הסוף של המדינה האסלאמית? נראה לפחות שזה הכיוון בגלגול הנוכחי של ארגון הטרור שהצליח לזעזע את העולם. בזמן שהמבצע הצבאי לשחרור העיר מוסול נמצא בשלבים מתקדמים, ביום שלישי (6.6) הכריזו כוחות הקואליציה נגד דאע"ש בהובלת ארה"ב על תחילתו של המבצע לשחרור העיר א-רקה שבסוריה, "בירת המדינה האסלאמית". כבר ביום שני, על רקע פיגועי הטרור באירופה, החלו לצאת דיווחים על תקיפות אוויריות נרחבות על עיר הבירה של הארגון שנכבשה בשנת 2014. לדברי מפקד הכוחות האמריקניים, הגנרל סטיב טאונסנד, הלחימה תהיה "ארוכה וקשה", אבל אין לו ספק שהיא תוביל ל"מכה קטלנית לרעיון של המדינה האסלאמית כישות פיזית. הקואליציה הזו חזקה ונחושה להשלים את חיסול דאע"ש בעיראק ובסוריה".
מי שמוביל את המתקפות היבשתיות נגד המדינה האסלאמית, במוסול ועכשיו בא-רקה, הם ארגונים שונים של הכורדים, מיליציות שיעיות וצבא עיראק. אבל גם אלה יודעים שהם לא היו מגיעים לרגע הזה אם לא המבצע האווירי שנמשך כבר שנתיים. מבצע שממש כותש את אנשי דאע"ש, ואת רוב התקיפות שם מוביל חיל האוויר האמריקני ששלח לאזור את המטוסים הכי טובים וקטלניים שלו.
השבוע חשפו במפקדת הפיקוד המרכזי של צבא ארה"ב את הנתונים לגבי התקיפות, כולל כמות הפצצות שהם הפילו על דאע"ש ואפילו כמה פצצות הפיל כל מטוס - ואין דרך אחרת להגיד זאת, הנתונים פשוט מפלצתיים.
שעתם היפה של המטוסים הזקנים
על פי הנתונים שפרסם הפיקוד המרכזי של הצבא האמריקני, מאז תחילת המערכה בשנת 2014 הפילו מטוסי קרב, מפציצים ומטוסים ללא טייס על אנשי דאע"ש יותר מ-67,000 פצצות בסוריה ובעיראק. קחו שנייה לדמיין את הכמות הזאת.
הנתונים מראים לא מעט נקודות מעניינות, כמו למשל העובדה שדווקא מטוסי ישנים יותר - כולל אחד שמנסים כבר זמן מה להוציא משירות - מובילים בכמות הפצצות. מפתיע גם שמטוסי קרב הפילו הכי הרבה פצצות, יותר מהמפציצים. הנתון הנמוך ביותר מבחינת כמות הפצצות שהופלו שייך למטוסים ללא טייס – אבל גם למטוס הכי מתקדם של חיל האוויר האמריקני.
"מטוסי קרב כמו ה-F-15E, ה-F-16 והA-10- שוברים את הגב של דאע"ש. הם הפלטפורמה הנכונה לעשות את העבודה והם מספקים את הפונקציה הנכונה לכמה מצבים שונים", אמרה קפטן קת'לין אטנסוף, דוברת הפיקוד המרכזי של צבא ארה"ב. היא גם ציינה שהמספרים אינם סופיים, משום שהנתונים לא כוללים למשל את העבודה של חילות האוויר האחרים בקואליציה שפועלת נגד דאע"ש. גם אם ברור שהאחוז האמריקאי הוא המכריע, זה אומר שהמספרים מדהימים אפילו יותר.
על פי הנתונים, מטוסי ארה"ב שחררו סך כולל של 67,333 פצצות (השם הכולל "פצצות" מתייחס גם לטילים ולאמצעי חימוש אחרים), החל ב-8 באוגוסט 2014 ועד ה-16 במאי 2017. המספר הזה נחלק בין גיחות שביצעו ומבצעים עשרה כלי טיס עיקריים: בראש הרשימה נמצא ה-F-15E, גרסת תקיפה מתקדמת של ה-F-15 שקיימת גם בחיל האוויר הישראלי. הדגם הזה הפיל לבדו 14,995 פצצות. במקום השני נמצא שחקן מפתיע, ה-A-10, שהפיל 13,856 פצצות. ההפתעה נובעת מכך שמדובר במטוס קרב מיושן שהחל לטוס כבר ב-1972.
