מתברר שכמה מהפושעים המסוכנים והשנואים ביותר באמריקה צמחו דווקא ממקור פטריוטי במיוחד – צבא ארצות הברית. ממש ככה: רוצחים סדרתיים ואפילו מורשעים בטרור פנימי מחזיקים במדליות גבורה משדה הקרב והיו אהובים במיוחד על חבריהם ליחידה. דווקא בגלל זה, המעבר שלהם מגיבורי מולדת לפושעים מסקרן במיוחד.
הסופרת הגרמנית חנה ארנדט טענה ש"פשעים אלימים לא מבוצעים תמיד על ידי אנשים עם בעיות נפשיות, או כאלה הנחשבים לכישלון של החברה האנושית". לדבריה, "כמה ממקרי הרצח המתועבים ביותר בהיסטוריה נעשו על ידי אנשים הגונים, לרבות כמה מגיבורי הצבא הגדולים ביותר". אבל מה גורם לאנשים האלה לעשות את השינוי מהצד הנורמטיבי אל הרוע המוחלט? שאלה טובה.
רונלד ג'ין סימונס: לשתות בירה עם גופות בסלון
כן המפקד: שום דבר בחייו של רונלד לא הצביע לכיוון האכזרי שבו יבחר ללכת בחייו. הוא נולד למשפחה של אנשי צבא מעוטרים והתגייס בעצמו לצי האמריקני בשנת 1957. במסגרת השירות הגיע לוויטנאם, משם יצא עם מדליות שונות וביניהן כוכב הברונזה, עיטור על השתתפות במלחמה וגם "עיטור הצלף" של חיל האוויר, מדליה על הכשרה בכלי נשק שונים והצטיינות בתפעולם. ב-1963 עזב סימונס את הצי, אבל רק כדי להפוך לאיש צוות מוטס בחיל האוויר האמריקאי. בשנת 1979, אחרי שני עשורים במדים ולאחר שנולדו לו כמה נכדים, פרש רונלד מהצבא.
אזרח למופת: לרונלד ואשתו נולדו במהלך נישואיהם 7 ילדים. עדויות סיפרו שזו הייתה משפחה מאושרת. אך במקום ליהנות מהפנסיה אחרי 20 שנה בצבא, הוא קבע שיא מפוקפק במיוחד: "הרוצח הסדרתי שחיסל הכי הרבה בני משפחה באמריקה".
במהלך חג המולד של שנת 1987 ירה רונלד למוות באשתו ובבנו בילי. לאחר מכן חנק בן נוסף וגם את נכדו. מיד לאחר מכן ירה למוות בבתו הבכורה ובבן זוגה ואז חנק למוות שניים מנכדיו. אחרי שהניח את הגופות של כל בני המשפחה בשורות מסודרות בסלון הבית, הוא הלך להשתכר בפאב מקומי, ומשם חזר לביתו. את הערב הוא סיים לצד הגופות עם בירה כשהוא צופה בטלוויזיה.
למחרת נסע למשרד עורכי דין, שם רצח את הפקידה, שלפי העדויות היה מאוהב בה אך היא דחתה את חיזוריו. הוא המשיך את מסע ההרג שלו במרכז מסחרי סמוך. המסע הקטלני הסתיים באופן פתאומי כמו שהחל, כשרונלד הניח את נשקו ושוחח עם בחורה אקראית בעודם ממתינים לשוטרים. כשאלה הגיעו, הוא מסר את נשקו בלי התנגדות. השוטרים העידו שהוא היה שקול ורגוע. למעשה עד היום לא ברור מה גרם למסע הרצח. בסופו של דבר, בתוך פחות מ-24 שעות רצח רונלד ג'ין סימונס 16 בני אדם.
סורג ובריח: אחרי שנידון למוות דרש רונלד לבצע את גזר הדין במהירות. ב-31 במאי 1990 חתם על הצו מושל ארקנסו ביל קלינטון, לימים נשיא ארצות הברית. ב-25 ביוני באותה השנה בוצעה ההוצאה להורג בזריקת רעל לבקשת הרוצח.
