הביקור הראשון של ברק אובמה לאחר שנחת בנתב"ג היה במערכת כיפת ברזל. הנשיא האמריקאי שיבח את החיילים ואת ההצלחה של הפלא הטכנולוגי בהגנה על יישובי הדרום בזמן מבצע עמוד ענן, אך על החגיגות מעיב ענן של חוסר וודאות – האם כיפת ברזל אכן טובה ויעילה כל כך?
כתבה שהתפרסמה אתמול (ד') בניו יורק טיימס מטילה ספקות ב"כוכבת" של מערך ההגנה האווירי של צה"ל, ונטען בה שחלק מההצלחות שלה – יירוט של 90 אחוז מהרקטות ששוגרו מרצועת עזה – הן למעשה אשליות בלבד. לדברי מומחים מארה"ב וישראל שהתראיינו לכתבה של וויליאם ג'יי ברוד, המחקרים שלהם, המבוססים על ניתוח שיגור הטילים כפי שצולם בווידיאו, מוכיחים שטילי כיפת ברזל פוצצו לא יותר מ-40 אחוז מהטילים ששוגרו מעזה, ואולי אפילו פחות. חלק מהטילים, הם טוענים, לא גרמו נזק לאוכלוסיה אזרחית בעקבות תקלות טכניות ולא בזכות יירוט מוצלח – הפיצוצים שרואים בקטעי הווידיאו הם למעשה פיצוצים של ראשי הנפץ של הרקטות שנגרמו בעקבות תקלות.
ההוכחות: קטעי וידיאו ברשת
ארצות הברית תרמה עד עכשיו סכום של 275 מיליון דולר עבור כיפת ברזל, ופריסת הסוללות התחילה לפני שנתיים. הקונגרס האמריקאי תיאר את המערכת כ"יעילה מאוד" והעביר בקשה לספק לא פחות מ-680 מיליון דולר לאספקה נוספת של סוללות עד שנת 2015. לדברי גורמים ישראליים, במהלך מבצע עמוד ענן מערכת כיפת ברזל יירטה 421 טילים ופספסה רק 58. האמנם?
רפאל, המייצרת של כיפת ברזל, הוציאה סרטון פרסומי הטוען שהמערכת תוכננה כדי להבטיח שטילי האויב מושמדים. המומחים בכתבה בניו יורק טיימס מבקרים בדיוק את הטענה הזאת.
"הם אנשים חכמים", אומר בכתבה מומחה הנשק ריצ'רד מ. לויד, בהתייחסו לאנשים שפיתחו את כיפת ברזל, "אבל הבעיה ממשיכה". "אין אף מערכת צבאית שיעילה ברמה של 90 אחוז", אומר מומחה נשק אחר, שעבד בעברו עם הפנטגון.
לאחר הפסקת האש, ריצ'רד לויד עבר על מאות קטעי וידיאו ביוטיוב המראים את כיפת ברזל בפעולה. הוא חיפש סימני הצלחה שלא ניתן לערער עליהם: צמדים של כדורי אש בלילה או ענני עשן ביום, שיכולים להיווצר לאחר יירוט מוצלח. לדבריו, הוא מצא מעט מאוד.
שיטת העבודה של לויד, שכתב שני ספרים על הגנה אווירית, מבוססת ואף זכתה לביסוס מדעי כבר בשנות ה-90, לאחר שניתח קטעי וידיאו ממלחמת המפרץ. הוא מספר שהספקות שלו לגבי כיפת ברזל העמיקו לאחר שראה תמונות של טילים שנחתו בשלמות, כולל ראש הנפץ, על הקרקע. בעקבות כל הניתוחים האלה, לויד מאמין שהמספר האמיתי של הצלחות יירוט של כיפת ברזל עומד על 30 או 40 אחוז, לא יותר. הוא כן מאשר, יחד עם מבקרים אחרים של המערכת, שבמקרים מסוימים היירוט, אפילו אם לא מוצלח, יכול להסיט את הטיל כך שיעשה פחות נזק על הקרקע.
מי שתומך בלויד בישראל הוא ד"ר ראובן פדהצור, מנתח צבאי וטייס קרב לשעבר. פדהצור טוען שמצא דו"ח משטרתי שמצביע על 109 נפילות של טילים בשטחים מאוכלסים – נתון הגדול פי שתיים מהנתון שסיפק הצבא. פדהצור גם מצא הוכחות להרס רב. באמתחתו 3,165 תלונות לנזק לרכוש, מכוניות ומבנים באשדוד ובאר שבע, ערים המוגנות שתיהן על ידי כיפת ברזל.
וישנם אף מבקרים חמורים הרבה יותר. ד"ר תאודור איי פוסטול מאוניברסיטת MIT בבוסטון, פיזיקאי שעזר לגלות את הכשלים של טיל הפטריוט בשנת 1991, טוען שטילי כיפת ברזל עושים כל כך הרבה לופים, צלילות ועיקולים באוויר, שזה כמעוט בלתי אפשרי להרוס ראשי נפץ של טילי אויב. "מאוד קשה לי לראות איך המספר יכול להיות גבוה יותר מ-5 עד 10 אחוז", הוא טוען.
מרדכי שפר, מדען טילים שעבד בעברו עם רפאל, חקר עשרות קטעי וידיאו ופרסם מאמר בחודש שעבר שטוען שכיפת ברזל לא הצליחה לפוצץ אפילו ראש נפץ אחד.
ההבטחה של ישראל: "הטילים יורטו"
גורם ישראלי רשמי שהתראיין לניו יורק טיימס טוען בתגובה שאין בסיס לטענות האלה. הגורם מוסר שהוא מבין את הספקות, בעיקר בעקבות המלחמה ב-1991 שהייתה המלחמה הראשונה בה השתמשו בהגנה אווירית – אז, לדבריו, הדיווח על ההצלחות היה מוגזם. עם זאת, הגורם לא מסכים עם הטענה שכיפת ברזל לא פוגעת במטרותיה. קטעי הווידיאו של יוטיוב, הוא טוען, הינם באיכות גרועה וחסרים את החדות הנחוצה כדי לראות את הפרטים הקטנים המוודאים את היירוט. "ראשי הנפץ יורטו", מבטיח הגורם.