא פחות מ-221 ספינות, 105 מתוכן סירות סיור ומשמר. לחיל המצרי 18 ספינות טילים ופריגטות גדולות יותר ועוד 4 צוללות, בנוסף יש לחיל המצרי שולות מוקשים וספינות אמפיביות. כמו כן יש לצי המצרי זרוע אווירית עם סד"כ של 35 מסוקים. עיקר השדרוג שעבר הצי המצרי בשנים האחרונות הוא בתוספת של מערכות מכ"ם וטילים אמריקאים. כמו כן, חיל הים המצרי מרבה להתאמן עם ציים זרים בעיקר ארה"ב ובריטניה.
למרות גודלו והיתרונות הברורים של הצי המצרי, מרבית הספינות של צבא מצרים נחשבות לישנות וגם המורשת שלו אינה מרשימה במיוחד - אין לו ניסיון רב בשטח.
חיל הים היווני: מהיר ומודרני
מפעיל 14 ספינות טילים גדולות ועוד 18 ספינות טילים קטנות ומהירות (אותו עיקרון כמו בישראל). בנוסף יש להם עוד 10 ספינות תותחים, 8 צוללות ועוד עשרות ספינות מסוגים שונים. בנוסף יש לחיל היווני זרוע אווירית שמבוססת על מסוקי בלק הוק ואוגוסטה. הצי היווני משודרג ללא הפסקה וכחלק ממדינות נאט"ו מתאמן עם ציים זרים. עיקר העימותים שלו זה עם הצי הטורקי במסגרת מלחמה שקטה - מכוונים ציינים אחד על השני מבלי לירות. השפל הכלכלי שעבר על יוון משפיע אומנם על תוכנית האימונים אולם בשל המתיחות עם טורקיה הפגיעה אינה חמורה. על פי פרסומים זרים בתקופה האחרונה יש עלייה באימונים עם הצי הישראלי, כנראה מתוך העיקרון של אויב אויבי הוא חברי.
חיל הים הסורי: קטן ולא מאיים
חים הים הסורי הוא קטן, ישן, ומהחלשים שבזרועות הצבא הסורי. לסורים יש 10 ספינות טילים, שולות מוקשים וספינות ללוחמה נגד צוללות. בנוסף יש להם שתי צוללות שמצבן לא ממש ברור. הצי הסורי נבנה בעיקר בשנות ה-60 והשדרוג האחרון שלו זה ספינות סובייטיות שיצאו מהשרות במהלך שנות ה-80. הם כמעט ולא מתאמנים והתחזוקה שלהם מאוד ירודה. עיקר הפעילות של הצי הסורי כיום זה ירי טילים ופגזים לכיוון שכונות מורדים בערי החוף.
חיל הים הישראלי: קטן ומשוכלל
בהשוואה לחילות האחרים בים התיכון, חיל הים שלנו הוא קטן ומשוכלל. לחיל הים הישראלי יש 13 ספינות טילים, 3 מתוכן סער 5 מתקדמות, ובנוסף ישנן 3 צוללות מתוצרת גרמניה כשעוד שלוש אמורות להצטרף בעתיד. לחיל כמה עשרות ספינות סיור בהן הפרוטקטור הלא מאויש שפועל בעיקר בגזרת עזה. למרות הקידמה, לחיל הישראלי יש את התקציב הנמוך ביותר מבין זרועות צה"ל וזאת למרות הגבול הארוך עליו הוא מגן ולמרות ההבנה שמדובר בחיל אסטרטגי שמעורב יותר ויותר בזירת הלחימה הנוכחית. אומנם אין לו זרוע אווירית משלו אך חיל האוויר מפעיל לטובתו טייסת מסוקים.
ישנם עוד מספר ציים כמו האיטלקי, המרוקאי והספרדי, ששולט בנקודת היציאה שנייה מהים התיכון, אולם עיקר פעילותם היא מחוץ לגזרה הנוגעת לנו. בנוסף יש את החיל הלבנוני, שנחשב זעיר ולא משמעותי, וחיל הים הלובי, שנחשב מיושן ונכון להיום בגלל ההפיכה אינו פעיל.
כולם מבינים את החשיבות של חיל ים חזק
הסקירה שעשינו מראה כי מדינות בעלות יכולת כלכלית משקיעות הון עתק ביצירת ציים חזקים ומשוכללים, כשמילת המפתח היא אסטרטגיה. אומנם כל צי שהוזכר פה מחזיק סירות משמר ויחידות קומנדו מצוינות, אולם מרבית ההשקעה הכספית מופנית לתחום הצוללות וספינות הטילים, כזרוע אסטרטגית משלימה לחיל אוויר. בעוד שבעבר מטוס קרב אחד היה מטביע בקלות ספינה עם עשרות אנשי צוות, השכלול של מערכות הגנה וטילים נגד מטוסים הפכו את המשימה הזאת לקשה הרבה יותר; נוסיף לזה את יכולת הניידות של הספינה, שלא לדבר על היעלמות הצוללת, ואנחנו מדברים פה על בסיס נייד שלם בעל יכולת הרס קטלנית.
למקבלי ההחלטות במדינות השונות ברור שבסיסי האוויר יהיו יעד ראשון למתקפת טילים, אבל בעוד שמטוס יכול לשהות באוויר רק למספר שעות, ספינה לא צריכה בסיס (ציים רבים מחזיקים ספינות אספקה), ומסוגלת לפעול חודשים בים הפתוח.