רוברט לי ייטס: פרש והלך לרצוח נשים
כן המפקד: ייטס החל את דרכו כשהתגייס לצבא ארה"ב כאזרח אמריקאי שומר חוק. הוא עבר קורס טיס והוסמך להטיס מטוסי תובלה קלים ומסוקים. במהלך שירותו השתתף בפלישות להאיטי ולסומליה ובמלחמת המפרץ. הוא עוטר במספר מדליות במשך 20 שנות שירותו, אבל מסיבה שאינה ברורה בחר לפרוש מהשירות חודש וחצי לפני הזכאות שלו לפנסיה מלאה.
אזרח למופת: לאחר שהשתחרר מהצבא זכה ייטס בכינוי "הרוצח הסדרתי מספוקן". הוא פעל בין השנים 1975 ל-1998 ורצח 16 נשים שרובן עסקו בזנות. את הנשים הוא נהג להרוג בדרך קבועה: הוא נהג לאסוף אותן כלקוח ואז לתקוף אותן, לשדוד אותן ולסיים בירייה בודדת לראש מטווח אפס. את אחת מהנשים שרצח קבר ייטס ממש מתחת לחלון חדר השינה בבית משפחתו. בסופו של דבר הוא נלכד לאחר שאסף נערת ליווי, וזו הצליחה לברוח אחרי שתקף אותה וירה בה.
סורג ובריח: להגנתו טען ייטס שהוא נקרופיל ושהוא סובל מבעיות נפשיות חמורות. זה לא עזר לו. הוא נשלח ל-408 שנות מאסר ושני גזרי דין למוות, כך שגם ניכוי של שליש לא יביא אותו לחופש. הוא עדיין מחכה להוצאה להורג אחרי שסדרה של ערעורים שהגיש נדחו.
וויליאם בונין: אהבה גדולה לפיצה עם פפרוני ולאונס נערים
כן המפקד: וויליאם בונין היה לא פחות מגיבור של צבא ארה"ב. הוא צבר כ-1,000 שעות פטרול במלחמת וייטנאם, שם שירת כמקלען על מסוק. הוא אפילו זכה לקבל מדליה על גבורה כשהציל חבר לצוות תוך סיכון ממשי של חייו.
אזרח למופת: בניגוד לשניים הקודמים, שהתגלו לפתע כרוצחים שפלים, ההתדרדרות של וויליאם החלה מרגע שחרורו. זמן קצר אחרי שהשתחרר ב-1968, הוא נעצר על תקיפה מינית של חמישה גברים צעירים ונשלח לכלא עד 1974. שנה וחצי לאחר מכן, בשנת 1975, הוא הורשע באונס של בן 14 ונכלא שוב. אבל רק כדי להשתחרר שוב בסוף שנת 1978, בדיוק בזמן כדי לצאת למסע האונס והרצח שפרסם אותו. עד 1980, אז נלכד, הוא חטף, אנס ורצח לפחות 21 נערים וגם ילדים - לא כולל 15 אחרים שהרשויות לא הצליחו לקשור אליו, אבל היו משוכנעות שהוא זה שהביא למותם. מאוחר יותר התגלה שכבר במהלך שירותו הצבאי הוא אנס באיומי אקדח שני חיילים ששירתו לצדו. מעשיו זיכו אותו בתואר "רוצח האוטוסטרדה".
סורג ובריח: בשנת 1996 הוא הורשע ב-21 מקרי רצח. את הזריקה הקטלנית הוא קיבל אחרי ארוחה אחרונה מרשימה למדי שכללה שני מגשי פיצה עם פפרוני, שלוש מנות של גלידת שוקולד ושלוש שישיות של קוקה קולה ופפסי.
ארתור שוואקרוס: השירות הצבאי הכין לרצח סדרתי
כן המפקד: ארתור שוואקרוס גויס לצבא ארה"ב בשנת 1967 ונשלח לווייטנאם. בין משימותיו בצבא הוא ערף ראשים של נערות ליווי מקומיות ותקע את ראשיהן על יתדות בכל מיני כפרים, כדי להפחיד את הווייטקונג. לטענתו הוא גם היה סוכן CIA ששירת בתכנית 'פניקס' השנויה במחלוקת (מדובר במבצע התנקשות של ה-CIA בבכירים בצפון וייטנאם; לפי הפרסומים מדובר בכ-26,000 מחוסלים בסה"כ). ה-CIA מכחישים את טענותיו, אבל הם גם הכחישו את עצם קיום פרויקט 'פניקס' עד לא מזמן.
