כיום נהוג לומר שאדם שרק חושב לעשות פיגוע בתחומי מדינת ישראל, זוכה עוד באותו הלילה לביקור של חיילי צה"ל בביתו. התפיסה הזאת לא רחוקה מהמציאות, והיא מגיעה אחרי שנים בהן האמצעים של ארגוני הביטחון בארץ השתכללו והתקדמו עד לכדי יצירת מעטפת שמכסה כמעט כל תחום מעקב אפשרי.
בידי המערכת ישנן עשרות התרעות על פיגועי טרור בכל רגע נתון. לדברי גורמי מודיעין, ההתרעות נוגעות להתארגנויות של ממש ולמידע רב על כוונה להוציא פיגוע. מלבד פיגוע אחד בעמוד ענן ומספר מקרים של מה שמוגדר כפח"ע עממי, כל אותן התארגנויות סוכלו, הכול אודות לאותה מעטפת של אמצעים. יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי וראש התכנית טרור ומלחמה בעצימות נמוכה, מסביר כי מדובר בקונצרט מתוזמן שבו לכל כלי נגינה יש תפקיד חשוב.
האח הגדול צופה מגבוה וגם יורה
"ההתמודדות עם טרור היא התמודדות א-סימטרית בשני מובנים, כשהאחד חיובי והאחר שלילי", מסביר שוייצר. "במובן החיובי ישנו היתרון הטכנולוגי והעוצמה שיש לנו בהתמודדות עם טרור. בצד השני, ארגוני הטרור לא מגבילים את עצמם ואינם משחקים לפי הכללים, מה שפועל לטובתם מול המדינות הדמוקרטיות שנלחמות בטרור. פה נכנס היתרון הטכנולוגי שלנו – כמו לוויינים, מטוסי סיור ומטוסים ללא טייס. אי אפשר להוריד בית כדי לפתור את הבעיה של החמאס, זה אפשרי טכנית אבל משיקולים מוסריים לא עושים את זה. לכן ההתמודדות עם האמצעים האלה מאפשרים למדינה ששמה עליה שלשלאות מוסריות מרצון להתמודד עם הטרור. היתרון המובהק של אותם אמצעים זה יכולת המעקב מבלי שהם יודעים ומבלי לסכן בני אדם. כל הכיוון שהעולם הולך אליו זה שימוש גובר ביתרונות טכנולוגיים".
מדינת ישראל מפעילה כיום לפחות שישה לווייני ריגול, שיחד איתם פועלות טייסות המטוסים ללא טייס של חיל האוויר וטייסת נוספת של סיירי אוויר. המידע של אותם אמצעים זורם ליחידת המיפוי של אגף המודיעין, שמפענחת תצלומים בכל המזרח התיכון. בתצלומים אלה מסתייע צה"ל לאיסוף מודיעין על האויב. בתחילת השבוע קיבלה היחידה את פרס ראש אמ"ן, שאף ציין כי הם היו פעילים מאוד במהלך מבצע עמוד ענן.
"כיום ישנה מערכת אלקטרונית מתוצרת אלביט שמסייעת לנו לשלוט על כל הלוויינים", מסביר גורם בכיר במערך. "המערכת יודעת לחשב איזה לוויין מגיע ומאיפה כשהיא מתחשבת בכל מה שיכול להשפיע על תנאי הצילום. היא יודעת לכוון את הלוויין מתי שצריך ובדיוק לאן שצריך. עכשיו תוסיף לזה שכיום אפשר לצלם מהחלל עצמים בגודל של תפוז והיתרון ברור. שכבה מתחת יש לנו מטוסים ללא טייס שיכולים להיות באוויר יממה שלמה ויותר, לתת מודיעין. יחד איתם יש טייסת שלמה של מטוסי סיור שיכולים גם הם לצלם ממרחקים עצומים בהתראה מאוד קצרה ולתת מודיעין לצרכן".
בעצם הגג של המעטפת מלא בלוויינים ומטוסים שצופים לעבר כל נקודה במזרח התיכון. הם מסייעים בהבאת מודיעין מאיראן, פוקחים עין על חיזבאללה וסוריה ומרגלים מעבר לגדר ברצועת עזה. כשצריך חלק מאותם אמצעים יודעים גם לירות לפעמים גם באופן סמוי ומבלי שהם מתגלים גם בשלב הירי ולא פחות חשוב באופן מדויק. "המרכיב הזה של צדקת הדרך ואי פגיעה בבלתי מעורבים זה יתרון גדול וחשוב בלחימה בטרור. הדיוק גם בירי וגם האפשרות לעקוב באופן סמוי הוא יתרון גדול שאי אפשר בלעדיו", מסביר שוייצר.