במקום השלישי נמצא המפציץ B1B, שהפיל 9,195, ואחריו מגיע הצי עם ה-F-18 סופר צרעה שהפיל 8,920 פצצות. מטוס ה-F-16 על דגמיו השונים הפיל 7,679. ואז מגיע עוד מטוס ותיק במיוחד, ה-B-52, שהפיל 5,041. רק אחרי אלה מגיעים מי שאמורים להחליף את הטייסים בעתיד, המטוסים ללא טייס. כלי ה-MQ-1 "טורף" הפילו 2,274, ומל"ט נוסף - ה-MQ-9 ריפר - הפיל 2,188 פצצות. מטוסי ה-AV-8B של המארינס הפילו 1,650, ובמקום האחרון - המטוס הכי מתקדם בחיל האוויר האמריקני, ה-F-22 רפטור, שהפיל 1,535.
הנתונים מלמדים שמטוסי קרב הפילו בסך הכל 48,635 פצצות, או 72 אחוזים מהסך הכולל של פצצות שנורו. המפציצים - 14,236 או 21%. המטוסים ללא טייס ירו 4,462, כלומר רק 7%. דוברת הפיקוד המרכזי של צבא ארה"ב מדגישה: "מספר הפצצות שהפיל כל סוג מטוס מושפעת ממשתנים כמו זמן גיחה, אופי המשימה (אוויר-אוויר, מודיעין, סיוע קרוב לכוחות יבשה ועוד), זמינות של כל סוג ועוד".
איך לא להרוג מטוס
מכלול הנתונים ששחרר הצבא האמריקני מלמד שמטוסי ה-F-15 יצאו למספר הגדול ביותר של משימות הקרביות. גם בעידן החמקנים, טייסי ה-F-15E הם מלך שקשה להוריד מהכיסא. ולא רק הם.
בניגוד לדגמים הקודמים של ה-F-15, שנועדו להשיג עליונות אווירית, ה-F-15E הוא מטוס קרב דו מנועי ודו מושבי שמסוגל לתקוף בטווחים ארוכים ובכל שעות היום ומזג אוויר. למטוס הקרב הזה, שמסוגל לשאת טונות רבות של טילים ופצצות חכמות, יש פודים לניווט בגובה נמוך ופוד לגילוי ותקיפה מדויקת של מטרות קרקע כמו גם מכ"ם מתקדם. הוא החל לטוס כבר באמצע שנות ה-80, וגם היום האמריקאים לא מוצאים לו מחליף ראוי.
הכוכב השני, המכונה "חזיר יבלות", הוא ה-A-10 – מטוס שהוא לא פחות מספינת תותחים מעופפת. הוא טס רק בטייסות המילואים, המשמר הלאומי, וכבר כמה שנים שהאמריקאים מנסים להוציא אותו לגמלאות. הפנטגון עצמו ניסה להוביל מספר מהלכים שיובילו את המטוס הזה למגרש הגרוטאות, מהלך שחושב כי יחסוך 4 מיליארד דולר, שאותם רצו להעביר לפרויקט החמקן. אפילו מזכירת חיל האוויר דאז, דבורה לי ג'יימס, טענה שאין הצדקה למטוס הזה.
אלא שתומכי המטוס, חלקם טייסי עבר והווה ורובם פוליטיקאים - אנשי קונגרס ליתר דיוק - לא היו מוכנים לתת לחיל האוויר להרוג אותו. ה-A-10 מופעל כאמור על ידי יחידות המשמר הלאומי, שמחולקות על פי מדינות; מכיוון שחברי קונגרס מייצגים מדינות, הם פועלים לפי האינטרסים הפוליטיים שלהן. אלא שלא ניתן להתעלם מהטיעונים שהציגו. למשל, שעת טיסה של מטוסי קרב מתקדמים כמו החמקנים עולה 68,362 דולר בממוצע, והם הרבה פחות יעילים למשימות של סיוע אווירי צמוד, שמתקבל מעכשיו לעכשיו על ידי החיילים בשטח. הם גם טסים הרבה יותר גבוה כך שאינם מרתיעים את אנשי דאע"ש על סמך מראה עיניים. ה-A-10 טס הרבה יותר נמוך, זמין לאנשי היבשה והוא יעיל הרבה יותר למשימות מהסוג הזה. לא פחות חשוב – הוא מספק את הסחורה בעלות של 17,716 דולר לשעת טיסה.
מטוסי ה-A-10 עובדים צמוד לכוחות היבשה ונושאים מתחת לכנפיים טילים מונחי לייזר ופצצות חכמות. הסמל המסחרי שלהם הוא תותח 30 מ"מ שיורה 6,000 פגזים בדקה (כאמור, נתוני החימוש מסווגים כולם כ"פצצות", אולם זה כולל גם טילים ופגזים. במקרה של הA-10, כל מאה פגזים שירה סווגו כ"פצצה"). עם ובלי קשר לביצועים האלה, כרגע נראה שה-A-10 ימשיך לטוס עד לשנת 2040.