אזרח למופת: לטענת שווארקרוס הוא "טעם את טעם הדם" כשדקר ירה, אנס, שרף והטביע אנשים לאורך ורוחב וייטנאם. נראה שגם אחרי שחזר משם, הוא רצה להמשיך לטעום. עד 1980 הצליח לרצוח לפחות 14 נשים צעירות.
סורג ובריח: ב-1990 נשפט ארתור שוואקרוס ונכלא לשארית חייו. הוא מת בכלא ב-2008.
אנתוני סוואל: פסיכופט מגיל 11, עם הפסקה קצרה לשירות צבאי
כן המפקד: אנתוני סוואל היה פושע מסוכן מגיל צעיר. איש לא ידע זאת כשהגיע ללשכת הגיוס בגיל 19 והתגייס לשירות של 7 שנים במארינס, שבאופן די מפתיע הסתיים ללא אירועים חריגים.
אזרח למופת: גיוסו של אנתוני למארינס עצר למעשה אונס סדרתי מחריד שביצע על בסיס יומי באחיינית שלו - אונס שהחל כשהיה רק בן 11.
ב-1989, לאחר שהשתחרר מהשירות הצבאי, אנתוני נעצר אחרי שאנס באכזריות אישה בהריון. מעשיו שלחו אותו ל-15 שנים בכלא. אלא שהוא יצא משם אדם אכזרי אף יותר: בין השנים 2007-2009 הוא יצא למסע נקה שזיכה אותו בכינוי "החונק מקליבלנד". הוא נלכד אחרי שאישה שאנס וחנק נשארה בחיים והגישה נגדו תלונה.
השוטרים שהגיעו לעצור אותו בחשד לאונס ותקיפה חמורה גילו שתי גופות בביתו, שהובילו לעוד ארבעה קברים רדודים בגינה ולחמש גופות נוספות שנמצאו במיקומים שונים. בסופו של דבר הוא הורשע ברצח של 11 נשים ובאונס של כ-70 נשים נוספות.
סורג ובריח: אנתוני מחכה היום לגזר דין מוות שיצא לפועל בנובמבר 2020.
ג'ון אלן מוחמד: רצח אקראי לגמרי
כן המפקד: ג'ון אלן מומחד העביר את שנות ה-90 על מדים כצלף מומחה שצבר לא מעט ניסיון צבאי במלחמת המפרץ הראשונה. מה שהצבא האמריקאי לא ידע זה שהוא מכשיר רוצח סדרתי להיות צלף קטלני במיוחד.
אזרח למופת: במשך כשלושה שבועות בשנת 2002 פחדו תושבי אזור וושינגטון להסתובב ברחובות. מוחמד נהג להסתובב עם רובה צלפים ולהוריד אזרחים באופן אקראי. זו הייתה בחירה אקראית של פסיכופט; אחד נורה כשתדלק את מכוניתו, אחר כשטייל ברחוב ועוד אחד שהיה באמצע קניות. מיליונים חיו בפאניקה של ממש, עד שמוחמד נתפס הודות לערנות התושבים. אז התברר שתכנן להרוג כמות מסוימת של אנשים בכל יום, ובין סעיפי החובה שסימן לעצמו היו שוטר ואישה בהיריון. על פי כתב האישום הוא רצח 11 בני אדם, אבל ייתכן שהמספר האמיתי עומד על 19.
סורג ובריח: בית המשפט גזר עליו מוות בעקבות רציחתו של דין הרולד מיירס, בוגר מלחמת וייטנאם. הוא הוצא להורג בזריקת רעל.
הווארד אנרו: הראשון מסוגו
כן המפקד: ברישומים של צבא ארה"ב מתועד הווארד אנרו כטנקיסט אמיץ ששרת במלחמת העולם השנייה במשך שלוש שנים ברציפות, כולל בקרב על הבליטה. לפי העדויות, אמרו שמר רישומים של כל גרמני שהרג במלחמה, כולל תיעוד של מצב הגופה עד לפרט הכי קטן. ב-1945 הוא השתחרר מהצבא עם כמה מדליות, וב-1949 יצא למה שמכונה כ"צעדת המוות".
