מעסיקים רבים - במיוחד בתעשיות הנשענות על חידושים ופיתוחים טכנולוגיים דוגמת חברות הייטק, נוהגים לכלול בהסכמי ההעסקה שלהם סעיפים על פיהם מוותר העובד באופן גורף על כל זכות בכל המצאה שפיתח במהלך עבודתו. הדבר נעשה במטרה להימנע מן הצורך לשלם לעובד תמלוגים בעתיד.
אבל האם ייתכן מצב, בו מהנדסי רפאל שהיו שותפים בפיתוח 'כיפת ברזל', יוכלו ליהנות מתמלוגים או פיצויים, כאשר המערכת תימכר לארצות נוספות?
התשובה היא חיובית, כך לפחות לפי משפטנים. "פסק דין של ביהמ"ש העליון שניתן השנה קבע, כי ויתור של עובד על זכותו לתמורה בעד המצאתו, אינו שולל ממנו את הזכות להגיש תביעה בנושא לוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים", אומרת עו"ד נעמי אסיא העוסקת רבות במסחור פטנטים ובדיני קניין רוחני. לדבריה, הלכה זו תקפה גם אם מדובר בהמצאה שיש לה שימוש צבאי, ושר הביטחון מטיל עליה חיסיון.
הענין יוכרע בוועדה לעניני פיצויים ותמלוגים
לדבריה חוק הפטנטים קובע כי המצאה של עובד, אשר הגיע אליה עקב שירותו או בתקופת שירותו אצל מעסיקו, היא קניינו של המעסיק - אלא אם כן קיים ביניהם הסכם אחר. עו"ד אסיא מוסיפה, כי במידה ובהסכם בין העובד למעסיק לא מצוין האם העובד זכאי לתמורה בעד המצאת שירות, או לא - יוכרע העניין על ידי ועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, הפועלת תחת רשות הפטנטים.
>> וידאו צ'ט חינם עם עורכי דין מובילים במתחם פרקליטי IL
אבל פסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון ב-1 באוגוסט 2012, בעניינו של ד"ר נמרוד בייר, מטיל ספק גדול בדבר תוקפן ויעילותן של התניות אלה בהסכמי ההעסקה, ופותח לדיון מחודש את נושא התמלוגים להם זכאים העובדים בגין אמצאותיהם.
ד"ר בייר הועסק בחברת ההייטק "פלורליטי" כמדען במשך 25 שנה, אך החברה נכנסה להליך פירוק לאחר שנקלעה לקשיים. הוא פנה לבית המשפט המחוזי, וביקש שיתירו לו להגיש תביעה נגד החברה, אל הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, בטענה כי הוא זכאי לקבל תמלוגים עבור המצאה אותה פיתח במסגרת העסקתו בחברה.
בקשתו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, בנימוק כי סעיף בחוזה העסקתו של ד"ר בייר בחברה קבע, כי כל המצאה שלו היא קניינה החברה.
ד"ר בייר הגיש ערעור לבית המשפט העליון שהפך את ההחלטתה וקבע כי גם אם נשללה בהסכם זכות העובד לקבלת תמלוגים בגין המצאת שירות, הרי שלא נעולה בפניו הדלת לטעון לזכותו לתמלוגים - וזאת בוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים.
מדובר בוועדה הפועלת תחת רשות הפטנטים, והיא הוקמה בשל היעדרן של תקנות המסדירות את גובה התמלוגים, המגיע לעובדים בגין המצאותיהם בחברות מסחריות. זאת לעומת המצב במגזר הציבורי, שם קיימת הסדרה חלקית של הנושא.
"חוק הפטנטים לא מחריג חיילים או עובדי משרד הבטחון"
"חוק הפטנטים הישראלי קובע שלעובד שהמציא משהו במהלך העבודה יש זכות לתמורה בגין ההמצאה", אומר עו"ד זיו גלסברג שמשרדו מתעסק בקנין רוחני ומיצוי זכויות של ממציאים ושייצג את ד"ר בייר. "הזכות היא אישית שלו ומנותקת מהבעלות על ההמצאה שהיא כמובן של המעסיק. יותר מזה, חוק הפטנטים לא מחריג חיילים או עובדי משרד הבטחון".
"ממציא שלא קיבל תמורה מהמעסיק שלו יכול לפנות לוועדה לעניני פיצויים ותמלוגים שבראשה יושב שופט בית משפט עליון ולבקש שיפסקו לו תמורה ראויה. הוועדה צריכה להתחשב בתפקיד שבו העובד הועסק, בקשר שבין העבודה שלו להמצאה, באפשריות הניצול שלה ובמה שנעשה בה בפועל".
באקדמיה, למשל, ממציא זכאי לקבל חלק הנע בין 40-50 אחוזים מן ההכנסות המסחריות של המוסד האקדמי בו הוא מועסק, ממסחור המצאותיו. גם חוקרים שעוסקים בפעילויות מחקר בבתי חולים זכאים לקבל תמלוגים, בשיעור של כ-35 אחוזים מערכה המסחרי של המצאתם, ואילו לעובדי מדינה המבקשים תמלוגים קיימת ועדה נפרדת, בשם "ועדת ההמצאות בשירות המדינה".
לדברי עו"ד נעמי אסיא, בדומה לתעשייה המסחרית, גם עובד ומפתח המצאות בפרויקט בעל שימוש ביטחוני או צבאי - זכאי לתמלוגים, במקרה שנעשה שימוש מסחרי בהמצאותיו. לדבריה, הדבר כפוף להחלטת הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, המהווה את הכתובת לתביעת תמלוגים גם במקרים אלה.
לדבריה, משרד הביטחון רשאי להתיר שימוש בהמצאות מסוג זה לטובת המדינה, כאשר בעל ההמצאה זכאי לקבל פיצוי בשיעור שנקבע בהסכם בין הצדדים. בהעדר הסכם, כאמור, יקבע גובה התגמול על ידי הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים, שהוקמה לפי חוק הפטנטים.