מודיעין איכותי מגובה החול
גם בגובה הקרקע שומרת ישראל על יתרון טכנולוגי ומשקיעה לא מעט אמצעים, צריך להגיד שגם ממון רב, כחלק מההתמודדות עם הטרור. לדברי שוייצר, "אנחנו מתמודדים עם ארגונים שאני קורא להם צבא טרורילה (טרור וגרילה) כמו חמאס, חיזבאללה וג'יהאד אסלאמי, שמקבלים יכולות שלא מצויות בדרך כלל בידי ארגוני טרור. אמצעים כמו טילים שנורים על פי העיקרון שלא אכפת להם איפה זה יפגע. לא מדובר בארגוני טרור שגרתיים של פעם, הם בעצם סמי צבא. היום לצבאות הטרורילה יש תוואי לוואי כבד יותר שאחריו אתה יכול לעקוב וטילים כבדים שמשאירים חותם, שהם יותר איטיים וניתנים לזיהוי ולכן גם פגיעים יותר. בכלל, ככל שארגון מתמסד יותר יש לו את התוואי שמאפשר לך לעקוב אחריו".
כחלק מהמעקב אחרי ארגוני הטרור מפעילה מדינת ישראל אמצעי מודיעין ותצפית במסגרת חיל מודיעין השדה והשב"כ. האמצעים האלו כוללים מערך גדול של תצפיתניות שמפעילות מצלמות ארוכות טווח בעלות יכולת טרמית לראיית לילה בכל מזג אוויר. עמדות התצפית שפרוסות לאורך הגבול יודעות לזהות גורמי טרור שמתקרבים לגבול, לחפות על כוחות שפועלים במרחב ואף מספקות מודיעין לאיתור מטרות. שכבה נוספת כוללת אמצעי האזנה ומעקב אלקטרוני. אמצעים אלו פועלים במסגרת יחידה 8200 של המודיעין, בשב"כ ובמוסד.
המקור האנושי: הפעלת סוכנים ומעצר מבוקשים
למרות כל האמצעים הטכנולוגיים, למרכיב האנושי עדיין יש חלק מרכזי במלחמה הזו. "ממה שאני יכול להעריך ומכיר מהעבר אפשר להגיד שהעובדה שמצליחים לפגוע גם באנשים וגם ביעדים מצביעים על זה שגורם היומינט (מודיעין אנושי) הוא שותף", אמר שוייצר. "נכון שהטכנולוגיה היא מרכיב חשוב אבל כמה שהטכנולוגיה לא תהיה גבוה אתה עדיין צריך את היומינט. יש לו תפקיד חשוב בשורה של פעילויות בשורה של תפקידים ולא רק בסיכולים ממוקדים. יש לו גם חסרונות כי יומינט יכול להביא פרשנות משלו, יש לו מגבלה של נגישות, הוא יכול לשקר או לא לראות את התמונה כולה. השאלה לאיזה צורך אתה משתמש בו ויש כמובן אמצעים שבודקים את זה".
מפעילי הסוכנים נקראים בשפה המקצועית קציני איסוף, או רכזים על ידי השב"כ. רכז לשעבר הסביר: "אתה מגייס סוכן או מקור רק אחרי שאתה יודע שאותו אדם יכול לספק לך את הסחורה. לאותם אנשים יש יתרון גדול כי הם באים מהשטח והתרבות מה שאומר שהתמונה שהם יתנו לי תהיה הרבה יותר קרובה למציאות. בסופו של דבר אותם אנשים, בהנחה שהמקור שלך איכותי, נמצאים בתוך החדר הסגור ומביאים לך את המידע מהמקום שאליו אתה לא יכול להיכנס. הגענו ליכולות מאוד גבוהות בתחום הזה, והמצב כיום מעיד על כך כי בסופו של דבר מבחן התוצאה הוא זה שקובע".
לדברי המפעיל הסיבות שגורמות לצד השני לשתף פעולה מגוונות: "זה יכול להיות בתמורה לכסף אבל אני יכול להגיד שרוב הסוכנים עובדים אתנו מסיבות של אידיאולוגיה. הם מאמינים שככה הם מסייעים לעם שלהם ושזה ממש לא מאהבת ציון. יש גם כאלה שעושים את זה מיצר הרפתקנות או ממקום של נקמה. יש משהו מאוד חשוב וזה היכולת של הרכז להיות עם האצבע על הדופק של המופעל. כבר היו מקרים של סוכנים שהתחרטו ובגדו במפעיל שלהם".