אזרח למופת: ב-6 בספטמבר 1949 לקח הווארד אנרו אקדח לוגר של אחד הגרמנים שהרג, יצא מביתו לרחוב והחל לירות בכל מי שהיה בדרכו. "הייתי הורג עוד אלפים אם הייתה לי מספיק תחמושת", אמר אחרי הטבח. כשנשאל על ידי השוטרים למה רצח, הוא ענה: "אני לא יודע. לא יכול לענות על זה עדיין". מסע הרצח הכניס אותו לספרי ההיסטוריה כחייל הראשון שטבח באזרחים. במשך 12 דקות הוא הרג 13 בני אדם, בהם שלושה ילדים.
סורג ובריח: אנרו לא נשפט על מעשיו בגלל סעיף נפשי. הוא העביר את חייו במתקן פסיכיאטרי מאובטח.
צ'ארלס ויטמן: הצלף המלומד
כן המפקד: צ'ארלס ויטמן התגייס למארינס וכבר בהתחלה התגלה כלוחם שיודע לירות טוב יותר מחבריו ליחידה. מדובר היה במקצוען אמיתי בכל הקשור לירי. בין השאר הוא עוטר במדליית הזהב להתנהגות מופתית, מדליית השירות במדינה זרה של חיל הנחתים ואות הצלף. מבחנים שעבר הראו גם שמדובר בבחור חכם מעל לממוצע ודי מהר הוא מצליח להיכנס לתוכנית להכשרת קצינים, שכחלק ממנה הוא נשלח ללימודי הנדסה באוניברסיטת טקסס.
דווקא באוניברסיטה הוא הסתבך כשנתפס גונב כלי נשק ואיומים על לוחם מארינס, סיפור שהסתיים במשפט צבאי וגזר דין של הורדה בדרגה ו-90 יום עבודה בפרך. כחלק מההליך הוא נפגש עם פסיכיאטר וסיפר לו שהחלום שלו הוא לעלות על מגדל האוניברסיטה ולהרוג אנשים. "שופע בעוינות", כתב עליו המומחה שגם הזמין אותו למפגש נוסף. אבל זה כבר לא קרה.
אזרח למופת: ויטמן הוא אחד הרוצחים הסדרתיים הכי מפורסמים בארה"ב, בין השאר כי אין ספק שמסע ההרג שלו הצליח בזכות ההכשרה הצבאית שעבר. באוגוסט 1966 הוא רצח את אימו, השאיר מכתב התאבדות ואז עלה למגדל אחרי הכנות קפדניות שכללו ניתוח של העמדה, נקודות ירי ואספקה של מזון ותחמושת לשלושה ימים. במשך שעה וחצי ירה לכל עבר ממגדל האוניברסיטה. הוא הרג 18 בני אדם, אחד מהם ממרחק של 450 מטרים, ופצע עוד כמה עשרות עוברים ושבים.
סורג ובריח: לא במקרה הזה. לאחר שעה וחצי חוסל ויטמן על ידי שוטרים שהצליחו לעלות למגדל.
טימותי מקוויי: הלוחם שהפך למחבל
כן המפקד: כלוחם בצבא ארה"ב היה טימותי מקוויי חייל למופת, לוחם ומפקד מצטיין. הוא היה טנקיסט שבמלחמת המפרץ ופיקד על טנק אברהמס M-1. הוא זכה למספר עיטורים כולל כוכב הברונזה. אחרי כמה שנות שירות הגיש בקשה להתנדב לכוחות המיוחדים, אולם נכשל במבחנים. הכישלון גרם לו לעזוב את הצבא ממורמר במיוחד.
אזרח למופת: בעקבות האכזבה שחווה בסוף שירותו, מקוויי הצטרף לכל מיני קבוצות קיצוניות ששאפו להפיל את הממשל הפדרלי. בזמן שיתר חברי הקבוצות העבירו את הזמן בדיבורים או מטווחים על פחיות בירה, מקוויי הלך הכי רחוק שאפשר: הוא הכין משאית תופת עליה העמיס 2.3 טון חומר נפץ מאולתר. את המשאית הוא החנה בסמוך לבניין משרדים פדרלי באוקלהומה סיטי. בפיגוע הקשה נהרגו 168 בני אדם ועוד 680 נפצעו.
סורג ובריח: מקווי נעצר במקרה על ידי שוטר תנועה שראה נשק ברכב שלו. רק לאחר מכן הוא זוהה כמחבל שהפעיל את הפצצה. הוא הוצא להורג בזריקת רעל. "החזרתי (לממשלה) באותו המטבע", אמר בריאיון שנתן לפני מותו.