ד"ש מהמלחמה הקרה
שני מטוסים נוספים שלא ניתן להתעלם מהם הם המפציצים מסוג B-1 ו-B-52. דוברת חיל האוויר האמריקני ציינה אחרי פרסום הנתונים כי מספר הפצצות הנמוך שהם מייחסים ל-B-52 לא אומר שהמפציץ אינו פעיל כמו שאר מטוסי הקרב; היא הדגישה שהמטוס עשה סבבים עם מטוסי ה-B-1 (האחרונים עזבו את הזירה בסוף 2016, אז הוחלפו על ידי ה-B-52 שפועלים בעיקר מבסיס בקטאר).
ה-B-52 הוא ללא ספק זקן השבט. אנחנו מדברים פה על מפציץ ענק שנועד לשאת נשק גרעיני נגד ברה"מ, החל לטוס ב-1952 ולא נראה שהוא מתכוון לנחות בקרוב. הוא מסוגל לטוס למרחק 16 אלף ק"מ ולהפיל 31 טון פצצות, טילים ומה לא. די ברור למה האמריקאים לא רוצים לוותר עליו, כמו שאמר הגנרל דייויד גולדפיין בחודש פברואר האחרון: "מדובר במערכת שאנחנו רוצים שגם החברים שלנו וגם האויבים שלנו יראו את העוצמה האווירית שלה מעל לראש. מי שרואה את המטוס הזה מוריד גשם של פצצות מבין שאנחנו שומרים לו על הגב". בצד השני הוא מבין שהגיע לגיהינום.
"טילים ופצצות חכמות שמרו את המטוס הזה במשחק", אמר הגנרל גולדפיין, ובמשחק הזה משתתף מטוס נוסף בעל יכולת לשאת נשק גרעיני, ה-B-1. גם פה מדובר במפציץ שמסוגל לשאת כמות אדירה של פצצות - 57 טון בתא פנימי ועל הכנפיים – ולטוס לטווח של 12 אלף ק"מ. למטוס הזה ארבע מנועים וארבע אנשי צוות שדואגים שיעשה את העבודה.
אגב, דוברת הפיקוד המרכזי סיפקה סיבה נוספת לכמות הפצצות הקטנה שמיוחסת לזוג המפציצים הזה: "זה מבצע טקטי בעיקרו, והמפציצים בעלי היכולות האסטרטגיות פחות אופטימליים למשימות מסוג זה".
ציידי המודיעין שיודעים גם לקטול
הנתונים של האמריקאים הפתיעו מאוד בכל הקשור למטוסים ללא טייס, שהפכו בשנים האחרונות לציידי מחבלים - וגם לגבי ה-F-22, שהוא נכון להיום החמקן המבצעי המתקדם ביותר בעולם. אבל בחיל האוויר האמריקני מסבירים שהמשימה העיקרית של כלי הטיס האלה היא איסוף מודיעין, ולמעשה בזכותם אפשר למצוא כל כך הרבה מטרות לכל כך הרבה פצצות וטילים.
מטוסים ללא טייס כמו הפרדטור והריפר יכולים לטוס שעות ארוכות בגובה רב ולצלם כל מה שקורה על פני השטח. הם יוצאים בעיקר למשימות סיור ומודיעין. ה-F-22 נועד בעיקר למשימות עליונות אווירית (אוויר-אוויר), אולם יש לו יכולת לבצע תקיפות מדויקות בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה.
חיל האוויר האמריקני חשף כעת שמטוסי החמקן, המצוידים במערכות איסוף ואלקטרוניות מתקדמות ביותר, פועלים בלהקות עם המטוסים ללא טייס בשילוב שהפך את יכולת איסוף המודיעין מהאוויר לאמנות של ממש. על פי הגנרל גולדפיין, "השילוב הזה הפך אותנו ליעילים הרבה יותר באיתור ועיבוד מטרות. זה אפשר לנו להגדיל את כמות הנשק שאנחנו יכולים להעביר". במילים פחות מכובסות, המערכות החכמות על המטוסים ללא טייס והחמקן מאפשרות לחיל האוויר האמריקני לצוד את אנשי דאע"ש בכל מקום ולפוצץ אותם בעזרת מגוון מאוד רחב של נשק חכם.
קצין בכיר בחיל האוויר האמריקני הציג את התהליך: "בקרים על הקרקע (יחידה מיוחדת של פיקוד הכוחות המיוחדים, דומה לשלדג שלנו) מאתרים מטרות בעזרת מטוסים ללא טייס וחמקנים, ואלה מחליטים אם מה שרואים הוא מטרה לתקיפה, ידיד או מטרה שלא ניתן לתקוף". ואם זאת מטרה, אז בום. זה מה ששובר את אנשי דאע"ש ומאפשר את הנסיגה שאנחנו רואים בחודשים האחרונים, ונזכיר: בכלל לא דיברנו על שאר חילות האוויר של הקואליציה. אפילו לא על הרוסים, שגם משתתפים פעילים בכתישה האווירית הזאת.