שוייצר מוסיף: "יש פעילות של מעקב מודיעני באמצעים טכנולוגיים ותצפיות של כוחות ויש בסופו של דבר פעילות של כוחות קרקעיים, שמבצעים מעצרים של אנשים. תמיד צריך לזכור שהלכידה של אלה שמבצעים היא תמיד טובה כי היא מייצרת את המודיעין הכי טוב שיש. לא מעט פעילות מבוצעת לאיתור ומעצר של פעילי טרור בין אם מדובר בחוליות שמתארגנות לפיגוע ובין אם מדובר במפקדים בארגון. עדות למאמץ קבלנו השבוע כאשר כוח מסתערבים של מג"ב הגיע לעצור מבוקש בכפר טמון מה שגרר התפרעויות. אותם אנשים שנעצרים נחקרים זמן קצר לאחר מכן על ידי השב"כ ומספקים תמונת מודיעין איכותית. לא פעם מעצר אחד מוביל למעצרים נוספים שמלבד המניעה מגדילים את תמונת המודיעין.
המעקב אחרי נתיב הכסף
"צריך להבין שלחימה בטרור היא קונצרט של אמצעים שלכל אחד יש את התרומה שלו", מסביר שוייצר. "אין אחד שהוא בלעדי משמעותי ומכריע. הלחימה בטרור כוללת גם אמצעים לא אלימים החל מאמצעים פוליטיים לישוב הסכסוך עבור לצעדים משפטיים ניטור של כסף וכו'. השאלה היא על מה ממרכיבי הטרור אתה מסתכל".
בין כל האמצעים ללחימה בטרור כסף הוא ללא ספק שם המשחק. " Follow the money (לעקוב אחרי הכסף) זה לא משפט שאנחנו המצאנו. האמצעים הפיננסים של הארגונים, כל אחד בהיקף שלו, הם מרכיב מרכזי בהנעה של ארגון, הנעה לפעולה ולא רק של מוטיבציה. לכן לקחו את המרכיב הכספי של התשתיות הפיננסיות שממנות טרור כמרכיב מרכזי גם לעיקוב שמסייע לתפיסת אנשים וגם כדי לנטרל. בהעדר אמצעים פיננסים הרבה יותר קשה לעשות טרור בטח כזה שהוא מודרני ומורכב ובטח שטרורילה צבאית שמונעת בכספים גדולים. ללא ספק זה מרכיב מרכזי. אנחנו עדים להרבה פעילות בתחום הזה וישראל נמצאת במקום גבוה בזירה הזו. עושים את זה בהרבה אמצעים כשהחוק הוא כלי מאוד שימושי למשל תובעים בנקים שמשתפים פעולה עם ארגוני טרור. השילוב של החוק ומימוש שלו בלי ליצור חוקים אחרים הוא כלי חשוב ללחימה בטרור ומשתמשים בו באופן אפקטיבי".
הרשות הפלסטינית ככלי התמודדות
לדברי שוייצר גם הרשות הפלסטינית היא כלי נגינה בקונצרט למאבק בטרור. הרשות משתפת פעולה, אומנם על פי האינטרס שלה, כחלק מדיאלוג פוליטי מאוד אפקטיבי בלוחמה בטרור. "אין ספק שהפעילות של הרשות הפלסטינית בגדה הייתה חלק מרכזי בלחימה בטרור כשהם יודעים לעשות את זה טוב יותר. האינטרס שלהם היה מול החמאס והג'יהאד האסלאמי, כלומר היה להם אינטרס מדיני לשתף פעולה עם ישראל בכדי לבנות את הערים שלהם בשקט ולחיות בשקט. ברשות הבינו שפעילות הטרור שיוצאת מהגדה גוררת התנגדות ישראלית שמסיתה את האוכלוסייה ומתסיסה אותה. התקווה שיהיה להם אופק מדיני זה מוטיבציה מאוד חשובה. אין ספק שאחד הכלים להקהות את מה שנראה שמתבשל שם כיום זה תהליך מדיני חיובי ואקטיבי". לדבריו כיום הרשות הפלסטינית מבצעת פעולות מעצר וחקירות של פעילי טרור בתאום עם צה"ל והשב"כ. "אני מניח שבאופן שקט פונים אליהם מאחורי הקלעים. יש לצה"ל ולשב"כ תאום עם הפלסטינים. ובכלל זה דרך מרכזית מאוד כדי להוריד את הטרור".