לאחרונה, הסתיים בצה"ל בוחן הכשירות לקצינים הלוחמים מכלל יחידות צה"ל. הבוחן כלל בין היתר מסלול מכשולים, ריצה, ניווטים וירי לאחר מאמץ. לראשונה כלל הבוחן מעבר "רשת המארינס" סבוכה, מכשול שגובהו 7 מטרים.
סגן בקי ממן (22), מפקדת מחלקה בגדוד קרקל, הגיעה למקום הראשון מבין כל הלוחמות שהשתתפו וקיבלה ציון 100 עגול. כל משפחתה של בקי מתגוררת בקנדה והיא נמצאת בארץ לבדה, אבל מדגישה שהיא לא בודדה אפילו לשנייה, כמו שתבינו מיד.
בראיון ל-mako לכבוד המקום הראשון שקטפה בבוחן הצה"לי היא סיפרה על הילדות כתלמידת בית ספר יהודי בטורונטו, העבר כספורטאית מקצועית, הבחירה לעלות לבדה לישראל ותפקידה בצבא.
"בקנדה, כל החברים שלי היו ספורטאים וספורטאיות", היא משתפת בעברית מצוינת, אחרי שידעה רק מילים בודדות אותן למדה בבית ספר יהודי פרטי בטורונטו. "הייתי שם שחקנית כדורסל וכדורעף בתיכון ובליגה מקצועית. כשסיימתי י"ב והגעתי לארץ זה נקטע והיום אני משתדלת לשחק בזמן הפנוי, בעיקר כשאני בבסיס עם אולם ספורט".
בצבא היא כבר למעלה משלוש שנים. באוגוסט שעבר קיבלה את הפיקוד על מחלקת טירונים בגדוד קרקל, הובילה אותם לאורך המסלול וכיום מפקדת על מחלקה בתעסוקה מבצעית בגבול מצרים. "בעיקר מסכלים הברחות, זו חוויה מאוד מעצימה ומאתגרת".
בחודש אפריל הוזנקה לבוחן הקצינים הלוחמים במכון ווינגייט. בסיום התבשרה על כך שקיבלה ציון 100 ובימים האחרונים פרסם צה"ל את הדירוג הסופי בו הגיעה בקי למקום הראשון מכל הלוחמות בצה"ל בקטגוריה שלה (מחולק לפי דרגות).
"כל קצין צריך לעבור את הבוחן הזה פעם בשנה, יש כמה מועדים", היא מסבירה. "הציון מורכב בין היתר מניווט, ירי, מסלול מכשולים עם רשת מארינס וקיר. זה אומר שבירי לא פספסתי כדור ובניווט לא פספסתי נקודה והכל ברף הזמנים כדי לזכות במצטיינת".
על התחושה לזכות במקום הראשון בבוחן סיפרה: "ממש הופתעתי שמכל הלוחמות בקטגוריה שלי בצה"ל היה לי את הציון הטוב ביותר". היא מוסיפה שהחיילים שלה פרגנו בגדול. "הם ממש שמחו, אמרו לי שזו גאווה בשבילם שהקצינה שלהם הגיעה להישג הזה. כקצינה אני תמיד שואפת למצוינות אבל לא ציפיתי לתוצאה הזו".
כאן כדי להישאר
כל משפחתה של בקי חיה בקנדה ולא נמצאת בארץ. כמו הרבה חיילים בודדים הקורונה הרחיקה אותה עוד יותר ממפגשים עם המשפחה, הפעם האחרונה שראתה אותם הייתה לפני שנה וגם אז לא היה פשוט.
"הם באו את כל הדרך במיוחד לסיום קורס הקצינים שלי ובגלל שהקורונה אז הייתה בשיאה הם לא היו יכולים להגיע לטקס. זה היה ממש קשה אבל אז שמעו בבית הנשיא על הסיפור והזמינו אותנו לשם, פגשנו את נשיא המדינה וזו הייתה חוויה מטורפת".
על ההשתלבות בארץ בקי מספרת בהתלהבות מאוד אוטנטית, לא מיפה את המציאות ומודה: "בהתחלה היה קשה מאוד, את צעירה ולא מכירה אנשים, תרבות ושפה שונות. במיוחד מסגרת צבאית שהיא עולם אחר".
אחרי שצלחה את הימים הראשונים המצב החל להשתפר. "לאט לאט התרגלתי, כיום אני מסתדרת טוב מאוד. יש לי מלא חברים, המשפחות שלהם כמו משפחה שלי, לא עוזבים אותי באף חג או שבת, תמיד מזמינים לארוחות ושולחים הודעות. לא מרגישה לבד, לא מגדירה את עצמי חיילת בודדה. יש לי פה יותר ממשפחה אחת, כל המשפחות של החברים שלי".
אחרי שההשתלבות עברה בהצלחה השאלה המתבקשת אם היא מתכוונת להמשיך הלאה לקריירה צבאית ארוכה. "אני תמיד בראש פתוח לכל האופציות", היא משיבה על כך, "כמו שכחיילת הייתי בגישה הזו לגביי קורס קצינים ככה הלאה, לא יודעת לאן החיים ייקחו אותי אבל אני בהחלט שואפת להישאר ולהמשיך לחיות בארץ. זה המקום שלי, כיף וטוב לי פה, בניתי קשרים עם חברים ומשפחות שלא אוכל לעזוב".
לסיום שאלנו מה המסר שלה לצעירות ששואפות להיות לוחמות בצה"ל. "המסר שלי הוא שגם אם זה לא פשוט להיות לוחמת, זו חוויה ששווה כל רגע. מי שמצליחה לעבור את המסלול וצולחת את האתגרים יכולה לעשות הכל, אני לגמרי מאמינה בזה".
